שקד תוקפת את פסיקת העליון ביחס למסתננים: "שכחנו את הלאומיות"

שרת המשפטים איילת שקד תקפה היום (ג') את החלטת בית המשפט העליון מאתמול לפיה לא ניתן יהיה לעצור ליותר מ-60 יום מסתננים שיסרבו לעבור למדינה שלישית, ובכך מצמצמת את יכולת האכיפה של המדינה בעניין הרחקתם.

בנאום שנשאה שקד בוועידת המשפט בתל אביב היא הצרה על כך שהדמוגרפיה ושמירת הרוב היהודי אינם על סדר היום המשפטי, וחיברה בין פסק הדין בעניין המסתננים לבין יוזמתה לחוקק את חוק הלאום שיגדיר את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

איילת שקד (ארכיון) צילום: אוראל כהן

"שאלת הרוב היהודי אינה רלוונטית יותר בשיח המשפטי", אמרה השרה. "לא כשמדברים על המסתננים מאפריקה, כשמערכת המשפט פוסלת שוב ושוב את הניסיונות להרחיקם. אולי אם היינו שמים על השולחן את טיעון הרוב היהודי, הפסיקה הייתה אחרת. זכויות אדם אינן מנותקות מהאתגרים הציוניים.

"לא נמשיך לכוף את ראשינו בפני זכויות אדם אוניברסליות. מאז המהפכה החוקתית הפסקנו לראות את עצמנו כקהילה לאומית. חוק יסוד מדינת הלאום של העם היהודי שבכוונתנו להעביר בקרוב הוא קריאה להתעורר מהחלום האוניברסלי, ולהחזיר את חלום דור המייסדים למרכז הבמה ולמרכז המערכת המשפטית.

"המבנה החוקתי החדש ישמור גם על מורשתנו הלאומית לצד זכויות האדם. מתנגדי חוק הלאום סבורים שחוק שמבליט את זהותנו הלאומית יפחית מהדמוקרטיה. אין בי פחד. האמת הזו לא סותרת את האמת האחרת".

נאומה של שקד הופסק לדקות אחדות בשל התפרצות מפגינים, חלקם גם נגד היועץ המשפטי לממשלה - אליהם הגיבה השרה בהומור ואמרה ליועץ המשפטי לממשלה "העלית את שווי הנדל"ן בפתח תקווה".

חילופי הדעות בבית המשפט לא משנים את תפקידו

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור נאמה גם היא בוועידה ואמרה "האתגר שלנו הוא חילופי הדורות בבית המשפט העליון. תהליך בחירת שופטים לעליון הוא מורכב. נדרש רוב של שבעה. הרוב הזה מחייב שיתוף פעולה בין חברי הוועדה.

"אני קוראת לחברי הוועדה לשים לב לאיכות, לאישיות ולמזג השיפוטי של הנבחר, לצורך לשקף את כל חלקי האוכלוסייה. בית המשפט משנה את פניו. אין בחילופי הדעות לשנות את תפקידו של בית המשפט בדמוקרטיה הישראלית. אנחנו בית משפט לא בית שופטים. 69 שנה שירת בית המשפט העליון את החברה הישראלית".

מוקדם יותר נאם מבקר המדינה יוסף שפירא שהתריע כי משרדו צפוי למתקפת חקיקה נגדו בכנס החורף הקרוב של הכנסת. שפירא טען כי זהו "ניסיון לפגוע ביסודות הדמוקרטיים של ישראל" וכי חברי הכנסת רוצים לעקר את ביקורת המדינה מתוכן ולוודא שהמבקר יאמר את דברו רק בתחומים בהם אינו מפריע.