פרופ' סוזי נבות: "הרחבת סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית היא מדרון חלקלק"

פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמסלול האקדמי של המכללה למינהל, המתמחה בנושא הכנסת, אמרה אתמול בשיחה עם "כלכליסט" כי ההצעה להרחיב את סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית היא מדרון חלקלק. על פי ההצעה, לוועדה יתווספו סמכויות זימון לאדם הנושא משרה בכל חברה הנסחרת בבורסה וכן סמכויות לזימון מסמכים.

"אפשר להבין את החובה למסור מידע כשמדובר בגוף שמפקח על גוף אחר, דוגמת הכנסת והרשות המבצעת. אבל כאן מדובר בגוף פוליטי שמבקש מידע מחברה בורסאית", אמרה פרופ' נבות. "לחברה בורסאית יש חובות גילוי חמורות לרגולטורים. הכנסת לא יכולה להתגבר על הרגולטור, היא אינה המפקחת של החברות הציבוריות. זה מדרון חלקלק - היום רוצים לקבל מידע לגבי גוף ציבורי, מחר ירצו לקבל מידע לגבי גופים אחרים".

פרופ' סוזי נבות

לדברי נבות, ההצעה להרחיב את סמכויות הוועדה כך שתוכל לחייב מסירת מידע ומסמכים ללא הגבלה היא גורפת ורחבה מדי. "זה יכול לפגוע בזכויות יסוד כמו קניין ופרטיות, זו פגיעה לא מידתית", הוסיפה. עוד ציינה כי "על פי הצעת החוק, מי שמחליט (על זימוני אישים ומסמכים - ש.א) זה יושב ראש הוועדה. אין פה שום מנגנון של פיקוח שיפוטי, הכל נשאר במסגרת הכנסת".

פרופ' נבות הסבירה כי הרכב של ועדת חקירה פרלמנטרית הוא "הרכב פוליטי עם יחסי כוחות פוליטיים, ששוקל שיקולים פוליטיים. אם חבר כנסת יגלה מידע סודי, יש לו חסינות והוא לא יישא באחריות. מאפשרים לחברי הכנסת לפגוע אולי בפרטיות אולי בקניין של החברות הציבוריות, בלי שיש כלפי מי שמפר את הסודיות כל סנקציה".

היום נתונה הסמכות לכפות התייצבות ולמסור מידע לוועדות חקירה ממלכתיות. נבות מזכירה כי "הסמכויות של ועדות חקירה ממלכתיות מוסדרות בחקיקה מאוד נוקשה. כך, למשל, העדויות מוגנות ולא יכולות לשמש ראיה בהליך משפטי".