שקד בהתקפה חריפה: "הכוח עבר לפקידות שלא נבחרה ופועלת נגד הממשלה כמו האופוזיציה"

"בשנת 2017 אנחנו רואים לא פעם כיצד פקידים מנהלים סדר יום פוליטי במסווה של ניטרליות ומקצועיות, ובשם ערכים אלה נאבקים לא פעם לסיכול יוזמות הממשלה, משל ישבו בספסלי האופוזיציה וביקשו לייצר אלטרנטיבה שלטונית", כך פתחה את דבריה שרת המשפטים איילת שקד בכנס לשכת עורכי הדין שנערך היום (ב') באילת, "פעמוני האזהרה של המבנה הדמוקרטי שלנו אמורים לצלצל בעוצמה". 

שקד התמקדה בנאומה בתקיפה חזיתית על השירות הציבורי והפקידות הבכירה והיא התמקדה במיוחד במשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר ואף ציטטה מספרה "פוליטיקה ובירוקרטיה" מ-2006 את הדברים הבאים: "לטענתי, המנהל הציבורי ירש את הבכורה והפך לרשות המרכזת בידיה כוחות וסמכויות אין ספור, ואילו הרשות המחוקקת הפכה לבלתי רלוונטית בתחומי חיים נרחבים בכל הנוגע לקביעת המדיניות בפועל והגשמתה הלכה למעשה".

איילת שקד, היום צילום: משה גורלי

שקד התייחסה לכך ואמרה כי "כשקראתי את תיאורי הפקידות שבספר נזכרתי באימרתו המפורסמת של פון קלאוזוביץ': 'המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים'. נזכרתי בכך ומיד חשבתי לעצמי שפקידות, הנחזית להיות נייטרלית וללא פניות, אך בפועל משרתת תפיסת עולם וסולם ערכים מסוימים, בין אם במודע ובין אם שלא במודע, מדגימה היטב כיצד ניתן להמשיך גם את הפוליטיקה 'באמצעים אחרים'; וכשאני אומרת 'באמצעים אחרים' אני מתכוונת – באמצעים בירוקרטיים, שחותרים תחת עקרון 'הבחירה הציבורית'; העיקרון שבלעדיו המערכת הפוליטית שלנו קורסת, ומידרדרת משיטה המבוססת על עיקרון שלטון הרוב לשיטה המבוססת על עיקרון שלטון הפקידים. כוח הפוליטי עבר מנבחרי הציבור שקיבלו ייפוי כוח מהעם לשכבת פקידות שמעולם לא נבחרה".

"יש מהם", הוסיפה השרה, "אף כאלה הפונים אל הציבור על מנת לרתום אותו למאבקיהם. הם עושים את זה באמצעות תדרוך עיתונאים, הדלפות, מכתבים ולאחרונה אף בהופעות פומביות". בכך כיוונה שקד לזילבר שלאחרונה התבטאה בפומבי כפי שפורסם בכלכליסט". זילבר תקפה לפני כחודש וחצי בחריפות את יחס הממשלה למערכת המשפט ואת "הגל העכור שגם שומר הסף המסור ביותר לא יצליח לבלום".

"חוסר מחויבות של הפקידות לשרת את הדרג הנבחר"

שקד הדגימה את טיעונה באמצעות הקוד האתי של נציבות שירות המדינה: "אין דרך מוצלחת יותר להדגים את חוסר המחויבות של הפקידות לשרת את מדיניות הדרג הנבחר, ואין דרך מוצלחת יותר להדגים את העומד בבסיס תפיסתה החדשה של הפקידות, מאשר לבחון את הקוד האתי שנציבות שירות המדינה פירסמה בינואר האחרון. קורא תמים שיקרא את החזון כנראה יאמין שלא קיימת ממשלה בישראל. מי שמתייחס לחזון הזה ברצינות הראויה לו עלול להסיק שתפקיד הפקידות הוא אכן לשמש כנאמנה של הציבור ולפעול ישירות מטעמו תוך דילוג על ראשי השרים ונבחרי הציבור. חזון הפקידות מודל 2017 מוציא את הדרג המדיני מחוץ לתמונה. מי שהציבור בחר בהם וביקש לראותם כקובעי המדיניות מטעמו - כלל אינם רלוונטיים בחזון הפקידים".

"בכל פעם שהקוד האתי רומז לכך שקיימת לדרג הפקידותי מחויבות, ואפילו מסוימת, לפעול לקידום מדיניות השר - המסמך דואג מיד להדגיש כי העניין צריך להיעשות תוך 'כיבוד החוק'. מדוע? נראה שהתשובה ברורה: הפוליטיקאי הישראלי, על פי הקוד האתי, חשוד באופן אוטומטי ועד שלא תוכח חפותו, בכך שהוא מבקש לקדם מדיניות שלא כחוק.

"קידום מדיניות השרים היא הערך המופיע במקום ה-15 מתוך 23 ערכים שמפורטים במסמך. אגב, המיקום הזה מציב את הסיוע לקידום מדיניות השר רק מעט לפני הערכים: עבודת צוות, שירותיות ואדיבות. זאת אומרת שקצת לפני חיוך ללקוח - כדאי, לפי הקוד האתי החדש, לקדם גם את מדיניות הדרג הנבחר".

שקד המשיכה: "הפער, שקיים בישראל, בין הערך הראשון של הנאמנות הישירה לציבור לבין הערך האחרון של סיוע לקידום מדיניות הדרג הנבחר הוא בדיוק הסכנה: דילוג על נבחרי הציבור הוא דילוג על הציבור עצמו; התעלמות מנבחרי הציבור היא התעלמות מהציבור עצמו. הניסיון הפקידותי לזהות את האינטרס הציבורי, ללא התיווך של מי שהציבור בחר בו בקלפי (בדיוק לצורך הזה), לעולם יסתיים בשיקוף של ה'אני מאמין' הפקידותי והשלכה שלו על 'הציבור' שכאילו בשמו הוא פועל".

"בעוד שבועיים תצביע הממשלה בעד החלטת הממשלה שאושרה אתמול בוועדת שירות המדינה ושאותה הובלתי יחד עם חברי, השר יריב לוין. ההחלטה היא צעד ראשון להחזרת המטוטלת השלטונית לכיוון שליטת הדרג המדיני בקביעת מדיניות משרדי הממשלה; צמצום ועדות האיתור במשרות הבכירות בשירות המדינה לשלושה חברים ומעורבות יותר חזקה של נציגי השר בהליך הבחירה שלהם, כפי שוועדת השירות אישרה אתמול, כמו גם מינוי משנים למנכ"לי המשרדים הממשלתיים כמשרות אמון - מחזקים מאוד את האפשרות של השרים להוציא לפועל את המדיניות שבשמה נבחרו ושהציבור ששלח אותם למשרדים מעוניין היה לראותה מיושמת".

צילום: אלכס קולומויסקי

השרה סיימה את נאומה ואמרה: "חיזוק נבחרי הציבור הוא חיזוק מנגנון הבחירה בהם, וחיזוק מנגנון הבחירה בהם הוא חיזוק הציבור עצמו. אני מאחלת לעצמנו שבשנת המשפט הקרובה נהיה אנחנו, נבחרי הציבור, אמיצים דיינו להחזיר לציבור ששלח אותנו את כל מה ששייך לו ונלקח ממנו במהלך השנים".

לאחר מכן, במסגרת ראיון אמרה שקד כי "לא גיבשנו עמדה בשאלה האם ראש הממשלה צריך להתפטר אם יוגש נגדו כתב אישום. בואו נקווה שלא נגיע למצב הזה. צריך להיזהר לא להפיל ממשלה, ובחוק קובע שראש ממשלה יתפטר רק לאחר הרשעה".

באשר לעמדה העקרונית לקבלת מתנות בידי אנשי ציבור אמרה: "אני לא מקבלת מתנות. פרחים וספרים - מדי פעם. קיבלתי עציץ מראש לשכת עורכי הדין אפי נווה ליום הולדת. קיבלתי מהנשיא שמגר את הספר שלו וקראתי. כל אחד חי לפי ערכיו".

חבריה של שקד מרבים לתקוף את בית המשפט העליון ותגובתה לא תמיד נשמעת. "ח"כ מוטי יוגב אמר מזמן איזה משפט דבילי (שיש לעלות על ביהמ"ש העליון עם די-9, מ"ג), ולא צריך לחזור עליו מדי פעם. ביקורת מותר להגיד גם על פסקי דין של בית המשפט העליון", השיבה השרה.

בתוך כל, היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון התריע על "אובדן הממלכתיות" בזירה הפוליטית בישראל שמתבטאת "בניסיונות חוזרים ונשנים להפר את כללי המשחק. בזלזול במסורות ובנוהגים החוקתיים והפרלמנטריים, בתפיסת החקיקה כבת ערובה בתחרות העזה שבין סיעות בכנסת ובתחושת הכוח שלפיה הכל אפשרי אם ניתן להשיג לו רוב".

בדבריו, הגיב למתקפת שרת המשפטים איילת שקד נגד הממסד המשפטי בשם המשילות שאותה מקדשת השרה. ינון דיבר על הצעת החוק – ש-25 ח"כים מהקואליציה חתמו עליה שנועדה להפוך את היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למשרות אמון, וזאת בשם המשילות.

"מטרת ההצעה", אמר ינון, "היא ליצור "תלות אישית שאמורה לשתק את היועץ המשפטי מלשמש כ'שומר סף'". ינון התריע גם נגד הערעור הבלתי פוסק לדבריו על עצם הלגיטימיות של בג"ץ. הוא סיפר שבשיחותיו עם חברי כנסת ש'בטנם מלאה' על בג"ץ, הם מבקשים למד מהם שמטרתם להרחיק כליל את בג"ץ, לא רק מהחלטות ממשלה ומחקיקת כנסת, אלא לחסן כליל את הדרג הנבחר מביקורת שיפוטית. לטעמם, הביקורת צריכה להיות רק בקלפי.

ינון הביא כדוגמא את התערבות בתי המשפט בארה"ב במדיניות ההגירה של טראמפ ובבריטניה את ההתערבות בעניין הברקזיט ומזכיר את האיפוק של הבג"ץ בישראל שהתערב ב-25 השנים האחרונות ב-15 חוקי כנסת בלבד. "האם שווה בגלל זה לסרס מוסד כה חיוני בדמוקרטיה הישראלית", שאל ינון, האם באמת בג"ץ פוגע בכנסת ובממשלה או שלעתים הוא בכלל משמש 'חבל הצלה' עבורם"?

מנדלבליט: חקירות רה"מ נמשכות במהירות האפשרית 

"החקירות נמשכות בקצב ובמהירות האפשרית", עדכן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בנוגע לפרשיות במעורבות ראש הממשלה בנימין נתניהו, "ישנן פעולות רבות שהציבור אינו ער להן. הכול נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם המשטרה, ובפרט עם אגף החקירות והמודיעין בראשות ניצב מני יצחקי".

היועמ"ש מנדלבליט צילום: יואב דודקביץ

לדבריו, "בהקשר הזה אציין כי התנגדתי רק לאחרונה להצעת חוק שביקשה לקיים בדיקות פוליגרף לכל חוקרי אגף החקירות במשטרה, משום שאני סבור כי היא פוגעת פגיעה בלתי חוקתית בזכויות יסוד, ומחלישה מוסד מרכזי במערכת השמירה על שלטון החוק במדינה. כפי שכבר מסרתי בעבר, בבוא העת, המידע הרלוונטי בנוגע לחקירות המתנהלות גם יתפרסם ברבים. השיקול היחיד המנחה אותי ואת יתר העוסקים במלאכה, הוא הגעה לחקר האמת, במקצועיות, באחריות וביושר, על מנת לקבל את ההחלטות הנכונות בהתאם לממצאים הראייתיים ובהתאם להם בלבד".

מנדלבליט התייחס להצעה שקובעת כי יועצים משפטיים של משרדי הממשלה יהיו משרת אמון של השר, בדומה למנכ"ל המשרד או למשנה למנכ"ל: "יש בכך להחליש את שלטון החוק. מדובר למעשה בהצעה לביטול הפונקציה של ייעוץ משפטי למשרדי ממשלה, שכן אין שום ערך ליועץ משפטי שאיננו יכול לתפקד גם כשומר סף, הואיל ולא מתקיימות בו דרישות היסוד של עצמאות שיקול הדעת המשפטי, וכפיפות מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה בלבד. ההצעה הזו, בדומה לקודמתה שתיארתי, משקפת לטעמי הבנה שגויה של מושג המשילות".

בעוד שמנדלבליט לא טרח להגן על המשנה שלו זילבר ועל חבריה לשירות הציבורי מהדברים שאמרה עליהם שקד, עשה זאת פרקליט המדינה שי ניצן: "אני גאה להיות פקיד ואני רואה בי ובחבריי שליחי ציבור. אני מכיר את חבריי, ולא רק שחבריי רואים כייעוד להגשים את מדיניות הממשלה הנבחרת, אנו גם מחנכים לכך. כשהקוד האתי מדבר על כיבוד שלטון החוק זה שבח ולא גנאי, זה ערך חשוב בחברה וכולנו גם פקידים וגם פוליטיקאים מחויבים לכך".

נאור לעורכי הדין: "הטענה ששיבוץ שופטי העליון נועד להשפיע על תוצאות היא חסרת שחר"

קודם לכן נשאה דבריה בכנס נשיאת ביהמ"ש העליון מרים נאור שהתייחסה לטענות בנוגע לשיבוץ שופטים: "יש הטוענים ששיבוץ השופטים בהרכבים בבית המשפט העליון נועד להגיע לתוצאה זו או אחרת. זו טענה חסרת שחר", אמרה. "אני לא נוהגת לקבוע הרכבים. הם נקבעים ברובם באופן אקראי ללא מעורבות שלי. תיקים רגישים מיוחדים מועברים אלי. רק בתיקים רגישים ביותר אני מנחה לגבי ראש ההרכב – אני, או המשנה או שופט בכיר. שאר חברי ההרכב נקבעים לפי היומן, לא פעם מצאתי עצמי בדעת מיעוט".

נאור התייחסה לחילוקי הדעות בוועדה לבחירת שופטים: "אלה לא הביאו לשיתוקה", אמרה, "ומעידים על בחירה פלורליסטית ועל השיטה שמביאה לבחירת המועמדים הטובים ביותר".

נאור. "שיטה שמביאה לבחירת השופטים הטובים ביותר" צילום: עמית שאבי