דו"ח המבקר
המבקר: נתניהו לא דיווח על קשריו עם אלוביץ' בהסכם ניגוד העניינים. נתניהו: "עוד פייק ניוז"
מבקר המדינה מציין בבדיקתו כי הסכם ניגוד עניינים של נתניהו נחתם לראשונה באוקטובר 2015, כשנה לאחר שנכנס לתפקיד, וגם בו לא דיווח על קשריו האישיים עם שאול אלוביץ' בעל השליטה בבזק. על פי המבקר, "ראוי שמשרד המשפטים ייתן את דעתו מה דינן של החלטות אשר רה"מ בנימין נתניהו היה מעורב עוד לפני שנחתם הסכם ניגוד העניינים"
דו"ח מבקר המדינה בדק את הסכם ניגוד העניינים שחתם ראש הממשלה ושר התקשורת באותה העת, בנימין נתניהו. ההסכם, שנחתם ביוני 2016 קבע כי נתניהו מנוע מטיפול בחברת בזק ובחברות הבנות לאור יחסי החברות עם בעל השליטה שאול אלוביץ'. אולם העובדה כי נתניהו לא דיווח על ניגוד עניינים מול אלוביץ' למרות שכיהן כשר התקשורת בפועל מאז נובמבר 2014 הובילה את המבקר לבחון את החלטות העבר של נתניהו.
המבקר מציין בבדיקתו כי הסכם ניגוד העניינים הראשון של נתניהו נחתם באוקטובר 2015, כשנה לאחר שנכנס לתפקיד. נתניהו ציין כי הזיקה היחידה שיש לו לשוק התקשורת נוגעת ללקוחות של משרד עורכי הדין דוד שמרון ויצחק מולכו, והוא לא דיווח אז על קשרי החברות שיש לו עם שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק. רק ביוני 2016 נחתם הסכם ניגוד עניינים שני, בו נוסף האיסור לטפל בבזק בגלל קשרי נתניהו עם אלוביץ'.
בנימין נתניהו ראש הממשלה צילום: אוראל כהן
בתגובה לפרסום דו"ח המבקר פרסם נתניהו בדף הפייסבוק שלו: "עוד פייק ניוז, עוד ניסיון סרק לייצר פרשיה יש מאין נגד ראש הממשלה. רה"מ לא הסתיר שום דבר. יחסיו עם מילצ'ן היו ידועים לכל. ביחס לאלוביץ' היו לו יחסי ידידות ולא מעבר לזה, אך כשהדבר הועלה ע"י היועמ"ש רה"מ פעל על פי ההנחיות וההוראות שניתנו לו. כל ההחלטות שהתקבלו על ידו ביחס לשוק התקשורת, גם לפני כן, היו אך ורק בהתאם להמלצות של גורמים מקצועיים, כשטובת הציבור בלבד עומדת לנגד עיניו".
ביולי 2016 פנה מבקר המדינה למנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר וביקש ממנו לקבל תיעוד שבו נתניהו היה מעורב בהחלטות הנוגעות לבזק בתקופה שקדמה להסכם ניגוד העניינים החדש. מלשכתו של פילבר נמסר בתגובה: "ההחלטה של המנכ"ל שלא לקבל החלטה לעניין ההדדיות לצורך למידת הנושא, כמו גם החלטתו לעניין שימוע הטלפוניה נעשו לאחר שהמנכ"ל עדכן את רה"מ, בתפקידו כשר התקשורת, ולאחר שניתנה הסכמתו. השיחות בוצעו טלפונית ו/או בפגישות ב-4 עיניים, כך שאין סיכומי דיון. על כן, אין חומרים להעביר לסעיף זה".
אולם מבקר המדינה חושף מסמך שהוכן באפריל 2016, בו ריכזה היועצת המקצועית למנכ"ל משרד התקשורת רשימת נושאים בהם עסק רה"מ מאז נכנס לתפקיד כשר התקשורת ושיש להם קשר ישיר או עקיף לבזק. בירור שערך משרד מבקר המדינה עם משרד המשפטים העלה כי משרד המשפטים כלל לא נחשף למסמך זה ונאלץ להסתפק בתשובת לשכת מנכ"ל משרד התקשורת הכוללת שני נושאים בלבד.
"משרד מבקר המדינה מעיר כי רשימת הנושאים שבהם עסק רה"מ לפני גיבוש הסדר ניגוד העניינים, שאותה הכין משרד התקשורת, הייתה צריכה להיות מובאת לידיעת משרד המשפטים על ידי משרד התקשורת ולעמוד בפניו יחד עם כל חומר רלוונטי אחר החיוני לצורך גיבוש ההסדר. בלא עיון ברשימה, עלול להתעורר קושי בקביעת האיזון הנכון בסוגיית תחולת ההסדר על החלטות עבר... ברשימת הנושאים נכללו נושאים שלא נכללו בדיווח של לשכת המנכ"ל, למרות שהם נוגעים לבזק. ראוי שמשרד המשפטים ייתן את דעתו מה דינן של החלטות אשר רה"מ בנימין נתניהו היה מעורב עוד לפני שנחתם הסכם ניגוד העניינים, וכי הוא ינחה כיצד יש לנהוג בעניינן".
בתשובת משרד התקשורת למבקר המדינה בעניין זה אמרו כי "הפעולות הקשורות לקביעת מדיניות המשרד בתחום השוק הנייח ודורשות התייעצות או החלטה של השר הופסקו ולא הובאו להחלטת רה"מ כשר התקשורת". עוד הוסיפו במשרד התקשורת כי מרגע שהחלה בדיקת המבקר המנכ"ל נמנע מלעדכן את נתניהו בכל הנושאים הנוגעים לבזק".
"קודם לגיבוש הסכם ניגוד העניינים העבירה הלשכה המשפטית למשרד המשפטים רשימת נוסדים רגולטוריים המשפיעים על בזק. בהתייחס לרשימת הנושאים הכינה היועצת המקצועית למנכ"ל ולא הועבר למשרד המשפטים טענו כי הליכי פיקוח ועיצומים כספיים הם הליכים שביצע המנכ"ל מתוקף סמכויותיו ואילו בנושאים אחרים בהם נדרשה חתימתו הפורמלית של השר, רה"מ קיבל את המלצות הצוות המקצועי". באשר לעקרון ההדדיות ולטלפוניה – הנושאים עליהם דיווח פילבר למשרד המשפטים – צוין כי הם עברו לבחינת השר צחי הנגבי.
גם בתשובת משרד המשפטים צוין כי "בירור שערך עם משרד התקשורת העלה כי מעורבותו של נתניהו אינה רלוונטית לעניינים שפורטו ברשימת הנושאים".
משרד המשפטים הוסיף כי "למרות שבתקופה שקדמה להסדר נעשו ניסיונות להגיע לפתרונות מוסכמים עם בזק, לא התקבלה החלטה שהיטיבה עם בזק באופן ספציפי שניתן להצביע עליה כהחלטה שעשויה להיות שנויה במחלוקת וככזו שעשויה להיות נעוצה בפגם של ניגוד עניינים".
בהמשך הפרק מתייחס המבקר להשלכות הסדר ניגוד העניינים שנקבע לנתניהו ועל פעולותיו של פילבר, אותו מינה כמשרת אמון.
"ככלל, אין מניעה שמנכ"ל יטפל בנושאים שהשר מנוע מלעסוק בהם בשל הסדר ניגוד עניינים (למעט נושאים שמכוח הדין הם בסמכותו הבלעדית של השר)", כותב המבקר אולם: "כאשר קיימים יחסי אמון עולה הצורך בבחינת השאלה העקרונית עד כמה מנכ"ל, שיש במינויו מרכיב משמעותי של אמון ברמה גבוהה מצד השר הממנה, יכול לפעול באופן בלתי תלוי בתחומים שבהם נקבע הסדר ניגוד עניינים המונע מהשר שמינה אותו לעסוק בהם".
למעשה, המבקר תוהה האם טיב קשר שכזה אינו עלול להביא לכך שהגורם המתמנה יוביל את מדיניות השר כשהוא משער שתהיה, או יקבל החלטות ברוח תפיסתו של מי שמינה אותו, בנושאים בהם נקבע כי השר מנוע מלטפל.
משרד מבקר המדינה סיכם את הנושא ואמר: בנסיבות שבהן יש במינוי מרכיב משמעותי של אמון ברמה גבוהה, ראוי שמשרד המשפטים יבחן אם אין צורך בכל זאת בקביעת הסדרים מיוחדים למנכ"ל בנוגע להכרעות יסודיות, שנוגעות במישרין לנושאים המהותיים המוסדרים בהסדר ניגוד העניינים שבהם השר מנוע מלעסוק".
