חקר ביצועים: השבוע של נתניהו, טבע ומס דירה שלישית

נתניהו: לא ממש מר כלכלה

עליית המדרגה בחקירות נגד בני הזוג נתניהו הביאה את אוהדי ראש הממשלה להשמיע שוב אזהרות היסטריות מכך שעזיבתו האפשרית את המעון בבלפור תוביל למסירת ארץ ישראל לערבים לאלתר, ואת הכלכלה למשבר. אבל נתניהו אינו היחיד שמבין בביטחון וכלכלה. אמנם בתקופתו שמרה ישראל על יציבות וצמיחה מרשימות, אבל במקביל התפתחה בועת נדל"ן וחובות אימתנית, והריבית הנמוכה לא נוצלה להשקעות מועילות. נתניהו מדבר גבוהה־גבוהה על הצורך במשילות, בהקלה על עשיית עסקים, ובסגירת הפער מול הכלכלות המתקדמות. ביעור השחיתות שנקשרה, לפי החשדות, בצוללות, באמוניה, בתקשורת ומי יודע במה עוד — יהיה צעד טוב בכיוון, ודאי אם יתברר שהיא מתחילה מהראש.

אורי פסובסקי

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

להאזנה ב-iTunes | לכל הכתבות המוקלטות

בנימין נתניהו, ראש הממשלה צילום: איי פי

נתניהו: כמו לואי ה־14

כתב האישום המסתמן נגד שרה נתניהו בפרשת המעונות מתכתב עם החלטת בית המשפט העליון לחשוף את שיחות בנימין נתניהו עם שלדון אדלסון ועמוס רגב, ועם החקירות נגדו, בפרט תיק המתנות. המשותף להם הוא עיוורון טוטאלי להבחנה בין הציבורי לפרטי. מעולם לא היו בישראל נבחרי ציבור שמאמינים, כמו הנתניהו'ז, שהמדינה היא מגרש המשחקים הפרטי שלהם, שהכל מגיע להם, ושהציבור חב להם תודה על נכונותם לשרתו. ממש כמו לואי ה־14, שקבע: 'המדינה זה אני'. גם אם לא יהיה כתב אישום, קשה להתעלם מהדפוס המגעיל, הדוגמאות הנערמות והיניקה החמדנית והנצלנית של קופת הציבור ושל חבריו המיליארדרים.

משה גורלי

טבע: שברה את הכלים

בשבוע החולף זכתה ענקית התרופות טבע לחוויה מעצבת ששמורה למקרים נדירים: חרון אפם של המשקיעים האמריקאים. אנשי החליפות המנומסים מוול סטריט נראים תמימים כל עוד משחקים איתם לפי הכללים. זה קרוי בשפה מכובסת "ניהול ציפיות", קשר שוטף ורציף בין חברה ציבורית לבין בעלי המניות, שמונע הפתעות מהסוג שהנחיתה טבע לפני שבוע כשהודיעה על הפסד של 6 מיליארד דולר ברבעון השני בלי לפרסם אזהרת רווח מראש. העונש היה אכזרי ואלים: שליש משווי השוק של החברה גולח בתוך שעות אחדות. ללמדך שכשמשחררים את העניבה בוול סטריט, גם הכפפות מוסרות.

סופי שולמן

מטה טבע בפתח תקווה צילום: בלומברג

כחלון: עניין של זמן

היום שבו פסל בג"ץ טכנית את הבייבי של שר האוצר - חוק מס דירה שלישית - היה יום חשוב לדיון הדמוקרטי בכנסת, אולם רגע חסר משמעות לשוק הנדל"ן. כשהחוק נדון במהומה בפעם הראשונה, עוד היו ויכוחים לגבי ההיגיון שלו. כשהוא יחזור לדיונים בקרוב, ספק אם יהיה מה לטעון נגדו. אחרי יותר משבעה חודשים תחת משטר המס, ברור שהוא עובד. יותר מ־1,000 משקיעים מכרו דירות, ומצד שני, מספר המשקיעים שנכנסים לשוק נמצא בשפל כל הזמנים. במדינה שאינה יכולה להבטיח דירה במחיר נגיש ובמקום מרכזי למי שעובד קשה, אין סיבה שיהיו אנשים עם שלוש דירות פטורות מכל מס. אדרבה, כדאי לכחלון לשקול העלאה של המס ל־10%. אולי זה מה שיוציא לשוק בבת אחת עשרות אלפי דירות שיפתרו את משבר הנדל"ן באבחה אחת.

אורי תובל

משה כחלון, שר האוצר צילום: עמית שעל

פילבר: משל המניה

בימים שבהם היתה לשלמה פילבר עוד מוטיבציה (ורשות?) לצייץ בטוויטר, הוא התגאה בכך שמאז היותו מנכ"ל משרד התקשורת, מניית בזק עלתה הרבה פחות ממתחרותיה. מלכתחילה מדובר בטיעון שטחי, שנועד לבסס תיאוריה מופרכת, כאילו פעולתו הנחרצת נגד בזק אחראית לטיפוס האטי יחסית של מנייתה. אבל בואו נזרום לרגע עם הגישה הפילברית הילדותית: לפי אותה תיאוריה, הצניחה של 8% במניית בזק מאז מעצרו והרחקתו ממשרד התקשורת מעידה על כך שנוכחותו במשרד היתה נחוצה לבזק כאוויר לנשימה. ככה זה עם שוק ההון ההפכפך, אי אפשר לסמוך עליו. וממילא מחיר המניה, לכאן או לכאן, לא יכול להסתיר חידלון מביש של משרד התקשורת תחת בנימין נתניהו, או את הבגידה המתמשכת של עושה דברו הרופס בחובת נאמנותו לציבור.

אמיר זיו

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת המורחק צילום: יואב דודקביץ

ניו יורק: 1% בשביל כולם

ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו הודיע השבוע שיקדם מס עשירים כדי לממן שדרוגים במערך הרכבות והאוטובוסים ולסבסד כרטיסים למעוטי יכולת. רשת הרכבות המיושנת סובלת מליקויים, והעומסים רק גדלים. דה בלאזיו חישב כי העלאת המס על בעלי הכנסה גבוהה תכניס כ־800 מיליון דולר בשנה לקופת העירייה. המשוואה פשוטה: בעלי הכנסה נמוכה נאלצים לוותר על ארוחות או לגנוב נסיעות כדי להגיע לעבודה, ובתנאי צפיפות קשים. הפתרון: העלאת המס העירוני מ־3.9% ל־4.4% עבור יחידים שמכניסים 500 אלף דולר ויותר בשנה, ועבור זוגות שמכניסים יחד יותר ממיליון דולר. מהכנסה כזאת נהנים רק כ־1% מתושבי העיר. עכשיו הם רק צריכים להראות נכונות לעבוד בשביל ה־99%. וזה נשמע כמו תרחיש קצת דמיוני.

תמר טוניק

ביל דה בלאזיו, ראש עיריית ניו יורק צילום: איי אף פי

Airbnb: אקטיביזם שיתופי

עיירה קטנה בווירג'יניה, ארצות הברית, תארח בשבת הקרובה עצרת לאנשי ימין קיצוני ופעילים ניאו־נאצים, שידונו בין היתר ב"הבעיה היהודית". בתגובה החליטה Airbnb, פלטפורמת השכרת החדרים, לחסום מבקרים עתידיים שינסו להשכיר באמצעותה חדר בעיירה. החברה הבהירה כי השירות שלה מקבל את כולם ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום, מוצא אתני, זהות מינית, נטייה מינית או גיל" (הפירוט במקור). הנה חברת טכנולוגיה שלא מתביישת לפעול באופן אקטיבי אל מול החשוכים והשונאים. חבל שגוגל ופייסבוק לא אמיצות כמותה ומסרבות להסיר תוכן שמסית לשנאה. מבחינתן, נאצים הם אולי דבר נורא, אבל לא כמו צנזורה.

ויקי אוסלנדר

מטה Airbnb צילום: רויטרס

לוריאל: קורבנות אופנה חדשים

בכיר בחברת הקוסמטיקה לוריאל אמר השבוע כי הוא צופה שבתוך חמש שנים תמכור החברה מוצרי איפור לגברים בחלקים ייעודיים של חנויות המותג. בכירי התעשייה אומרים כי עם התגברות תרבות האינסטוש והסלפי, גברים צעירים החלו לקבל על עצמם את העול להיראות ממש טוב בכל מצב, והם כבר מתחילים לצרוך מוצרים כמו קונסילר, מייק־אפ וג'ל גבות. מבחינת חברות האיפור מדובר במכרה זהב פוטנציאלי, עד כה הן מכרו רק ל־50% מהאוכלוסייה, וכעת השמים הם הגבול. עבור האנושות מדובר בהחמצה נוספת של ההזדמנות להתנער מהשעבוד ליופי, להביט לאמת בפרצוף ולהפסיק להשקיע משאבים יקרים בלצבוע אותה בצבעים עליזים.

גיל קליאן

מוצרי לוריאל צילום: רויטרס

שר האוצר הצרפתי ברונו לה מר מנסה למנף את הרכש החדש של פריז סן ז'רמן

ניימאר צילום: רויטרס