גפני דוחה את תוכנית האוצר: לא יהיה חוק הסדרים השנה
על רקע כוונת האוצר להעביר כמה רפורמות שיאושרו יחד הודיע יו"ר ועדת הכספים כי לא יאפשר העברה של חוק הסדרים ללא תקציב מדינה
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה החליט שלא לאפשר להעביר חוק הסדרים חדש השנה. החלטתו של גפני התקבלה על רקע ניסיונות של שר האוצר משה כחלון לקדם חבילת רפורמות ושינויים מבניים שתאושר במתכונת דומה לחוק ההסדרים אף שאינה קשורה לתקציב המדינה.
- חברי ועדת הכספים על קידום חוק ההסדרים החדש של כחלון: "עזות מצח ויריקה בפרצוף"
- היועץ המשפטי לכנסת: אם הממשלה רוצה להגביל החקיקה הפרטית, שתגביל את חוק ההסדרים ותצמצם תחולת הנומרטור
- גם נתניהו רוצה קרדיט: "נשקיע 30 מיליארד שקל בתשתיות"
לדברי גפני, "חוק הסדרים הוא דבר לא נכון, אבל הוא נעשה בתירוץ של חלק מאישור תקציב המדינה". כיוון שבשנה שעברה אושר תקציב דו־שנתי, השנה אין צורך להעביר חוק תקציב נוסף.
חוק ההסדרים הוא חוק המאגד בתוכו חבילה של רפורמות תקציביות המאושרות בלחץ זמן בסוף השנה עם אישור התקציב. יתרונו הגדול מבחינת הממשלה הוא שהוא מאפשר להעביר בתוך כמה שבועות עשרות חוקים שבמצב אחר כל אחד מהם היה דורש חודשים ארוכים של הכנה. מסיבה זו יש הרואים בו גם חוק העוקף את מנגנוני הדמוקרטיה.
העברת חוק הסדרים במנותק מחוק התקציב היא נדירה. זאת בין היתר כי בהיעדר הצורך להעביר תקציב אין לשותפות הקואליציוניות סיבה לתמוך בחוק. עם זאת, ב־2002 וב־2003, שנות משבר כלכלי קשה, הועברו חוקי התוכניות הכלכליות במנותק מתקציב המדינה.
גפני הוסיף: "אם תרצה הממשלה להעביר השנה חבילת רפורמות, כל אחת מהן תעלה לדיון בנפרד ולא כחבילה. ירצו רפורמה בתחבורה, נדון ברפורמה בתחבורה; ירצו רפורמה במיסוי, נדון ברפורמה במיסוי".
לפני כמה שבועות פורסם ב"כלכליסט" כי שר האוצר מגבש חוק הסדרים נוסף שהוא מתכוון להגיש לממשלה כבר בחודש הקרוב. כחלון הטיל את גיבוש המהלך על הממונה על התקציבים אמיר לוי, שאמור להכין את התוכנית לפני שיפרוש מתפקידו בסוף אוגוסט.
הרפורמות המבניות יתרכזו בנושא הרגולציה בשלל תחומים. עם זאת, רוב סכומי הכסף שתכלול התוכנית יתרכזו בתחום התשתיות. בכוונת כחלון להקצות עוד 30 מיליארד שקל לבניית תשתיות פיזיות בחמש השנים הקרובות. העבודות יתבצעו בשיתוף המגזר הפרטי (PPP). זאת כחלק מהתוכנית האסטרטגית הרב־שנתית שמגבש החשב הכללי החדש רוני חזקיהו.
במרכז התוכנית נמצאת בנייתה של רכבת תחתית בבאר שבע בהשקעה של כ־3 מיליארד שקל. זאת בהנחה שבירת הנגב צפויה להכפיל את כמות התושבים שלה בתוך עשור ויש להקדים את חפירת הרכבת לבניית המגורים הנוספים.