הליכוד דוחף לתת לעוד ראשי ערים פנסיה תקציבית בדיעבד

ועדת הפנים של הכנסת תדון הבוקר ביוזמות להענקת פנסיה תקציבית רטרואקטיבית לראשי ערים וסגני ראשי ערים, שסיימו את תפקידם בגיל צעיר. מדובר בשתי יוזמות של חברי ליכוד: האחת של סגנית יו"ר הכנסת נאוה בוקר וח"כים נוספים, שאת עלותה לרשויות המקומיות ניתן להעריך בכ־20 מיליון שקל; והשנייה שמקדם ראש עיריית אופקים לשעבר עו"ד יאיר חזן, שניתן להעריך את עלותה בעד 80 מיליון שקל.

שתי היוזמות מציעות להרחיב את ההחלטה של ועדת הפנים מינואר השנה, שהכשירה את הפנסיות הרטרואקטיביות שקיבלו בניגוד לחוק חמישה נבחרי רשויות שסיימו את תפקידם ב־1998. בוועדת הפנים טענו השבוע שלוועדה אין סמכות לקבל היום החלטה ללא פניה של שר הפנים, אבל יו"ר הוועדה דודי אמסלם מהליכוד בחר בכל זאת לקיים דיון.

ועדת הפנים של הכנסת היא שקובעת את תנאי השכר של נבחרים ברשויות מקומיות. עד ינואר 1999 קבעו הנהלים שראשי ערים וסגניהם יקבלו פנסיה תקציבית לכל חייהם אם כיהנו לפחות ארבע שנים והם בני 40 ומעלה. בינואר 1999 תיקנה ועדת הפנים את הכללים וביטלה את מגבלת הגיל. אלא, שהנוהל החדש לא הוחל על מי שהודחו בבחירות בנובמבר 1998. למרות זאת החליט מנכ"ל משרד הפנים להחיל את הנוהל על כמה נבחרים בני פחות מ־40, שהודחו ב־1998, ולשלם להם פנסיה תקציבית לכל החיים.

יו"ר ועדת הפנים דודי אמסלם צילום: אלכס קולומויסקי

הטעות התגלתה ב־2005 ולמרות זאת התשלום לא הופסק. המשרד פנה לכנסת כמה פעמים בניסיון להכשיר את התשלומים אך נדחה, ובסופו של דבר אישרה ועדת הפנים הנוכחית בראשות אמסלם את הפנסיות הבלתי חוקיות בינואר השנה. עלות ההחלטה הוערכה ב־21 מיליון שקל, לפי שלושה מיליון שקל לאחד ולשבעה נבחרים לשעבר.

כעת, בוקר מציעה להעניק פנסיה תקציבית לכל הנבחרים הצעירים שסיימו את כהונתם מ־1991. זאת בטענה של אפליה בין מי שהודחו ב־1998 למי שלפני כן. במקביל, חזן הפיץ הצעה להחיל את הפנסיה התקציבית על כל מי שחדל לכהן מ־1977.

ח"כ יעל גרמן מיש עתיד, ראש עיריית הרצליה לשעבר, פנתה אתמול למבקר המדינה במטרה שיחקור את הפרשה.