החשב הכללי: החוב על הפנסיות התקציביות עומד על 747 מיליארד שקל

380 העמודים של דו"ח החשב הכללי לשנת 2016, חושפים עד כמה ישראל שקועה עמוק בחובות. חלק ניכר מהדו"ח מנתח את החובות האקטואריים על תשלומי הפנסיה העתידיים שהמדינה מחויבת לשלם לעובדיה שנהנים מפנסיה תקציבית.

לפי הדו"ח סך החוב על הפנסיות התקציביות עומד על 747 מיליארד שקל. אלא שהסכום הזה, לא כולל חלק מאד משמעותי מהפנסיות התקציביות של מערכת הביטחון שמכונות פנסיות גישור.

מדובר בפנסיות שמשולמות לכל מי שהתגייס לצבא אחרי 2004, ומשולמות לו (מתקציב המדינה) מפרישתו, בממוצע גיל 44, ועד לגיל הפרישה הרשמי (67 לגברים ו-62 לנשים) אז הם מתחילים לקבל את הפנסיה הצוברת, שצברו לאורך השנים. הסיבה המרכזית לכך היא שההסכם שנחתם בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון לשעבר, בוגי יעלון, כבר בסוף 2015 והוא קבע בין היתר כי גובה פנסיית הגישור לא יעבור את ה-12 אלף שקל (כאשר היום הפנסיה התקציבית עומדת על כ-16.6 אלף שקל בממוצע). אלא שההסכם הזה לא ירד עד כה לפרטים שיאפשרו לחשב הכללי לבנות מודל שיחזה על כמה התחייבה המדינה בסיכום שקידמו מנכ"ל המשרד ואגף התקציבים, למרות התנגדות החשב הכללי והממונה על השכר.

מימין: משה כחלון ובוגי יעלון (ארכיון) צילום: אוהד צויגנברג

עיקר החוב האקטוארי (302 מיליארד שקל) הוא עבור עובדי מערכת הביטחון, שמספרם לא נחשף על ידי משרד הביטחון, 201 מיליארד שקל שייכים ל-47 אלף עובדי הוראה, 128 מיליארד שקל ל-16,600 שוטרים ולסוהרים, 109 מיליארד שקל לכ-29 אלף עובדי משרדי הממשלה, ו-7 מיליארד שקל לשאר העובדים.

הבשורות הטובות הן שמבחינת התזרים הנומינלי (התשלום השנתי) ביחס לתוצר שיא התשלומים הוא השנה (2017) בה היחס בין תשלומי הפנסיה לתוצר עומד על 1.67%. באופן אבסולוטי התשלומים יגיעו לשיא ב-2038 תוצר אז התשלום יגיע לכ-36.5 מיליארד שקל מתקציב המדינה (אולם יעמוד "רק" על 1.07% מהתוצר). מתוכם כ-14.2 מיליארד שקל מתוכם לגמלאי מערכת הביטחון, 10 מיליארד שקל לעובדי ההוראה והיתר לשוטרים ולעובדי המדינה. אבל שוב, מאחר וחישוב זה אינו כולל את פנסיות הגישור, שרק ילכו ויגדלו, מדובר בסכומים נמוכים בהרבה ממה שתאלץ המדינה לשלם בפועל.

עלות הפוליטיקה של הפנסיה

דו"ח החשב הכללי חושף גם כמה כסף משולם עבור הפנסיות התקציביות בגלל החלטות פוליטיות שבעיקר סייעו לשרי האוצר לשמור על הכסא שלהם. כך למשל לפי החוק, כל עוד לא הועלה גיל הפרישה של נשים ל-67 (גיל הפרישה של גברים) ההפרש בעלויות של קרנות הביטוח מכוסה על ידי המדינה.

מהדו"ח עולה כי סך ההתחייבות של המדינה לקרנות הפנסיה הוותיקות עמדה על 5.6 מיליארד שקל. החבות האקטוארית של מימון פרישה מוקדמת של עובדים בקרנות אלה עומדת על 119 מיליון שקל.

מתוקף הסכמים קואליציוניים נעשו לאורך השנים בניסיון להיטיב עם מפלגות בדרך זו או אחרת, על חשבון שאר הציבור. כך למשל, כדי לממן הסכמים שהבטיחו תשלום פנסיה לפי השכר האחרון ולא לפי השכר הממוצע (כפי שלמעשה כולנו חוסכים בעצמנו לאורך השנים) נעשו לאורך השנים הסכמים שכל פעם דאגו לקבוצת עובדים

מסוימת, הסתכמו לחוב אקטוארי של 546 מיליון שקל, ועבורם שולמו 56 מיליון שקל בשנה שעברה.

חוב של אג"ח מיועדות

אמנם מרבית המגזר הציבורי היום כבר אינו נהנה מפנסיה תקציבית אלא חוסך בעצמו לפנסיה צוברת, אך החשב הכללי מדגיש שגם בגזרה הזו לא כדאי למקבלי ההחלטות לישון בשקט. היקף הסבסוד של האגרות החוב המיועדות עמד ב-2016 על 5.8 מיליארד שקל. מדובר במיליארד שקל יותר מ-2015 ובגידול של שני מיליארד שקל בהשוואה ל-2014.

היקף הסבסוד הוא בעצם הפער בין תשואת אגרות החוב הממשלתיות הסחירות לבין התשואה המובטחת לקרנות הפנסיה שעומדת על 4.86%. עד השנה כל חוסך היה זכאי להשקיע (דרך קרן הפנסיה) 30% מהחסכון שלו באג"ח המיועדות, אולם השנה נכנסה לתוקף הרפורמה באג"ח המיועדות שמשנה את הקצאת אגרות החוב של אותן אג"ח כך שעם ההתבגרות והקרבה לגיל הפרישה עולה שיעור ההשקעה באגרות החוב להן תשואה מובטחת, כאשר ההקצאה הכוללת (של 30% מכלל הנכסים) לא השתנתה. מאחר והיקף החסכון הפנסיוני רק הולך וגדל בכל שנה גם הסבסוד של אותן אגרות חוב גדל איתו.