תנו למוח לדבר: אילון מאסק פונה לתחום הטלפתיה

לפני כחודש אישר מאסק בציוץ את מעורבותו בחברת המחקר הרפואית שהוקמה ביולי האחרון, ושהציבה לעצמה למטרה לפתח ממשק בין המוח האנושי והמחשב. כעת הוא שופך לראשונה אור על האופן שבו הממשק הייחודי הזה צפוי לעבוד ומה הוא ינסה להשיג. מה שהחל בטיזר בטוויטר — "קשה להקדיש את הזמן אך הסכנה הקיומית גדולה מדי" - הפך כעת לחזון משיחי עם יעדים ברורים.

אילון מאסק צילום: בלומברג

יוזמת הטלפתיה הקבוצתית של מאסק תעבוד באמצעות אלקטרודות שיושתלו במוח האנושי, ויחברו מיליון תאי עצב לרשת תקשורת בענן. בכך הוא מתכוון לייתר את הדבר המהותי ביותר שמבדיל בין בני אדם לחיות: יכולות תקשורת בדיבור ובכתב. הטכנולוגיה מבקשת לאפשר לאנשים לתקשר באמצעות מחשבה בלבד בלי שיהיו באותו חדר, כך שיוכלו לשתף זה את זה במחשבות, רעיונות ואפילו תמונות וצלילים.

קל לזלזל ברעיון החדש של מאסק, שנראה כאילו נלקח מספר מדע בדיוני למרחיקי לכת, אבל יש משהו יוצא דופן באיש החזון יליד דרום אפריקה ובהצלחותיו העסקיות המקוריות שהופך גם את רעיונותיו ההזויים ביותר לראויים לתשומת לב. ""בשנים האחרונות הבנתי שבינה מלאכותית תעלה על זו של האינטליגנציה האנושית ובהרבה", אמר מאסק בראיון. "זו סכנה גדולה. או שקבוצה קטנה של אנשים תנצל את הכוח הזה לרעה, או שהבינה המלאכותית עצמה תצא משליטה".

בשנים האחרונות מאסק דיבר רבות על הסכנות שבבינה המלאכותית, שהופכת מחשבים למכונות אינטליגנטיות שלומדות ומתפתחות, ואף כינה את פיתוח הטכנולוגיה "זימון השטן עצמו". ניוראלינק נועדה להיות הפיתרון לבעיה זו.

תנו למוח לדבר בשבילכם

במקום לדבר או לכתוב, לשתף ברמה העצבית

החזון של ניוראלינק מדבר על חיבור תאי העצב במוח לאלקטרודות, במטרה להגביר את היכולות הקוגניטיביות ובכך לשמור על העליונות האנושית מול המחשבים. אך לפני הגעה לשלב העתידני, החברה נדרשת להציג חזון עסקי שימשוך את המשקיעים להביא את השינוי המיוחל. המודל של ניוראלינק, שמאוישת בשבעה מדעני מוח שמאסק בחר מתוך כאלף מועמדים, פשוט: טיפול בפגיעות מוח קשות. כבר היום מתהלכים ברחובות אנשים שבראשיהם מותקנים שתלים מתוחכמים לטיפול בבעיות עצביות ומאפשרים להם לשמוע או לראות. אלא שכיום המדע עושה זאת באמצעות חיבור לאלקטרודות של עד 500 תאי עצב (ניורונים).

המודל החדש של מאסק

ניוראלינק רוצה לקחת זאת קדימה: "השימוש הראשון יהיה תיקון פגיעות ראש שקרו כתוצאה משבץ או סרטן", אמר מאסק. "הטכנולוגיה תוכל לסייע לאנשים שסובלים מפגיעות גפיים ולא יכולים ללכת, או לאנשים מבוגרים שמתחילים לסבול מבעיות זיכרון. אני מעריך שנוכל להיות שם בעוד ארבע שנים".

כדי לעמוד ביעדים הראשוניים שלה החברה מעריכה שתצטרך חיבור בו-זמני ל-10 אלף תאי עצב. אבל כדי להגשים את החזון מרחיק הלכת החברה שואפת לחבר לאלקטרודות בו־זמנית מיליון תאי עצב בפס רחב שיקושר לענן. "אני חושב שאנחנו במרחק של 10-8 שנים מפיתוח, אבל זה תלוי באישורים הרגולטורים", אמר מאסק תוך הצבת לוחות זמניים חלומיים.

הדרך הקלה ביותר להבין איך יעבוד הממשק הזה היא לדמיין חיבור למוח של מערכות אלקטרוניות, שעד כה דרשו שלט חיצוני, והפיכת התהליך לפשוט עוד יותר. למשל במקרה של יציאה מהבית, נתקשר טלפתית עם דרך החניון כדי להורות לה להיפתח, ועם תוכנת הרכב שתוציא אותו מהחניה. כשנחזור נתקשר עם מערכת האבטחה של הבית ונורה לה לנתק את האזעקה ולהדליק את האורות.

החלק המורכב יותר הוא ביצוע תקשורת עם מוח אחר, שמחובר גם הוא לממשק מחשב. כיום מבוצעת התקשורת הבינאישית בין בני אדם באמצעות מתווך כלשהו, בין אם דיבור, טקסט כתוב, תמונות או סרטונים. הממשק של ניוראלינק ייתר את הצורך במתווכים ויאפשר תקשורת ישירה בין מוחות והחלפת רעיונות ומחשבות בלי לומר מילה. למשל, לא נצטרך יותר לזמזם שיר שתקוע לנו בראש בניסיון להיעזר בחבר כדי לזהות אותו. במקום זאת ניתן יהיה פשוט לשתף את המחשבה ברמה העצבית. התקשורת הטלפתית הזו, מרגיע מאסק, תבוצע בהסכמה מלאה: "כמו שהיום אני יכול לבחור לא לדבר, אוכל לבחור לא לחלוק את המחשבות שלי", לדבריו.

השלב הבא בתור והמבלבל ביותר הוא איך שיטת התקשורת הזו נועדה להציל את העולם מעליית המכונות. לדברי מאסק, בשלב זה בני האדם יתנהלו בסימביוזה עם הבינה המלאכותית באופן חסר מאמץ והרמוני, עד שהיא תרגיש חלק מהאדם. "השכבה הדיגיטלית השלישית", כפי שהוא מכנה זאת. מיזוג בין הבינה המלאכותית למוח האנושי יעניק לאדם יכולות קוגניטיביות מוגברות. למשל יכולת לבצע תרגילים מתמטיים סבוכים בשניות כמו מחשבון. כשהחיבור יעבוד במהירות וכמצופה, האדם יפסיק לייחס את הפיתרון לבינה המלאכותית, באותו אופן שהוא לא מייחס פיתרון בעיות לחלקים שונים במוח. החלופה למיזוג זה לפי מאסקר היא הפיכה "לחיית המחמד של המחשבים. כמו חתולי בית".

קולקטיב תוכנה שהופך את האנושות למוח כוורת

החזון הזה מעלה שאלות רבות, פרקטיות ואתיות. איך תקפוץ החברה תוך עשור בלבד מחיבור 500 תאי עצב לאלקטרודות למיליון? וגם אם אתגר זה ייפתר, איך עושים זאת פיזית? ניתוח מוח בסדר גודל כזה עלול להיות מסובך, מסוכן ויקר. ואיפה בדיוק יהיה מקום בראש האנושי כדי להחזיק מתקן שישדר מידע עצום כל כך? האם אנשים לא יחששו מהאפשרות של פריצה למחשב שיעניק לאדם זר גישה מוחלטת למוח? ומה יקרה עם יום אחד מערכת המחשב תקרוס?

ובכלל, האם ממשק שיחבר את הקולקטיב האנושי תחת תוכנה אחת לא יהפוך את האנושות למוח כוורת אחד שיחריב את תחושת האינדיבידיאוליות? האם בני האדם מוכנים לאבד את הקול שלהם - להלכה ולמעשה? האם עתיד שכזה הוא לא העתיד של ניצחון המכונות שמאסק כל כך חושש ממנו?