בנק ישראל: יתרות המט"ח זינקו ביוני ל-108 מיליארד דולר
בנק ישראל רכש 640 מיליון דולר ביוני כדי למתן את התחזקות השקל - סכום נמוך יותר מאשר בחודשים הקודמים; מתחילת השנה הושקעו יותר מ-5 מיליארד שקל ברכישות המטבע האמריקאי שממשיך להיחלש מול השקל
יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל עמדו בסוף חודש יוני על 108.7 מיליארד דולר, כך דיווח היום הבנק. מדובר על גידול של 1.34 מיליארד דולר לעומת חודש מאי, מתוכם 640 מיליון דולר נרכשו על ידי בנק ישראל כדי למתן את קצב ההתחזקות של השקל, והשאר תוצאה של שערוך שווי המט"ח שבידי הבנק, העברות כספים של מגזר פרטי והממשלה ועוד.
- מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל חייבת להשתנות
- בנק ישראל רכש 1.32 מיליארד דולר בחודש מאי
- החשכ"ל ביצע עסקאות גידור במט"ח בהיקף של 120 מיליון דולר
ביחס לחודשים קודמים זוהי כמות דולרים נמוכה יחסית – באפריל רכש הבנק 900 מילון דולר ובמאי רכש 1.3 מיליארד דולר. מתחילת השנה רכש הבנק יותר מ-5 מיליארד דולר, בעוד שער החליפין של השקל מול הדולר ממשיך לרדת ונכון לאתמול השער היציג עמד על 3.52 שקל לדולר, התחזקות של כ-9% של השקל מול המטבע האמריקאי.
רמת היתרות של סוף יוני רחוקה רק כמיליארד וחצי דולר מתקרת היתרו הרצויות שקבע בנק ישראל בזמנו, שעומדת על 110 מיליארד דולר. אולם הנגידה, קרנית פלוג, כבר הבהירה כי מבחינתה אין באמת תקרה שכזו בכל הקשור לרכישות המט"ח, שיימשכו כל עוד תימשך המדיניות המקבילה של בנקים מרכזיים אחרים בעולם. אלו, כמו הבנק המרכזי של גוש היורו, הבנק המרכזי של יפן ואחרים, פועלים על מנת להחליש את המטבע המקומי כדי לחזק את הייצוא ולהצמיח מחדש את הכלכלה, וכך היצואן הישראלי נאלץ להתחרות בתעשיינים להם יתרון מובנה, ואת הפער הזה בנק ישראל מנסה לקזז.
מצד שני, הסיבות להתחזקותו של השקל מול הדולר כמו גם מטבעות אחרים הן ברורות בשל המצב הטוב יחסית של המשק הישראלי, בו אבטלה נמוכה, עודף בחשבון סחר החוץ וצמיחה סבירה. כך, המתנגדים לצעדים אלו של הבנק טוענים כי המשמעות של רכישות המט"ח הן סבסוד ייצוא לא יעיל ומניעה של הוזלה חזקה יותר של הייבוא.