למרות ההצלחה והכסף: מדוע אלון מאסק בדכאון
מאסק, מיליארדר ובעלים של מספר חברות, ביניהן טסלה וספייס X, הודה שהוא סובל ככל הנראה ממאניה דֶפרסיה. "המציאות היא שיאים גדולים, דאונים גרועים ולחץ בלתי נלאה", כתב בטוויטר
אלון מאסק הוא מיליארדר והבעלים של מספר חברות, ביניהן טסלה וספייס X, אך כעת הוא מודה שהוא סובל ככל הנראה מהפרעה דו קוטבית - הידועה גם בשם מאניה דֶפרסיה.
- מאסק הודיע על הקמת מתקן הסוללות הגדול בעולם
- ציוץ אחד של אלון מאסק מוכיח שהוא מוטרד מאוד מעתיד האנושות
- תנו למוח לדבר: אילון מאסק פונה לתחום הטלפתיה
מאסק נשאל בטוויטר: "כשעוקבים אחרי אלון מאסק באינסטרגם נראה שהחיים מעולים. אני תוהה אם העליות והירידות שחווים, הופכים את החיים למהנים יותר?"
על כך השיב מאסק בדרך כנה במיוחד: "המציאות היא שיאים גדולים, דאונים גרועים ולחץ בלתי נלאה". עם זאת, הוסיף "אני לא חושב שאנשים רוצים לשמוע על שני הדברים האחרונים".
בתשובה לשאלה ממשתמש נוסף, כתב מאסק כי הוא סובל מהפרעה דו קוטבית, אך כעבור 7 דקות סייג את התשובה: "אולי לא מבחינה רפואית, אני לא יודע. רגשות רעים מתלווים לאירועים רעים, כך שיכול להיות שהבעיה האמיתית היא שאני נסחף במה שאני עושה".
לאחר מכן הוסיף כי לחץ הוא חלק מהעבודה. "כשקונים כרטיס לגיהנום, זה לא הוגן להאשים את הגיהנום". הוא נשאל אם יש לו דרך להתמודד עם הלחצים, ועל כך ענה: "אני בטוח שיש דרכים טובות יותר, אבל מה שאני עושה זה להתמודד עם הכאב ולוודא שאכפת ממה שעושים".
הוא כאמור לא אובחן, אך עליו להיזהר, שכן מאסק (46) מתקרב לגיל שבו הסיכון לדיכאון גדל. 11% מבני דור ה-X, שנולדו בין 1965 ל-1979, דיווחו על קבלת טיפול נגד דיכאון, כך על פי סקר שנערך ב-2015. השיעור גדל בקרב דור הבייבי בומרס, שנולדו בין 1946 ל-1964, ש-14% מהם דיווחו על דיכאון.
שיעור בני ה-X שקיבלו טיפול נגד דיכאון כפול מזה של בני המילניום (7%). מעבר לכך, מחקרים מצאו ששיעורי הדיכאון בקרב גברים אמריקאים בגיל העמידה עלה בעשור האחרון. אף שדיכאון לרוב פוגע יותר באנשים בעלי הכנסה נמוכה, הוא נפוץ בקרב טיפוסים שאפתנים כמו ווינסטון צ'רצ'יל.
בכל מקרה, עשירים לא חסינים למחלה. מחקרים נוספים מצאו קשר בין כלכלה מלחיצה ודיכאון. כך למשל ירידות חדות ופתאומיות בשוקי המניות מגבירות את השימוש בנוגדי דיכאון, כך לפי מאמר שפורסם בשנה שעבר בכתב העת לכלכלת בריאות. יתרה מכך, המחקרים מצאו שגברים הם בעלי סבירות נמוכה יותר לקבל עזרה מאשר נשים.