בכיר WD: "מהלכי טראמפ לא ישנו את עמק הסיליקון"

סיברם, יליד הודו, היגר לארה"ב בתחילת שנות ה-80, אחרי שסיים לימודי בהנדסה ב-National Institute of Technology, Tiruchirappalli. בארה"ב השלים סיברם תואר שני ודוקטורט ב-Materials Science מ-Rensselaer Polytechnic Institute, ולאחר מכן עבר באינטל במשך 14 שנה להקמת סטארט-אפ שנרכש על ידי סאנדיסק. ב-2016, כש-WD רכשה את סאנדיסק בעסקה בשווי 19 מיליארד דולר, הצטרף סיברם לשורות ההנהלה הבכירה של החברה.

ד"ר סיבה סיברם צילום: אוראל כהן

סיברם הגיע לארה"ב, ואף התאזרח שם, בתקופה ארוכה שבה עמק הסיליקון חיפש ואימץ מהגרים ממדינות שונות. ואולם, תחת שלטונו של הנשיא דונלד טראמפ החל הממשל ליישם מדיניות שפוגעת באפשרות של חברות הטכנולוגיה לגייס מהגרים. חרף מדיניות זו, והסנטימנט השלילי שמתגבר בארה"ב נגד אזרחים זרים, סיברם סבור שהמהלכים לא יפגעו בטווח הארוך במעמדו של עמק הסיליקון, ובמה שהוא מסמל.

"אנחנו צריכים לחשוב על הטווח הארוך", הוא אמר ל"כלכליסט" בעת ביקור בישראל. "שינויים קטנים ומקומיים הם לא מה שגורמים לעמק הסיליקון לעבוד. לאורך זמן, עמק הסיליקון משך את הכישרון הטוב מכל העולם, ללא קשר לצבע, לגזע ולמדינה. אם אתה מבריק, יש לך מה לתרום ואתה מוכן לעבוד קשה, עמק הסיליקון רוצה אותך. אני לא חושב שזה השתנה.

"מדיניות הגירה אולי משתנה קצת פה ושם, אבל חברות וטכנולוגיות יגיעו לאיפה שיש כישרון. אנחנו בישראל כי אנחנו יודעים איזה כישרון יש כאן, מה איכות המהנדסים, המסירות שלהם, החדשנות שמגיע מכאן. עמק הסיליקון יודע שאם תעצור את הזרימה הזו, חברות מיד יעברו למקום אחר. אין בעמק הסיליקון קסם מיוחד, זה האנשים. בלי קשר לבעיות העולם, יש אופטימיות שנוכל למצוא פתרון. האופטימיות הזו לא תיעלם. אם החוקים ישתנו ומשהו יעצור אותה, היא תעבור למקום שבו עדיין מעודדים אותה. זה יכול להיות ישראל, הודו או כל מקום שיש בו כישרון. אנשים יודעים את זה, ולמרות מגבלות קצרות טווח, זה יסתדר".

לפי מה שאתה אומר, עמק הסיליקון זה לא מקום. זה קונספט, אידיאולוגיה.

"כן. ואפשר לראות את זה גם בישראל. זו אומת הסטארט-אפ. אתה הולך לבנגלור, להודו, וזה אותו דבר".

מעבר של חברות יפגע בעמק הסיליקון?

"זה לא שעוצרים את כל ההגירה בבת אחת. כן, יש מעבר ממהגרים לתפיסה של 'אמריקה ראשונה'. אבל עמק הסיליקון לא בנוי ככה, הוא בנוי לפתור בעיות גדולות. הבעיות לא ייעלמו. מה שמדאיג אותי הוא מצב שבו לא נוכל לשכור מהנדסים מוכשרים. אבל אנחנו עדיין לא שם".

מידע הוא הנפט החדש. סיברם צילום: אוראל כהן

WD מתעסקת באחסון מידע. זה מאוד חשוב, אבל די משעמם לציבור הרחב.

"זה לא משעמם. כשאתה קונה סמארטפון, מה ההבדל הגדול ביותר? אתה יכול לקנות מכשיר של של 16 גיגה-בייט ב-199 דולר, מכשיר של 32 גיגה-בייט ב-299 דולר וכן הלאה. זה הכול אחסון. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך הוא שאתה רוצה לצלם תמונה, והמכשיר מודיע לך שהזיכרון מלא. נפט אף פעם לא היה מרגש, עד שמישהו יצא לשתי מלחמות בגללו. העולם מלא במידע, בכל מקום שנפנה אליו. תמונות וסרטונים, מידע מאורגן, מידע לא מאורגן. ב-2020 יהיו 10 אלף DVD של מידע לכל אדם בעולם. כיום, 50% מהמידע בעולם מאוחסן במכשיר של WD".

איפה יש יותר מידע? במכשירים אישיים כמו סמארטפונים או בשירותי ענן?

"יש הרבה דרכים לענות על השאלה הזו. היום, מרבית המידע הלא מאורגן מופק על ידי משתמשים פרטיים בדמות וידאו. בכל דקה מועלים בין 50 ל-60 שעות של סרטונים ליוטיוב. אז המידע נוצר בסמארטפון, ואז מועלה לענן ומאוחסן גם שם, ומישהו אחר מוריד אותו וצופה בו. יש הרבה עותקים".

נשמע בזבזני.

"זה בזבזני, אבל אנחנו אוהבים את זה. מידע זה הנפט החדש. זה מה שמניע את העולם בעתיד, והוא הרבה יותר יקר ערך מנפט. הכלכלה העולמית משתנה מכלכלה שמבוססת על דלקי מאובנים, למשהו שמונע על ידי מידע. התפקיד שלנו הוא להנגיש את המידע, איך שאתה רוצה, איפה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה".