כחלון דוחף את החברות הממשלתיות לזרועות ענף ההייטק

החברות הממשלתיות נדרשות לפתוח את הדלת לחברות ההייטק המקומיות ולרכוש מהן טכנולוגיות, כחלק ממהלך רחב של הקמת יחידות חדשנות בחברות - כך נודע ל"כלכליסט".

משרד האוצר ורשות החברות יפיצו היום טיוטה לחוזר שיחייב את החברת הממשלתיות להקים יחידות חדשנות ארגוניות, שיהיו אחראיות לשילוב של טכנולוגיות חדשות בחברות.

משה כחלון צילום: יאיר שגיא

החוזר קובע כי יחידות כאלו יוקמו בכל אחת מ־17 החברות הממשלתיות הגדולות, כמו למשל בחברת החשמל, מקורות, רכבת ישראל, דואר ישראל, נמל אשדוד ונמל חיפה, עמידר, רפאל, תעש והתעשייה האווירית.

באוצר החליטו להתמקד בחברות הגדולות כדי לא להכביד רגולטורית על החברות הממשלתיות הקטנות, שהיקף פעילותן מצומצם יותר. אם המהלך יצליח בחברות הגדולות, באוצר יבחנו את האפשרות להרחיבו גם לחברות הקטנות.

המהלך הזה אמור, בין היתר, לעזור לתעשיית הסטארט־אפים המקומית ליצור קשר עם החברות הממשלתיות, שבמקרים רבים נרתעות מהתקשרות עמן, בשל החשש מהטמעת הטכנולוגיות. כך למשל, היחידות החדשות יוכלו לבחון מונים חכמים לחברת החשמל במסגרת פיילוט באזור מסוים, שיאפשר לחברה בעתיד לרכוש מונים כאלו בהיקף ארצי; חברת מקורות תוכל לרכוש חיישנים שייאתרו שברים פוטנציאלים בצנרת; ורכבת ישראל תוכל לבחון טכנולוגית עיבוד תמונה שתחליף תצפיתנים ותעביר לנהגים מידע על חפצים או אנשים שנתקעו על המסילה.

ברשות החברות הבינו כי במצב הנוכחי, לחברות המקומיות קל יותר ליצור קשר עם גופים בחו"ל מאשר עם החברות הממשלתיות בארץ, שבהן לא ברור מי אחראי על תחום הטכנולוגיה.

לנצל את היעילות של ההייטק

ברשות מבינים כי עדיף לחברות לרכוש פתרונות חיצוניים, שכן ברוב המקרים אין להן יתרון בפיתוח טכנולוגיות בעצמן, וכן מכיוון שחברות הייטק יעילות יותר מהחברות הממשלתיות.

כך מקווים באוצר וברשות החברות לשפר את פעילות החברות הממשלתיות, שמתקשות להכניס טכנולוגיות חדשות בלי להעניק תוספות שכר משמעותיות בעקבות לחצי ועדי עובדים. במקביל, שואפים שם גם לפתוח שוק חדש לחברות הסטארט־אפ בארץ - שוק שכולל חברות עם היקפי פעילות משמעותיים מאוד.

החוזר קובע עוד כי החברות יידרשו לתת עדיפות לרכישת טכנולוגיות מוכנות על פני השקעה בחברות שעדיין מפתחות מוצרים. סעיף זה נועד למקד את החברות הממשלתיות ברכישת שירותים ולמנוע מהן להפוך למעין קרנות הון סיכון.

בכל חברה ייקבע תקציב ייעודי ליחידת החדשנות, בפיקוח דירקטוריון החברה. החוזר מציע שתי אפשרויות לגיבוש תקציב. הראשונה: בין 1% ל־2% מההכנסות בשנה שעברה. כך למשל, חברת החשמל רשמה ב־2016 הכנסות של 22.7 מיליארד שקל, שיתורגמו לתקציב של 227‑454 מיליון שקל עבור יחידת החדשנות. התקציב של רכבת ישראל צפוי להיות דומה, שכן החברה רשמה ב־2016 הכנסות של כ־2.3 מיליארד שקל, שמהן נגזר תקציב של 23‑46 מיליון שקל לחדשנות. אולם ברשות שוקלים גם להציב תקרה של כ־200 מיליון שקל לתקציב לחדשנות.

האפשרות השנייה שמציע החוזר: לקבוע תקציב לפי כמות הפרויקטים השנתיים שהחברה צופה.

יעדים, תמריצים וחזון

לפי החוזר - שמגובש בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית והמועצה הלאומית לכלכלה - היחידות יידרשו לגבש תוכנית עבודה בתחום החדשנות, שתכלול חזון ואסטרטגיה וכן את האופן שבו החברה תנהל יוזמות טכנולוגיות. עוד לפי החוזר, בראש כל יחידה כזו יעמוד מומחה. כמו כן היחידות יידרשו להקים מנגנון שינטר ויבחן מגמות טכנולוגיות עולמיות ואת תעשיית הסטארט־אפים המקומית, לצד קידום יוזמות אקטיביות מול התעשייה.

כמו כן, החוזר קובע כי על החברות לפתח תוכנית הכשרה להקניית ידע וכלים לעובדים קיימים ולחשיפתם לטכנולוגיות חדשות בתחומי עיסוקם.

בנוסף, היחידות יידרשו להגדיר יעדים ומדדים כמותיים, תוך הבחנה בין מדדים עסקיים למדדים תפעוליים.

עוד נקבע כי היחידות ייצרו תמריצים בתחום עבור המנהלים והעובדים. תמריצים אלו יאושרו מול דירקטוריון החברה, שיציגם לרשות החברות. כמו כן, החברות הממשלתיות נדרשות למפות את החסמים והמגבלות הרגולטוריים בתחום שבהם הן נתקלות כיום.

ברשות החברות בוחנים במקביל דרכים לתמרץ את החברות הממשלתיות לקדם אימוץ טכנולוגיות חדשות, כמו למשל הוספת תקנים ותקציב, הכנסת מרכיב של חדשנות במנגנוני הבונוסים לבכירים והקמת פורום חדשנות והדרכות לחברות.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי במסגרת המהלך יקדמו האוצר ורשות החברות החלטת ממשלה להקמת ועדת היגוי בין־משרדית בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, שתהיה אחראית להסרת חסמים רגולטוריים ולקידום חדשנות בחברות הממשלתיות. בוועדה יהיו חברים בה גם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מנהל רשות החברות הממשלתיות, מנהל הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית והממונה על התקציבים.

חוק החברות הממשלתיות קובע כי על החברות לקבל אישור מהממשלה בכל רכישה של מניות בחברה קיימת. לכן, שר האוצר משה כחלון בוחן בימים אלה להציע לממשלה לאשר להן את זה מראש, במעין "מסלול ירוק" תחת תנאים מסוימים, במקרה של חברות שמפתחות טכנולוגיות בתחומי הליבה שלהן.

בינואר השנה חשף "כלכליסט" כי משרד האוצר ורשות החברות יצרו מסלול חדש בנבחרת הדירקטורים עבור צעירים מחברות הייטק. המסלול הזה אמור להקל על מינויים כדירקטורים בנבחרת ובחברות הממשלתיות. בנבחרת הדירקטורים הנוכחית ניגשו למסלול זה כ־1,700 איש ורק 80 מתוכם ייבחרו בסופו של דבר לנבחרת. באוצר מקווים כי הכניסה של דירקטורים אלה תביא לזירוז של המהלך החדש ולהגדלת האפקטיביות שלו בקרב החברות הממשלתיות.

שר האוצר משה כחלון אמר ל"כלכליסט": "מהלכי החדשנות שאנחנו מקדמים יזניקו את החברות הממשלתיות לעידן הדיגיטלי ויהפכו אותן למובילות טכנולוגיות בתחומן. הדירקטורים שאנו מכניסים מענף ההייטק יהוו ראש חץ ביישום הרפורמה. יחד עם הנהלות החברות ומערכי החדשנות שנקים בכל חברה, נוכל להוביל את החברות לקפיצת מדרגה נוספת שתשפר את ביצועיהן, תנגיש אותן לציבור ותשדרג את רמת השירות שלהן״.