מלכודת הפליליזם
למה אנחנו נגררים לשיח העקר האם נתניהו חצה או לא חצה את הסף הפלילי? אנחנו באמת זקוקים לכתבי אישום כדי להבחין בין טוב לרע? שתי הפרשות האלה ממיטות קלון על רה"מ וכל יום שבכירי הליכוד ושותפיו לקואליציה ממשיכים לעצום עיניים הוא בגידה באמון האזרחים שבחרו בהם
הפליליזם אופף את בנימין נתניהו כמו ענן של צחנה, אבל הפליליזם הוא גם מלכודת. האם ראש הממשלה חצה או לא חצה את הסף הפלילי – לתשובה המוסמכת ניאלץ להמתין עוד חודשים ארוכים, למנדלבליט או למשיח, מה שיבוא קודם. לפי הקצב של מנדלבליט – המשיח יקדים אותו. אבל בינתיים לא צריך יועץ משפטי ואפילו לא מבקר מדינה כדי להבחין בריח.
קראו עוד בכלכליסט:
- המבקר: נתניהו לא דיווח על קשריו עם אלוביץ' בהסכם ניגוד העניינים
- המבקר: מנכ"ל משרד התקשורת העדיף את אינטרס בזק על חשבון הציבור
- בין תיק 3000 לפרשת בזק: נתניהו לא ראה, לא שמע ולא ידע
זו אפילו לא מלכודת מתוחכמת, אבל רבים וטובים נופלים לתוכה – מקיימים דיונים פתלתולים בשאלה אם נתניהו ידע או לא ידע על מעלליו של הבן־דוד המקורב והעו"ד הפרטי דוד שמרון, שבחש בקופונים על עסקת המיליארדים המפוקפקת עם הגרמנים. נניח שנתניהו לא ידע - אשרי המאמין! - האם הוא ראוי להמשיך לכהן כראש ממשלה? האם אי־הידיעה המוזרה פוטרת את ראש הממשלה מהגועל?
אם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר עשה חסדים חשודים לשאול אלוביץ' בלי הוראה מפורשת של חברו הטוב של אלוביץ', וכל הכותרות והניתוחים על הפילבריזם בתקשורת נעלמו מעיניו של שר התקשורת - האם העיוורון הנחוש הזה מנקה את נתניהו ומאפשר לו להמשיך להיות ראש ממשלה העומד מעל לכל חשד?
בנימין נתניהו. מה עוד אתם צריכים בשביל להתעורר? צילום: איי אף פי
הפליליזם נוח לנתניהו ונוח לעדת החנפים האוכלים מכף ידו – יחצנים, עורכי דין, אוליגרכים ופוחלצים. אבל למה אנחנו נגררים לשיח העקר הזה? אנחנו באמת זקוקים לכתבי אישום כדי להבחין בין טוב לרע, בין ראוי לנקלה? בין ראשי ממשלה כמו בן גוריון, אשכול, בגין ורבין לבין נתניהו?
שתי הפרשות האלה ממיטות קלון על ראש ממשלה שמסובך כבר חודשים ארוכים בחשדות פליליים. אבל הסיכוי שהוא יתפטר וישחרר אותנו מעולו בבושת פנים – קלוש. לכן, התקווה היחידה חבויה דווקא במחנה שלו, לא באופוזיציה. כל יום שבכירי הליכוד ושותפיו לקואליציה ממשיכים לעצום עיניים לרווחה הוא בגידה באמון האזרחים שבחרו בהם. רובם אנשים הגונים – חובת ההוכחה עליהם.
ולבסוף, גם אתם אשמים. באדישות, בקהות חושים, בייאוש. כל יום שבנימין נתניהו נותר על הכיסא הרקוב שלו הוא עלבון לשכל הישר, לערכים שעליהם התחנכנו, ליסודות הדמוקרטיה. מה עוד אתם צריכים בשביל להתעורר?
