סופי: הכנסת אישרה את הקמת ועדת החקירה למתן האשראי לטייקונים

מליאת הכנסת החליטה היום (רביעי) פה אחד על הקמת ועדת החקירה למתן האשראי לטייקונים. ועדת החקירה תתמקד בתהליך קבלת ההחלטות של הגופים המלווים (הבנקים והמוסדיים) והרגולטורים ולא בלווים. יו"ר הועדה ח"כ איתן כבל אמר בעבר שהוא מבקש לקיים ארבע ישיבות של הועדה כבר החודש, שתיים שיוקדשו לדברי הח"כים ושנים לדוברי החברה האזרחית. זאת, לפני שהועדה תצא לתהליך החקירה עצמו במהלך פגרת הקיץ.

הגדרת תפקיד הוועדה כוללת גם העברת חשדות לעבירות פליליות למשטרה או לגופי אכיפה אחרים. ברגע האחרון הוחלט להגדיל את הוועדה מ-9 ל-11 חברים כדי לצרף אליה את יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה וכן נציג של האופוזיציה, ח"כ עיסאווי פרייג' ממרצ. במהלך ישיבת ועדת הכנסת התפרץ יו"ר הקואליציה לישיבה ואמר "גפני לא חבר. איפה נשמע"? כדי לצרף עוד שני חברים תוקן תקנון הכנסת.

הוועדה החלה לדון בתיקון לחוק יסוד: הממשלה שיקנה לוועדה סמכות לזמן עדים ומסמכים מחברות ציבוריות בכפיה. שורה של בכירי המשק הזהירו שהתיקון יחריב את שוק ההון.

יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש שירכז את עבודת הקואליציה בוועדה האשים את הרגולטורים בהקמת ועדת החקירה. זאת כיוון שטרפדו את הקמת הוועדה המיוחדת לאותו נושא בראשות ח"כ אילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני). "אני אומר לרגולטורים אתם תתנו דין וחשבון לבית הזה ולציבור". לדברי קיש, "יש משפט ידוע שכאשר אתה חייב מאה שקלים לבנק זו בעיה שלך וכשאתה חייב מאה מיליון שקלים זו בעיה של הבנק. את זה אנחנו חייבים לשנות".

מימין משה גפני יו"ר ועדת הכספים ויואב קיש יו"ר ועדת הכנסת צילומים: עומר מסינגר , אלכס קולומויסקי

הרכב הוועדה שתמנה אחד עשר חברים נסגר כמעט סופית ויכלול שישה נציגים מהקואליציה וחמישה מהאופוזיציה. את האופוזיציה ייצגו היו"ר איתן כבל וח"כ אילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) ח"כ חיים ילין (יש עתיד) ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) וחבר נוסף. מהקואליציה יהיו בנוסף על קיש גם יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת ישראל ביתנו ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה), ח"כ יגאל גואטה (ש"ס) וח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי). חברי הוועדה ידרשו להיות לפחות ב-50% מהישיבות. דו"ח הוועדה חייב להיות ברוב של חברי הועדה כלומר חמישה אנשים לפחות.

שם הוועדה המוצע הוא "ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים". הגדרת תפקיד הועדה מוגדרת משני חלקים: התנהלות הבנקים והגופים המוסדיים והתנהלות הרגולטורים.

כמו כן מוצע ש"הוועדה תחקור את התנהלותם של הבנקים והגופים המוסדיים בעניין הקצאות אשראי ללווים עסקיים גדולים משנת 2003 ואילך, ובין היתר בעניינים אלה:

1. תהליכי קבלת ההחלטות והשיקולים שנשקלו במתן האשראי;

2. המעקב אחר עמידה בתנאי האשראי;

3. דרכי הטיפול שננקטו בשל הפרות תנאי האשראי;

4. תפקוד ואחריות ההנהלות ומועצות המנהלים (דירקטוריונים) בתהליכי העבודה הנוגעים לאשראי והשיקולים שנשקלו לשם קבלת ההחלטות, תוך בחינת ההשפעה של זהות הלווה על התהליכים וההחלטות שהתקבלו בעניינו".

עוד מוצע שהוועדה תחקור את התנהלות גופי הפיקוח והאכיפה המרכזיים (הרגולטורים), בעניין הקצאות האשראי לטייקונים ובין היתר בעניינים אלה:

1. "התנהלותם של גופי הפיקוח והאכיפה כלפי הגופים המפוקחים בעניין מתן אשראי, עמידתם של הלווים בתנאי הסדרי האשראי שניתנו והפרות תנאי האשראי מצד הלווים;

2. שיקולי גופי הפיקוח והאכיפה בביצוע מחויבותם לחשוף כשלים ולתקנם, תוך הבטחת יציבות הבנקים והגופים הפיננסיים;

3. בחינה האם לפיצול בין גופי הפיקוח והאכיפה הייתה השפעה על תופעות שליליות במתן אשראי והאם יש לשנות את דרכי התיאום בין גופים אלה.

ההצעה קובעת כי "עם סיום דיוניה תניח ועדת החקירה על שולחן הכנסת דו"ח המפרט את פעולותיה ומסקנותיה. בדו"ח רשאית הוועדה לכלול המלצות בדבר שינויים רגולטוריים נדרשים (חקיקה, תקנות, כללים והוראות)". עוד קובעת ההצעה כי "אם יעלו ממצאי הוועדה חשש להתנהלות שיש בה משום הפרה של הוראות החוק או חובות אחרות המוטלות על הגופים שהתנהלותם נחקרה, רשאית היא להעביר את מסקנותיה בעניינים אלה לגורמי האכיפה המוסמכים".

ח"כ שלי יחימוביץ' התייחסה לנושא וועדת הבדיקה בנושא החוב שצבר איש העסקים אליעזר פישמן בכנס לשכת רואי החשבון באילת ואמרה: "לא יכול להיות שבמדינה דמוקרטית יהיו שתי מערכות חוקים שונות ונפרדות לחלוטין – חוק אחד לבעלי ההון וחוק אחר לבני תמותה פשוטים שכשהם שוקעים בחוב קטן אז לא מניחים להם ולוקחים להם את הבית, ואולי בצדק כי אדם צריך להחזיר את חובותיו, אבל לא מניחים להם".