המדינה צפויה לבקש מבג"ץ דיון נוסף במס דירה שלישית

המדינה צפויה לבקש דיון נוסף בבג"ץ בנושא מס ריבוי דירות (המכונה מס דירה שלישית), בהשתתפות הרכב מורחב של בית המשפט העליון — כך נודע ל"כלכליסט". במידה ויקבל את בקשת המדינה, בית המשפט יחליט האם לדון בנושא בהרכב של תשעה או 11 שופטים. לפני שבוע וחצי פסל בג"ץ את החוק, אך אפשר לשר האוצר משה כחלון להחזירו לנקודה שבה נפל הפגם "היורד לשורש ההליך" — הדיונים בוועדת הכספים לקראת קריאה שנייה ושלישית.

השר כחלון, שיזם את החוק, מקיים בימים אלו דיונים אינטנסיבים בנושא בקשת דיון נוסף יחד עם שרת המשפטים איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וסגניו. במשרד המשפטים אישרו אתמול את הפרטים, ואמרו כי "שרי האוצר והמשפטים פנו ליועץ המשפטי לממשלה כדי לבחון את האפשרות להגיש בקשה לדיון נוסף. הדבר נמצא בבחינה".

גורמים משפטיים בכירים הסבירו אתמול ל"כלכליסט" כי הדיון הנוסף חשוב יותר לשקד ומנדלבליט, ופחות לכחלון שצפוי להצליח להעביר את החוק מחדש עוד בזמן פגרת הכנסת. לפי הגורמים הבכירים, מבחינת שקד ומנדלבליט החלטת בג"ץ מהווה תקדים שיאפשר לפסול חוקים על סמך הליך החקיקה שלהם. "מדובר במהפכה חוקתית על ראש היועץ", אמרו הגורמים.

יתבססו על דעת המיעוט של השופט מזוז

החוק נפסל על ידי הרכב של חמישה שופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור. נאור, יחד עם השופטים נעם סולברג, אסתר חיות וניל הנדל קיבלו את שלל העתירות נגד המס, ואילו השופט מני מזוז הציג בפסק דין דעת מיעוט ובה ביקורת חריפה נגד עמדת עמיתיו. המדינה צפויה להשתמש בטיעוניו של מזוז כבסיס לדרישת הדיון הנוסף. עם זאת, דעת מיעוט לא מבטיחה דיון נוסף, שמתקיים רק כאשר יש שאלה משפטית חדשה בפסק הדין.

"עמדת שופטי הרוב מהווה סטייה מהותית — לא מוצדקת — מההלכה הפסוקה העקבית הנוהגת בבית המשפט העליון מזה יותר משלושה עשורים, בנוגע להתערבותו של בית המשפט בהליכי החקיקה של הכנסת" כתב מזוז.

מזוז, שכיהן בעבר כיועץ המשפטי לממשלה, הדגיש בדבריו כי הגישה בה נהגו עד כה צמצמה עצמה לשמירת כללי המשחק הדמוקרטיים, ולהתערבות בהחלטות פנימיות של הכנסת רק במקרים בהם מדובר בפגיעה קשה "בערכים מהותיים של משטרנו החוקתי". עוד הדגיש כי נקבע במפורש שבית המשפט לא יבקר את הליך החקיקה בטענות הנוגעות לאיכות הדיון, ובהתאם לכך נדחו עד כה עתירות רבות שהוגשו.

"העמדה זונחת את המבחן שנקבע בפסיקתו העקבית של בית המשפט, המתמקד בהגנה של זכות ההשתתפות של חבר הכנסת בהליך החקיקה, וממקד את הביקורת החוקתית בגין טענות לפגם בהליכי החקיקה באמות־מידה הנוגעות לאיכות דיוני החקיקה בכנסת", הוסיף מזוז. "נוכח כל המפורט לעיל, אילו נשמעה דעתי היינו דוחים את העתירות". מזוז כינה את עמדתם של עמיתיו כ"תפיסה בעייתית ביותר" אשר "מעוררת שורה של בעיות הן בהיבט הנורמטיבי של עקרונות הביקורת החוקתית, הן בהיבט של עקרון הפרדת הרשויות, והן מבחינת השלכותיה המעשיות".

משה כחלון, שר האוצר צילום: שאול גולן

השר כחלון מוטרד מהשפעת פסק הדין על חוק ההסדרים

ללא קשר להחלטה הסופית של נציגי המדינה, שר האוצר כחלון צפוי להמשיך ולקדם את החקיקה המחודשת בוועדת הכספים של הכנסת. הוא זוכה לתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולתמיכתו של יושב ראש ועדת הכספים משה גפני. כן זוכה החוק לתמיכתו של יושב ראש הקואליציה דוד ביטן, שהתנגד תחילה למהלך.

למרות שהשר כחלון צפוי להצליח להעביר את החוק מחדש, הוא מוטרד בחלק מפסק הדין בנושא מס דירה שלישית הנוגע לחוק ההסדרים.

בסביבתו של השר כחלון מסבירים כי פסק הדין של בג"ץ מהווה "קבורת חמור" לחוק ההסדרים, כלי חשוב עבור משרד האוצר.

מני מזוז צילום: שאול גולן

הוויכוח על "הפגם שיירד לשורש ההליך"

בג"ץ החליט לבטל את החוק כאמור בהתאם לעמדתו של היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון, שטען כי נפל בו "פגם שיירד לשורש ההליך".

בכך התייחס לדיון בוועדת הכספים בלילה של ה־12 בדצמבר, שהתחיל בנטישה של מספר חברי הכנסת מהאופוזיציה במחאה על כך שלא ניתן להם זמן ללמוד את ההצעה. מחאתם הגיעה בעקבות דבריה של היועצת המשפטית של הוועדה שגית אפק שטענה כי לא יכול להתקיים דיון מעמיק בחוק שרק עכשיו הגיע. העתירות נגד החוק הוגשו בסוף חודש דצמבר, עם אישורו במסגרת חוק ההסדרים.

השופט סולברג, שכאמור תמך בביטול החוק, עמד בפסק הדין על מהותו וחשיבותו של הדיון הפרלמנטרי וקבע כי הליך חקיקה תקין מחייב קיומו של דיון, במובנו המהותי - שיג ושיח.

"ללא אפשרות לקיים דיון - השתתפותם של חברי הכנסת בהליך החקיקה תרוקן מתוכן, ותצטמצם אך להכרה בסיסית ו'פסיבית' של הצעת החוק שלפניהם", כתב סולברג.

"כאשר בסדר זמנים דחוק כזה נדרשים חברי הכנסת לשמוע הקראה של סעיפי הצעת החוק - 'חדשים' גם 'ישנים' - להבין ולעבד במחשבתם את ההסבר על אודותיהם, להביע דעה ולהאזין לדעות אחרות; כל זאת באישון ליל, לאחר ימי דיונים ארוכים ומייגעים בנושאים אחרים, וכאשר כל העת דוחקים בהם להחיש ולמהר - אין ניתן לנהל כך דיון אמיתי".

עוד הוסיף השופט סולברג כי "משלא ניתנה לחברי הכנסת בוועדת הכספים שחפצו בכך אפשרות לקיים דיון ראוי ולגבש עמדה מושכלת לגבי הסדר מס ריבוי דירות, הרי שנפגע עקרון ההשתתפות פגיעה קשה וניכרת. בנסיבות אלו, אין מנוס מלקבוע כי בהליך חקיקתו של מס ריבוי דירות נפל פגם היורד לשורש ההליך".