למה נהגי המוניות בנתב"ג צודקים

אם נחתתם לאחרונה בנתב"ג או שקראתם עיתון ישראלי, אתם בטח יודעים שבלתי אפשרי לצאת מהשדה ללא תיאום מראש של אמצעי תחבורה, או באמצעות הרכבת (שלא נוסעת לירושלים). מאז ששר התחבורה ישראל כץ שבר את המונופול של חברת המוניות הדר-לוד והפחית את התעריפים שלה ב-12%, מונופול המוניות ממשיך לשבות לסירוגין.

הם כועסים על הקיטון בהכנסה שלהם. הם כועסים שהמונופול שלהם נשבר על ידי משרד התחבורה ורשות שדות התעופה. איך הגענו למצב הזה? בוא נתחיל בעובדה ששירותי התחבורה משדה התעופה הם יקרים ולא יעילים, בלשון המעטה, והם כך כבר שנים רבות. בעולם שבו מחירי המוניות יורדים בכל מקום הודות לצמיחתן של חברות שיתוף נסיעות כמו Uber ו-Lyft.

המשרד הוציא מכרז שהביא ספק נוסף: שירות שיגור המוניות הדיגיטלי GETT, אבל אז המו"מ בין המונופוליסטים הדר-לוד (שעדיין מתפקדים כמונופול) ובין גט קרס. כתוצאה הממשלה רצתה להביא ספק נוסף (גט) ולהפחית מחירים ב-31%, דבר שהוביל לשביתה הראשונה. כעת, עם קריסת המו"מ בין גט הדיגיטלית ובין הדר-לוד המיושנת, ממשלת ישראל מתערבת ישירות ומפחיתה מחירים ב-12%, דבר שהוביל לשביתה הנוכחית ולחסימות.

הפגנת נהגי מוניות בנתב"ג צילום: עוזי בלומר

בכנות, אני חושב שנהגי המוניות צודקים. למה?

זהו בלוף קלאסי מצד ממשלה ושר התחבורה שלא מבינים כיצד עובדים שווקים חופשיים וכיצד עובדת טכנולוגיה. מונופול המוניות של הדר-לוד בשדה התעופה אינו יעיל באופן קיצוני. נהגים ממתינים שעות לנוסעים. הם גם משלמים עמלה לסדרן. התוצאה שירות לא יעיל ומחירים גבוהים.

מדוע נהגים מעדיפים לעבוד עם אובר או ליפט, ולמה נוסעים מסכימים לנסוע איתם? סיבה אחת היא מחירים מופחתים. הסיבה השנייה היא שירות טוב יותר, משום שהנהגים מקבלים ציון. אבל איך חברות אלו מצליחות להוריד מחירים לעומת המתחרים הקלאסיים שלהן? מפני שהן משתמשות בטכנולוגיה, מהנדסים, והמון נתונים, שגורמים לנהיגה ברכב להפוך לחכמה, יעילה וחסכונית יותר. כל נהג נמצא בתחרות להיות יעיל ולתת שירות טוב יותר. שירותי שיתוף הנסיעות שולחים לנהגים (במיוחד לטובים שבהם) יותר נסיעות בשעה מאשר יכולים אותם נהגים להשיג בעודם ממתינים בתור האינסופי בנתב"ג. מצד שני, הנוסעים בשדה ממתינים בתסכול ובחום לסדרן לא יעיל שמפיק פתקית וצועק עליהם לגשת למונית שלהם. חברות שיתוף הנסיעות מוותרות על הסדרן ועל העלות שלו בשוק רב-משתתפים. כשהשר כץ פשוט הפחית את תעריפי נהגי המוניות מבלי לפתוח את השוק לטכנולוגיה, כל שעשה הוא להפחית את הכנסתם מבלי להגביר את היעילות שלהם או לוותר על מנהל התחנה, שנוטל את הנתח שלו מההכנסות.

למה השר כץ עשה זאת, בזמן שהפתרון של הכנסת ליפט, אובר או גט כל כך ברור? כי כמו כל הפוליטיקאים, הוא לא רוצה לוותר על שליטה. הוא לא רוצה לתת לשוק החופשי לעבוד. הוא רוצה להוציא מכרז ולקבוע מחירים כדי שנהגי המוניות יהיו מחויבים אליו (רבים מהם מצביעי ליכוד). הוא ממש פגע בנהגי המוניות ובנוסעים בעונת הנסיעות העמוסה ביותר בשנה. אנחנו תקועים עם אותו מודל מיושן, נהגי המוניות מבזבזים את הזמן בתור ללא טכנולוגיה שתהפוך אותם ליעילים יותר, הם מרוויחים פחות כסף, הם כועסים יותר, והנוסעים סובלים. לא רק בשדה התעופה השר כץ שומר על יוקר מחיה גבוה. בכך שהם מונעים מחברות שיתוף נסיעות להיכנס לישראל, כץ והממשלה עולים לכולנו הרבה כסף בכל חודש, בעוד התחבורה הציבורית ממשיכה לדשדש מאחור.

שווקים חופשיים עובדים. הם מסייעים להורדת מחירי התחבורה בכל רחבי העולם ומורידים בכך את יוקר המחיה. הטכנולוגיה עובדת. היא פועלת להגביר את יעילות התחבורה, לשתף נסיעות, ולהעלות את הכנסות הנהגים בכל רחבי העולם.

עם זאת, לא ניתן ללכת רק חצי דרך. בכך שחתך את התינוק לשניים, השר כץ הבטיח שכולם יפסידו.

הכותב הוא שותף בקרן אלף