חקר ביצועים: הספין של השופט העשוי ללא חת

דו"ח על הפרקליטות

רוזן הכל חוץ מנוקב

"ליקויים חמורים בתפקוד הפרקליטות", בישרו הכותרות השבוע. הקורא התמים קיבל את הרושם שהדו"ח שפרסם דוד רוזן, נציב הביקורת על הפרקליטות, היה נוקב במיוחד. שהוא לא ריחם על הפרקליטים וחשף את מחדליהם בעבודה עם המכון לרפואה משפטית. אלא שהדו"ח של הנציב הוא בדיוק ההפך מזה, ולא במקרה מיהרה הפרקליטות לאמצו בחום. הנציבה הקודמת הילה גרסטל סברה שכמה פרקליטים התערבו ממש בעבודת המכון לרפואה משפטית כדי לקדם הרשעת חשודים, ואחרי מתקפה חריפה של הפרקליטות הדו"ח שלה נגנז והיא נאלצה להתפטר. כעת הנתיחה אחרי המוות שעשה רוזן לדו"ח המקורי מחוללת פלא של ממש: גם מנקה את הפרקליטים מחשד בכל המקרים שבדקה גרסטל, וגם יוצרת את הרושם שהנציב החדש עשוי ללא חת. כך נראה ספין, וכך מתמוסס הסיכוי לתקן קלקולים בגוף החשוב הזה.

אמיר זיו

דוד רוזן צילום: אוראל כהן

שר תקשורת חדש

קרא געגועיי להנגבי

לא ברור מה מרגיז יותר במינויו של איוב קרא לשר התקשורת. העובדה שהוא מונה אף שלא השאיר שום חותם בתפקידו כשר בלי תיק, או מחזה השווא שהוא בא לייצר עבור בג"ץ, להראות כאילו יש שר תקשורת במשרה מלאה, כשהמנהל בפועל הוא עדיין ראש הממשלה. כך או אחרת, מדובר בסך הכל בעוד זליגה קטנה במדרון החלקלק שבו מתגלגלת הממשלה הנוכחית. מדרון שבו כל מה שלא פלילי, מותר. ובעצם גם מה שפלילי. זה מינוי כה מופרך עד שהוא מעורר געגועים לבובה הקודמת שמינה נתניהו, צחי הנגבי. לפחות לו היה קצת רקורד. שר התקשורת אחראי לרפורמות משמעותיות במשק, וכלי התקשורת הם לא בעלי העניין היחידים במינויו. לציבור כולו מגיע יותר, לבג"ץ מגיע יותר. אפילו לצחי הנגבי מגיע יותר.

נעמה סיקולר

הבחירות להסתדרות

יחימוביץ כמה קילו שחיתות?

התקווה האחרונה של שלי יחימוביץ בבחירות להסתדרות היא בתי המשפט. בימים אלה נדרש בג"ץ לדיון נוסף בחוקיות הבחירות לראשות עיריית בת ים ב־2015, שבהן הפסיד אלי יריב ליוסי בכר. הטענות היו על זיופים וקניית קולות, ובג"ץ הפתיע בדרישה מהמערער להוכיח לא רק כי היתה שחיתות, אלא שהיא הצליחה להביא לשינוי מספק להטיית הבחירות. ובבת ים זה לא הוכח. ההפרש בין ניסנקורן ליחימוביץ גדול בהרבה מ־491 קולות, ולכן סיכוייה תלויים בשניים אלה: או שיש לה מספיק שחיתות מוכחת כדי לסגור את ההפרש, או שהעליון, בדיון נוסף, יפיל את הלכת בג"ץ ביריב נגד בכר.

משה גורלי

שלי יחימוביץ' בבית המשפט צילום: אוראל כהן

סאגת הסדר החוב באפריקה

לבייב אם אשכחך, אנדורן

הסדר חוב. צירוף המילים הזה הוא כל כך 2009 בעיקר בהקשר של אפריקה ישראל. והנה כעבור שמונה שנים בלבד, העלילה חוזרת. זה כבר לא סרט רע, אלא סדרה עתירת ספוילרים שסוף העונה שלה לא נראה באופק, אבל ידוע מראש: לבייב יישאר באפריקה ישראל, אף שכבר הביא אותה פעמיים לקשיים בפרעון חובות. הישועה למסטיק היקר הזה היתה צריכה להגיע מהמלצות ועדת אנדורן לייעול הסדרי החוב, שפורסמו לפני שנתיים. באוצר קיוו שעד שהן יעברו בחקיקה, ההסדרים הבאים יתבצעו ברוחן. אבל הרוח הזאת נעצרה כנראה בדרך לאפריקה, שרק ברבעון הראשון של 2017 הוציאה סכום בלתי נתפס של 700 אלף שקל על עלויות ההסדר, כולל הבורקסים לישיבות. ושהציבור ינקה את הפירורים.

סופי שולמן

לב לבייב צילום: אוראל כהן

קונספירציה אמריקנית

רצח ריץ' כך שקר נהפך לאמת

סת' ריץ', עובד הוועידה הדמוקרטית הלאומית, שנרצח ביולי, מעסיק בשבועות האחרונים את כל אמריקה בגלל תיאוריית קונספירציה, שלפיה הוא האדם שהדליף את עשרות אלפי המיילים הדמוקרטיים לוויקיליקס, ולכן הכריע את הבחירות לנשיאות. מה שהתחיל בפורומים הזויים, זכה לתמיכה בהתבטאות תמוהה של ג'וליאן אסנאג', התגלגל לאתרי האלט־רייט ומשם עד לפוקס ניוז. גופי החדשות המסורתיים מיהרו להבהיר שמדובר בפייק ניוז, אך ללא הועיל. בהיעדר מידע אחר, כל פיסת תיאוריה שעולה לאתר קיקיוני תזכה לתפוצה רחבה, ותחייב את גופי התקשורת להגיב לה, גם אם יפריכו אותה שוב ושוב לנצח. אחרי הכל, עדיין לא כולנו בטוחים שלי הארווי אוסוולד רצח את קנדי.

הגר רבט

קמפיין חדש

מיעוטים בהייטק הגיוון מתחיל אצלי

קמפיין חדש של 27 קרנות הון סיכון קורא להנחיל יותר גיוון בתעשיית ההייטק בישראל, כלומר להעסיק יותר חרדים, ערבים ונשים בתעשייה. שיעורי ההעסקה של מיעוטים אכן מאוד דלים, ואין ספק שזו מטרה נעלה. אלא ש־27 הקרנות שחתמו על המסמך מגלמות בעצמן את הרעה החולה הזאת של התעשייה. בכולן אין אף שותף חרדי או ערבי ורק מיעוט בטל של נשים. מרבית השותפים בקרנות הם גברים אשכנזים בגילי 40–50, בוגרי יחידות מובחרות בצה"ל, כמו 8200, או קצינים ביחידה מובחרת אחרת. כך שהקריאה לגיוון היא בהחלט במקום, אבל נאה דורש, נאה מקיים.

מאיר אורבך

ווייוויי ומקינון בארץ

גיבורים אחרים איפה ישנם עוד

שני גיבורי תרבות ביקרו בארץ השבוע: האמן איי ווייוויי לרגל תערוכתו במוזיאון ישראל והמשפטנית פרופ' קתרין מקינון בעקבות ספרה "Butterfly Politics". המרחק ביניהם רב, אך הגישה דומה — הם מאמינים שיחידים יכולים לחולל שינוי גדול, פועלים למען מיעוטים ועושים זאת באמצעות פנייה אל קהילות גדולות ברחבי העולם. שניהם גורואים בתחומיהם. מקינון מסבירה כי התערבויות קלות בתחום המשפטי יכולות לחולל אפקט פרפר של תמורות חברתיות ותרבותיות גדולות; ואילו ווייוויי, בפעולותיו למען פליטים ונגד משטרים דכאניים, הוא המחשה לכך. משמח לראות שלצד פוליטיקאים מגוחכים, גם לדמויות כאלה עוד יש כאן ביקוש.

דנה גילרמן

האמן אי ווייוויי צילום: רויטרס

אמזון מחלקת בננות

בזוס רקוב, לא דבש

בננג'רז. כך נקראים מחלקי הבננות שאמזון הציבה בשנתיים האחרונות סביב הקמפוס שלה בסיאטל. לג'ף בזוס היה חזון חברתי, הוא רצה שאמזון תציע לעוברים ושבים חטיף בריא וידידותי לסביבה. אז בשנתיים האחרונות הוא חילק 1.7 מיליון בננות בחינם לתושבי סיאטל, ממוצע של 8,000 בננות ביום. אלא שבפועל, כפי שחשף ה"וול סטריט ג'ורנל" לאחרונה, המחווה התמוהה שיבשה לחלוטין את כלכלת הפירות באזור ופגעה בעסקים המקומיים. ופרט לכך, אם הקמעונאית הגדולה בעולם רוצה לשפר קצת את המורל והבריאות של האנשים סביבה, אולי כדאי שתתחיל בשיפור תנאי ההעסקה של עובדיה. אלה, כפי שגילו כמה תחקירים מהשנים האחרונות, סובלים מהתעמרויות מצד ההנהלה ומתנאי העסקה נצלניים. לא משהו שבננה אחת ליום יכולה לפתור.

ויקי אוסלנדר