התצהיר שמאיים לחשוף את שיטת קובי מימון: "מנהלים אצלו הם בובה על חוט"
שי כהן, המעיד על עצמו כמי שהיה איש סודו של קובי מימון במשך שנים ארוכות, טוען בתצהיר שהגיש לביהמ"ש כיי איש העסקים מחזיק בחברות המיוחסות לו באמצעות "בובות על חוט". עוד מספר כהן כי כספי חברה פרטית שלו הופנו למימון מחיית ילדיו של מימון
קובי מימון שולט באופן ישיר ולא רשמי בחברות באמצעות "עושי דברו" המשמשים "כחותמת גומי" - כך טוען שי כהן, בעליה של קבוצת יהלום העוסקת בתחומי השמירה והחניונים, בהליך משפטי שמתברר בימים אלו בפני נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט איתן אורנשטיין. כהן, הטוען ששימש כאיש סודו של מימון במשך כעשור, כותב בתצהיר שהגיש לבית המשפט כי על אף שאינו רשום ככזה, מימון הוא בעל השליטה בפועל ב"נצבא החזקות, שידועה בשוק ההון כקבוצת אקויטל-י.ו.א.ל.-חנ"ל-איירפורט סיטי-נצבא-תמח"ת-תפוז-שרגד-ישראמקו-פוליגון נדל"ן ועוד שלל חברות פרטיות".
קראו עוד בכלכליסט:
- רשות ני"ע תשתתף במימון תביעה נגד קובי מימון
- רשות ני"ע: "חיים כץ חשוד שקידם נושאים הקשורים ל'אקוויטל' תמורת טובות הנאה"
- ישראמקו מתכננת: גיוס אג"ח חדשות יאפשר חלוקת דיבידנד
לפי כהן, בעלי התפקידים השונים בקבוצה "הם למעשה בובות על חוט, המנצלים את מעמדם ועמדת הכוח שלהם ועושקים את הציבור". לטענתו, מימון "הוא זה שקובע את הכללים, שואל את השאלות וגם עונה את התשובות ולא בדיוק 'מייעץ'".
את הדברים מצהיר כהן בתגובה לבקשת פירוק שהגישה לפני כחודשיים חברת איירפורט סיטי המיוחסת למימון, נגד חברת יהלום ניהול ואחזקת חניונים. איירפורט סיטי מייחסת לחברה חוב כספי בהיקף של 400 אלף שקל, בשל דמי שכירות שלא שולמו לכאורה עבור חניונים שבבעלותה בתל אביב ובמתחם העסקים ליד נתב"ג.
כהן לא מתנגד בתצהיר שהגיש לבית המשפט לפירוק, אך בכ־700 העמודים שהגיש הוא מעלה טענות חמורות לכאורה כנגד ההתנהלות של מימון והחברות המיוחסות לו. לטענת כהן, הוא מכיר לעומק את התנהלותו של מימון שכן "במשך 10 שנים שימשתי כאיש סודו ויד ימינו וכן נציגו בארץ בנושאים עסקיים פרטיים וכל תפקיד אחר הנדרש עבורו". לכך הוא מצרף גם עשרות עמודים עם צילום התכתבויות ומסרונים בינו לבין מימון, לכאורה.
האונייה שפורקה
כהן טוען בתצהירו כי הוא מבקש לפרוש את פועלו של מימון "תחת זהויות ונסיבות שונות ומשונות", וכי מתצהירו "אפשר לגלות את קצה הקרחון של התעלומה ששמה קובי מימון, שלמרות היותו טייקון ענק הוא תמיד מאחורי הקלעים ולא נחשף".
כך, כהן מספר כי הכיר את מימון בעת ששימש כמנהל אבטחה באונייה בבעלות איש העסקים, שפורמלית הוחזקה על ידי גיל הוד אשר נמלט מישראל ב־2009 בעקבות מעורבותו בפרשת קווי אשראי. לאחר מכן, טוען כהן, האונייה עברה לבעלותה של החברה הציבורית נפטא והושכרה לחברה פרטית, ואז פעילותה של האונייה נעצרה. לטענתו, עם עצירת פעילות האונייה החברה המפעילה פשטה את הרגל, "כמובן בריסוק מכוון על ידי קובי מימון. תרגיל זה פגע במאות משפחות".
לאחר התרסקות החברה, טוען כהן, האונייה נקנתה בעקיפין על ידי מימון. "אני הוא זה שגם פירק אותה", מספר כהן. "האונייה נשלחה למשחטת ברזל בטורקיה, כל זאת לאחר שבאופן אישי דאגתי שכל חלקי הפנים שלה יגיעו לפי בחירתו של קובי מימון לאן שידרוש. רכוש זה שווה מיליונים רבים אשר בפועל נגזלו מאותן משפחות שלא קיבלו שכר מחברת ההפעלה של האונייה".
קובי מימון. "כהן מנסה להכפיש אנשים הקשורים לאקויטל" צילום: אוראל כהן
הטענות לרכישה המחודשת של האונייה יכולות להזכיר את הנסיון של נצבא לקנות מחדש את התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, שנקלעה ב־2012 להקפאת הליכים עקב חובות של מאות מיליוני שקלים. זמן קצר לאחר הכניסה להקפאת הליכים, ניסתה אותה נצבא לרכוש הת התחנה מחדש תמורת כמה מיליוני שקלים בלבד. השופט בנימין ארנון סירב לאשר את העסקה הבעייתית, הכניס נאמן נוסף לתיק, ובסופו של דבר נאלצה נצבא לשלם 315 מיליון שקל תמורת רכישה מחודשת של התחנה המרכזית.
הדוכן שנרכש
בהמשך התצהיר טוען כהן כי "שיטת פעילותו של קובי מימון הטייקון העלום, זה שלא רשום על שמו שום דבר, תיחשף בתצהיריי".
כך, הוא טוען כי רוב נכסי החניונים של קבוצת יהלום הושכרו מנצבא ו"נועדו לייצר לקובי מימון רווח אישי נוסף מעל החברות הציבוריות, וכן נועדו לממן את מחייתם של ילדיו אשר גרו בדירה ששכרתי עבורם ברחוב רוטשילד בתל אביב; לקנות להם מכוניות; ולקנות דוכן נקניקיות מאת הדודן שלהם, אשר אמו רונית בן יעקב היתה יושב ראש הדירקטוריון של חברת האם אקויטל. היא, כמובן, אחותו של קובי מימון".
לדבריו, עומר, בנה של רונית, "קיבל ממני במשך שנתיים משכורת מלאה כעובד בחברת יהלום שמירה, למרות שבאותו הזמן הוא בכלל היה בטיול בחו"ל. הוא אף הוסיף: "כל זה נעשה בידיעה מלאה של אמו. כאשר יהלום שמירה קרסה, התקשרה אלי רונית בן יעקב לשאול אותי מה עם הכסף של עומר. שלחתי אותה מיד לקובי אחיה".
מדוע שילם כהן, לגרסתו, לאחיינו של מימון מבלי שזה עבד בחברה? לפי התצהיר, "הסיבה שהוא קיבל שכר היתה שכפו עלי לקנות ממנו דוכן נקניקיות בסינמה סיטי גלילות, נאלצתי גם להחזיק עסק לסושי עבור בת דודה של קובי מימון באותו מקום. כמובן שהיו שוכרים תמימים אשר נגזלו במהלכים הללו לצורך שיפור מעמדם של קובי מימון ובני משפחתו".
בהמשך מוסיף כהן כי "לא היתה לי ברירה אלא לעמוד בכללים הללו, כי אחרת לא היה חותם לי על התשלומים לחברה האחות. מימון היה בודק אם אני מרוויח יותר מדי בעסקי החניונים, ומקזז בחברת השמירה בטענה שאני עשיר מדי ולא צריך כסף. מערכת היחסים שלנו מתועדת לגבי ולא ניתן לערער עליה".
לטענת כהן, "ההתרסקות הפיננסית שלי נבעה רק מסיבה אחת והיא שביקשתי לפרוש מהעסקים המשותפים עם קובי מימון ולסיים את כל תפקידי בחייו".
החוב שלא שולם
עוד בתצהירו, כהן מספר כי איבד את השליטה בחברת החניונים שהיתה בבעלות הקבוצה שלו, לטובת בנו של מנכ"ל נצבא ואיירפורט סיטי פריאל אטיאס. "המנכ"ל אטיאס סידר לבנו את הפעילות של יהלום חניונים, אותה בפועל גזל ממני, יחד עם המוניטין שלה, הפעילות המסחרית שלה והציוד שלה, כאשר כל אלה שווים מיליונים וזאת מבלי לשלם עבורם ולו שקל אחד", טען כהן. "כל זאת כאשר אטיאס עוצר תשלומים במיליונים לחברה אחרת שלי, יהלום שירותי שמירה, ומשאיר אותי ללא כספים להתמודד עם ספקים ועובדים".
עוד הוסיף: "המפקד העליון הוא פריאל אטיאס, מנכ"ל נצבא אשר 'שכח' כי חובת הנאמנות שלו היא לציבור המשקיעים ולא לבנו".
לדבריו, בנו של אטיאס טען באותה תקופה כי הוא קנה את המקום, אך "כמובן שאת עסקי החניונים קיבל אביעד אטיאס מאביו בחינם מבלי ששילם עבורם דבר, ומבלי שהשתתף במכרז כלשהו". בנוסף, לטענת כהן בתחילה שם המחזיק לא שונה, ולכן חובות ארנונה שנצברו בתקופת בנו של פריאל הופנו אליו.
עוד הוסיף כהן כי לו היה מדובר בחברה שלא נמצאת בבעלות בנו של המנכ"ל, היא היתה מזומנת בדחיפות להנהלת נצבא ונדרשת לשלם את חובות הארנונה או שערבויותיה ימומש. הוא טוען שמצב זה התרחש משום שבכירים בחברה "משמשים למעשה כקבוצת קונסילירי אשר חותמים ללא כל בדיקה על כל מסמך, ובדעת מכוון מפחדים ומשתפים פעולה רק כי מדובר בבן המנכ"ל. הרי התוצאה היא כזו שהחברה של בן המנכ"ל גובה את הכסף בגין החניון אך שוכחת לשלם את חובות הארנונה".
הוא ממשיך וטוען כי "כלל בני משפחתו של אותו מנכ"ל, אטיאס, עובדים רק בחברות אשר קשורות עם החברות הציבוריות בהן אבא ממלא תפקיד. אף אחד לא בודק בכלל את מהות ההסכמים וזאת תמיד תחת טענה שקיבל חוות דעת. השאלה של מי כמובן חוות הדעת".
בתצהיר כהן גם טען כי "בתוך הקבוצה היה לי מרווח פעולה כזה שהייתי יכול לקבל החלטות בקבוצה הציבורית יותר מכל בעל תפקיד שהיה שם, כולל אטיאס המנכ"ל בפועל. הייתי אמור לשמור על אטיאס ותמיד לדווח לקובי מימון על מעשיו של אטיאס, לספור מה הוא לוקח מהמחסן ולדווח למעלה.
"כל זה מתועד בפגישה שבה נכחו אני צוף (יו"ר הקבוצה חיים צוף -ע.ר) ואטיאס ב־3.12.15, פגישה שבה כינה צוף את אטיאס כנוכל, גנב ופושט רגל שלא מבין כלום וטען שצריך להחליף אותו. צוף אמר שאטיאס הוא איש של קובי ועושה כל מה שקובי יגיד לו. קובי מימון בעצמו רצה כבר מזמן להחליף את אטיאס, אבל נתקע עם בריחה לא מתוכננת לחו"ל".
עוד טוען כהן כי מימון ואחרים הכפופים לו מבקשים להטיל עליו אימה "על מנת שמר כהן יעזוב את הארץ". במסגרת התצהיר מבקש כהן שבית המשפט "יתן הנחיה לדירקטוריון נצבא החזקות לחקור את השתשלשות האירועים בחברת נצבא כפי שמפורט בתצהירי". עוד הוא נבקש כי השופט יפנה את התצהיר לרשות נירות ערך ומשטרת ישראל.
בתגובה לתצהיר, ומכיוון שקבוצת יהלום לא התנגדה לבקשת הפירוק, שאל השופט אורנשטיין בהחלטתו "מה הטעם אם כך בכל הנטען על ידה". יהלום, בתשובה, הסבירה כי לדעתה ראוי שבפני בית המשפט תהיה התמונה המלאה שהביאה את החברה למצבה.
"הכפשות ואיומים"
מקבוצת אקויטל נמסר בתגובה: "לחברות שבשליטת שי כהן ולכהן עצמו חובות כבדים לחברות בקבוצת אקויטל. כהן מצוי בהליכי פשיטת רגל אותם יזם בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלע ואותם תיאר בתצהיר שהגיש. כמו כן, ניתן צו פירוק נגד חברה שבבעלותו לבקשת עובדי החברה. לאחרונה הגישה איירפורט סיטי בקשה לפרוק חברה נוספת הקשורה לכהן, במטרה לגבות את החובות המגיעים לה".
עוד הוסיפו בקבוצה אקויטל: "כהן מנסה מזה תקופה ארוכה להכפיש, להטריד ולאיים על אנשים הקשורים לקבוצת אקויטל, ובית המשפט נתן צו למניעת הטרדה האוסר על כהן ליצור קשר עם חיים צוף, פריאל אטיאס, צאלון צמח ונועה לנדנר. כן נאסר עליו לשאת נשק. נראה כי קריסת עסקיו של מר כהן העבירה אותו על דעתו וגרמה לסיפורי הבדים ההזויים וחסרי השחר שלו אותם הוא הוגה ממוחו הקודח. למען הסר ספק בלבד, כל האמור בתצהירו של מר כהן חסר כל בסיס, ואינו אלא בגדר הכפשות שהינן עורבא פרח".
