ח"כ גרמן עתרה לבג"ץ לביטול החלטת הפנסיות הרטרואקטיביות

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), לשעבר ראש עיריית הרצליה, עתרה לבג"ץ לבטל את החלטת ועדת הפנים של הכנסת להכשיר רטרואקטיבית את הפנסיות הלא חוקיות לנבחרי רשויות מקומיות.

גרמן טוענת בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, כי מדובר ב"החלטה רטרואקטיבית ופרסונלית שהתקבלה שלא כדין. היא מפלה את מקבלי הפנסיות ביחס לנבחרים אחרים ועובדי מדינה אחרים".

לטענתה, "מדובר בהחלטה שפוגעת בקופה הציבורית, שהתקבלה מתוך משוא פנים ומתוך ניגוד עניינים, ופוגעת באמון הציבור ברשויות השלטון ובנבחרי הציבור". היא מציינת ש"הייעוץ המשפטי של הכנסת התנגד להחלטה בהיותה החלטה רטרואקטיבית ופרסונלית הפוגעת בקופה הציבורית. משרד הפנים ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים התנגדו להחלטה מאותם הטעמים". זוהי העתירה השנייה לבג"ץ בנושא זה. עתירה קודמת כבר הוגשה ע"י עו"ד שגית בידרמן.

ח"כ יעל גרמן. "זו החלטה רטרואקטיבית ופרסונלית שהתקבלה שלא כדין" צילום: צביקה טישלר

הרקע לפרשה: עד ינואר 1999 קבעו הנהלים שראשי ערים וסגניהם יקבלו פנסיה תקציבית לכל חייהם אם כיהנו לפחות 4 שנים והם בני 40 ומעלה. מי שלא עמד בשני התנאים קיבל מענק פרישה. בינואר 1999 תיקנה ועדת הפנים את הכללים וביטלה את מגבלת הגיל. אלא שהנוהל החדש לא הוחל רטרואקטיבית על מי שהודחו בבחירות

בנובמבר 1998. למרות זאת החליט מנכ"ל משרד הפנים - לטענת המשרד בטעות - להחיל את הנוהל על חמישה נבחרים בני פחות מ-40, שהודחו ב-1998, ולשלם להם פנסיה תקציבית לכל החיים.

הטעות התגלתה ב-2005. למרות זאת, התשלום לא הופסק. המשרד פנה מספר פעמים לכנסת בניסיון להכשיר את התשלומים ונכשל. בסופו של דבר אישרה ועדת הפנים הנוכחית בראשות דודי אמסלם מהליכוד בינואר האחרון את הפנסיות הבלתי חוקיות. מספר המקבלים היה צפוי לעלות בעקבות האישור הרטרואקטיבי לשבעה לפחות. העלות האקטוארית של התשלום מוערכת ב-3 מיליון שקל לאיש, כלומר העלות הכללית לרשויות המקומיות, שבהן כיהנו הנבחרים, היא 21 מיליון שקל.

בין הנהנים מההחלטה: ח"כ אכרם חסון (כולנו) וסגן שר הבינוי ח"כ ז'קי לוי (הליכוד), סגן ראש עיריית ירושלים מש"ס צבי כהן, יו"ר ועדת הפנים לשעבר אמנון כהן מש"ס וסגן ראש עיריית יבנה רפאל (פאלי) כהן מש"ס.