סוכלה החלטה להעניק פנסיות תקציביות רטרואקטיביות לראשי ערים צעירים
יועמ"ש ועדת הפנים עו"ד תומר רוזנר מנע את קבלת ההחלטה כיוון שבסדר היום לא הוזכרה האפשרות של הצבעה. כן אמר שלא ניתן לקבל החלטה לפני שמשרד הפנים יעביר נתונים שכן יתכן שעלות ההחלטה היא מיליוני שקלים או עשרות מיליונים
ועדת הפנים של הכנסת היא שקובעת את תנאי השכר של נבחרים ברשויות מקומיות. עד ינואר 1999 קבעו הנהלים שראשי ערים וסגניהם יקבלו פנסיה תקציבית לכל חייהם אם כיהנו לפחות ארבע שנים והם בני 40 ומעלה. בינואר 1999 תיקנה ועדת הפנים את הכללים וביטלה את מגבלת הגיל. אלא, שהנוהל החדש לא הוחל על מי שהודחו בבחירות בנובמבר 1998. למרות זאת החליט מנכ"ל משרד הפנים להחיל את הנוהל על כמה נבחרים בני פחות מ־40, שהודחו ב־1998, ולשלם להם פנסיה תקציבית לכל החיים.
הטעות התגלתה ב־2005 ולמרות זאת התשלום הבלתי חוקי לא הופסק. המשרד פנה לכנסת כמה פעמים בניסיון להכשיר את התשלומים אך נדחה, ובסופו של דבר אישרה ועדת הפנים הנוכחית בראשות אמסלם את הפנסיות הבלתי חוקיות בינואר השנה. עלות ההחלטה הוערכה ב־21 מיליון שקל, לפי שלושה מיליון שקל לאחד ולשבעה נבחרים לשעבר.
בעקבות ההחלטה ההיא יזמה ח"כ נאוה בוקר מהליכוד הצעה להעניק פנסיה תקציבית לכל הנבחרים הצעירים שסיימו את כהונתם מ־1991. זאת בטענה של אפליה בין מי שהודחו ב־1998 למי שלפני כן. במקביל ראש עיריית אופקים לשעבר עו"ד חזן הפיץ הצעה להחיל את הפנסיה התקציבית על כל מי שחדל לכהן מ־1977. העלות האקטוארית של ההצעות מוערכת ב-20 עד 80 מיליון שקלים.
היום דנה ועדת הפנים בהצעות בישיבה שנערכה באופן חריג בראשות בוקר. היא אמרה ש"אני מאמינה בשוויון. למה איפה ואיפה? הם מופלים בלי סיבה". ח"כ שרן השכל מהליכוד אמרה ש"יש שתי אופציות. או שמבטלים לכולם או שמכשירים גם את מי שפה. נגמר העניין שמי שמקורב לצלחת מקבל".
ראש עיריית אופקים לשעבר יאיר חזן מהליכוד אמר "שיצאתי פראייר. עשר שנים הייתי ראש רשות ואין לי פנסיה. חבול שלא שילמו בטעות גם לי. אם משלמים לצביקה כהן מש"ס גם לי מגיע. אי אפשר לעשות חקיקה פרסונלית". הוא טען שוועדת הפנים מוסמכת לקבל את ההחלטה. ד"ר גדעון נאור, בן 88, שהיה ראש עיריית קריית גת מטעם מפא"י לפני 50 שנה אמר שהוא מנסה כבר קרוב ל-60 שנה לקבל פנסיה ונענה בשלילה. הוא ביקש מהוועדה: "תשחררו אותי מהתואר הלא מכובד של ראש עיר כמעט יחיד עם שתי קדנציות שאין לו פנסיה"
ח"כ יעל גרמן מיש עתיד התנגדה בחריפות להצעה. "מכניסים את הציבור להוצאות של עשרות ואולי מאות מיליונים מכספי ציבור לאנשים פרטיים שידעו שלא מגיע להם פנסיה, החוק אומר שלא מגיע להם והיועצים המשפטיים אומרים שלא מגיע להם". לדבריה, העוול התחיל בהחלטה הבלתי חוקית מינואר להכשיר את הפנסיות ששולמו בניגוד לחוק. היא דרשה ש"כל מי שקיבל פנסיה בניגוד לחוק שיחזיר ויעמידו לדין את מי שלא פעל שיחזירו"
ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו אמרה ש"ההחלטה הקודמת שעברה היא שערורייה ואסור להוסיף חטא על פשע. לא מדובר על נזקקים או אנשים קשי יום".
היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד תומר רוזנר סיכל את קבלת החלטה כיוון שבסדר היום לא הוזכרה האפשרות של הצבעה. כן אמר שלא ניתן לקבל החלטה לפני שמשרד הפנים יעביר נתונים שכן יתכן שעלות ההחלטה היא מיליוני שקלים או עשרות מיליונים. בתגובה הציע ח"כ יואב בן צור מש"ס לקבל החלטה ואם בג"ץ ירצה הוא יפסול אותה.
נציגת משרד הפנים פזית יצחק הזהירה ש"אנחנו לא יודעים בכמה נבחרים ובכמה רשויות מדובר. המשרד מניח שיש להצעה משמעויות רבות". היא גם הביעה התנגדות לחקיקת חוק רטרואקטיבי.
סגן הממונה על השכר במשרד האוצר דיאאאסדי קרא לבטל את ההחלטה מינואר על השכרת הפנסיות והתנגד להחלטה הנוספת. שי שורק ממשרד המשפטים אמר שדווקא התיקון ייצור אפליה קשה. זאת, כיון שראשי ערים יהיו הפורשים היחידים מתחת לגיל 40 שיקבלו פנסיה. זאת, לעומת חברי כנסת או עובדי ציבור שלא יקבלו.