פרשנות
שופטי בג"ץ אישרו: הכנסת היא אסקופה נדרסת של הממשלה
השופט מני מזוז לא הופתע מהליך החקיקה המביך של חוק מיסוי דירה שלישית; ואולם יתר השופטים כנראה שמעו את קריאת המצוקה של הכנסת - שהבינה כי איבדה את כוחה
1. אמנם ההשלכות של ביטול מס דירה שלישית רלוונטיות לשוק הנדל"ן, אך ההחלטה של שופטי בג"ץ מהווה בעיקר גושפנקא למה שכל מי שלקח חלק בדיונים בוועדות הכנסת בשנים האחרונות כבר יודע - הכנסת היא אסקופה נדרסת של הממשלה. המשמעת הקואליציונית וחוסר האיזון בין הכוח של ראש הממשלה לזה של חברי מפלגתו - כמו גם בין ראשי מפלגות אחרות כמו משה כחלון או אביגדור ליברמן לבין חברי מפלגתם - הופכים את הכנסת ללא הרבה יותר מחותמת גומי. כאשר מוסיפים למשוואה יו"ר קואליציה תוקפני כמו דוד ביטן, מבינים שלקרוא לכנסת בית מחוקקים זו הפרזה. בפועל מדובר במוציאה לפועל של חקיקת הממשלה.
- בג"ץ הכריע: חוק מיסוי דירה שלישית יבוטל
- כחלון על ביטול חוק מיסוי דירה שלישית: "מאוכזב, נמשיך להיאבק במשקיעים"
- "למרות ביטול חוק מיסוי דירה שלישית - לא בטוח שהמשקיעים יחזרו בטווח המיידי"
במקרה של חוק מיסוי דירה שלישית, הביטוי לאותה דורסנות היה הדיונים שהחלו בחצות למורת רוחם של כל חברי הכנסת, לאור לחץ של שר האוצר כחלון וגיבוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אמנם השופט מני מזוז לא הופתע מההתנהלות, שכן בשל ניסיונו כיועץ משפטי לממשלה הוא מכיר את הליך החקיקה מקרוב, ולכן פסק כי הכנסת היא זו שצריכה לקחת אחריות ולקבוע מהו קו הגבול; אבל יתר השופטים כנראה שמעו את קריאת המצוקה של הכנסת - שהבינה כי איבדה את כוחה.
2. אין מחלוקת על כך שאותו ליל חמישי ב-15 בדצמבר היה מביך למשרד האוצר ולחברי וועדת הכספים. יעידו על כך מבטי הסיאוב בשישי בבוקר של מרבית הנוכחים בדיון המתמשך. שיח מקצועי לא היה שם, חברי הקואליציה ניסו לגנוב כמה שיותר סוסים והפקידים התקשו להסתיר את סלידתם מרמת הדיונים. מנגד הפקידים, בעיקר מנכ"ל האוצר, האיצו את הקראת הסעיפים השונים, כנראה מתוך הבנה שדיון רציני לא עומד להתקיים הלילה. אלא שגם אם זה נכון, אין להם את הזכות לעשות זאת.
אבל, וכאן מגיע אבל גדול. אי אפשר להתעלם מהצביעות העזה שבעתירה נגד החוק. חצי שנה קודם לכן, אישרה ועדת הכספים את חוק הגבלת שכר הבכירים בבנקים. אותו חוק שונה מקצה לקצה תוך שעתיים, ולמעשה לא התקיים עליו כל דיון בוועדה. נציגי ציבור לא יכלו להביע את עמדתם - ולמעשה כמעט אף אחד מחברי הכנסת לא הבין באמת על מה הצביע. אבל במקום להחרים את הדיון, או לעתור נגדו, עמדו כל חברי הכנסת ומחאו כפיים לאחר שהחוק עבר - בניגוד לעמדתם של כל הפקידים המקצועיים שלא ניתנה להם האפשרות להציג את התנגדותם. גם הייעוץ המשפטי של הכנסת שיצק את היסודות לעתירה כאשר קבע כי נפל פגם שירד לשורשו של הליך, לא פצה פה לאחר שחוקק חוק שכר הבכירים.
3. כחלון, כך נראה, מתכוון להילחם על החוק. ואולם בינתיים נראה כי הוא חוזר לאותה טרמינולוגיה שאיפיינה אותו לפני חצי שנה - טובים ורעים, אנחנו והם. כחלון, שוב, הכריז כי "ימשיך להיאבק במשקיעים". המשקיעים הם כמובן הרעים. ה"זוגות הצעירים" הם הטובים, הם אנחנו, או יותר נכון, כולנו. בהסתכלות השטחית הזו כחלון מסרב להכיר בכך שלעתים, גם הזוכים ב"מחיר למשתכן" משתמשים בדירה לצורכי השקעה; הוא מסרב להכיר בכך שהמשקיעים הרעים הם גם הורים או דודים של אותם זוגות צעירים ומסכנים, ובכך שלא כל זוג צעיר רוצה להיות בעל דירה בכל זמן נתון. אבל מחסור בקבלות, ואות קלון של ביטול חוק שעלול ליצור את אותו אפקט שיצר ביטול מע"מ 0 של יאיר לפיד - דחפו כנראה את כחלון להזכיר לנו שוב שיש טובים ויש רעים. והוא, כמובן, מהטובים.