נטו משפחה? נטו צרכנות מזיקה

חשיפת התוכנית הכלכלית החדשה של משרד האוצר המכונה נטו משפחה בשבוע שעבר, לוותה בסרטון מטריד. הסרטון הקצר מציג את רכיבי התוכנית, שעיקרה הגדלת ההכנסה הפנויה במשפחות מעמד הביניים העובדות שבהן ילדים, אך מובלע בו מסר מזיק המעודד תרבות צריכה לא אחראית.

"בשביל מה אנחנו עובדים?" - שואל אותנו קולו של השר כחלון, ומשיב: "בשביל הכסף". "בשביל מי אנחנו עובדים? בשביל המשפחה, בשביל הילדים. כדי שנוכל לתת להם יותר".

מרגע זה מתחילים להופיע בסרטון רצף אימג'ים ויזואלים של מוצרי צריכה פופולאריים לילדים: תיקים ובגדים ממותגים, בובות ברבי, מוצרים של הלו קיטי, ספיידרמן וגיבורי על אחרים, מטוס ממריא, אופני הרים, נעלי ספורט ממותגות וכובעים של קבוצות כדורגל. לא שום דבר שילדים באמת צריכים, אבל הוצאה כספית שעשויה בהחלט לסבך את ההורים שלהם.

שר האוצר, משה כחלון. מסר בעייתי צילום: צביקה טישלר

צרכנות לא נבונה היא בעלת השלכות כלכליות דרמטיות, בין היתר כיוון שחלקים נרחבים מהציבור, ובכלל כך משפחות מעמד הביניים, נמצאים ממילא בחוב. על פי פרסום הלמ"ס (ממצאים מסקר ארוך טווח, 19.2.15): "54% ממשקי הבית שבבעלותם חשבון בנק, היו במצב של משיכת יתר ("אוברדרפט") בחשבונם לפחות חודש אחד במהלך השנה האחרונה", ו-34% דיווחו שזה מצבם בד"כ. מצב של אוברדרפט שכיח יותר במשפחות שבהן ילדים (63% לעומת 43% ממשקי הבית ללא ילדים), וכך גם הלוואות משכנתא (29% ממשקי הבית דיווחו על משכנתא פעילה, בעוד ש-45% מהמשפחות עם ילד צעיר מ-18 דיווחו על כך). על פי בנק ישראל (דו"ח היציבות הפיננסית, יוני 2016) ל-40% ממשקי הבית יש חוב כלשהו, כאשר ממוצע החוב עומד על כ-284 והחציון על כ-100 אלף שקל. גם "מבחן ה-8,000" של כלכליסט לשנת 2013 חשף כי 41% מהציבור ו-33% ממעמד הביניים יתקשו מאוד או לא יצליחו לעמוד בהוצאה חד-פעמית בלתי צפויה של 8,000 שקל.

מתוך מצגת התוכנית "נטו משפחה"

אי אפשר להישאר אדישים למסר שדוחק בהורים לרוץ ולקנות לילדיהם כל מה שהם "רוצים" או "צריכים" ולהפסיק להגיד להם "אין לנו כסף בשביל זה". תיאוריית הכלכלה ההתנהגותית מצביעה על שורה של הטיות קוגניטיביות המשפיעות על התנהלות כלכלית, ביניהן הקושי בהפעלת משמעת עצמית ובדחיית סיפוקים. אנו מתקשים להימנע מצריכה ולחסוך, גם כשאנחנו מצוידים בידע הכלכלי הנדרש. תיאוריית ההשפעה החברתית מאירה את האופן שבו לחץ חברתי או ציות למקור סמכות, למשל, משפיעים על התנהלותם של אנשים. על משרד האוצר, המודע לאלו, היה לנהוג באחריות, להתחשב בקשיים שצרכנים נתקלים בהם ובהשפעתו על הלך המחשבה וההתנהגות הכלכלית של הציבור, ולעודד צמצום חובות תחת הקטנת ההוצאה על מוצרי צריכה פופולאריים.

התוכנית הכלכלית אולי מיועדת למעמד הביניים אך לסרטון נחשף הציבור בכללותו, גם האזרחים המשתייכים לעשירונים העניים יותר. בעבודתי כעורכת-דין קהילתית המתמחה בסיוע למשפחות במצבי מצוקה כלכלית וחוב, אני נחשפת להשלכות ההרסניות של טעויות כלכליות הנובעות מלחצים חברתיים ומתרבות הצריכה על משפחות שלא התמזל מזלן להיות בצד הפריווילגי מהבחינה הכלכלית.

גם לציבור שהכנסתו הפנויה תגדל בעקבות התוכנית ואינו שרוי בחוב כרגע, מוטב לשמור את מעותיו בידיו ולא להתפתות להוציאן על מוצרי צריכה מיותרים. הוא עוד יזדקק להן.

הכותבת היא עו"ד קהילתית המתמחה בהוצאה לפועל ואכיפת חיובים, וחוקרת את תחום ההלוואות הצרכניות בישראל, במסגרת תוכנית המצטיינים לתואר מוסמך בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.