חקר ביצועים: השבוע של כחלון, לה פן ובן זאב
וגם: בזק מגבירה לחץ, משקיעים דורשים טובות הנאה, אצל מי עובד הכלכלן הראשי? וחברה סלובנית מציעה מצבה דיגיטלית
בזק מגבירה לחץ
הנדלר משמיטה פרטים
לבזק יש טלפון קווי, סלולר (פלאפון), טלוויזיה (yes) ואינטרנט, אבל היא לא יכולה למכור אותם יחד, כחבילה, ללקוחות. והיא רוצה. המנכ"לית סטלה הנדלר שיתפה השבוע סרטון שמסביר שהתחרות בשוק התקשורת כל כך גדולה, עד שאין סיבה שלא יאפשרו לה למכור חבילה ולהוזיל השירותים ללקוחות. הסרטון לא מספר לצופים שבזק היא מונופול שגורף יותר מ־80% מהרווחים בענף. או שהסרת החסם שמונע ממנה למכור חבילה מלווה בהטבת מס אדירה, כמעט מיליארד שקל, לבעלי החברה שאול אלוביץ'. או שמבקר המדינה עצמו בודק את הרפורמה בענף. או שרשות ההגבלים העסקיים קבעה שהיא מקשה על חברות שמבקשות להשתמש בתשתיות שלה. או ש־yes העלתה את מחירי ה־vod והשוותה אותם ל־HOT. עד כדי כך השוק תחרותי. עד כדי כך מוצדק להיטיב בו עוד עם בזק.
נעמה סיקולר
אצל מי עובד הכלכלן הראשי?
כחלון ושומרי האוצר
בכל חודש, בימי ראשון (או במועד אחר שמתאים תקשורתית לשר) מפרסם הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה סקירת נדל"ן. הסקירה בוחנת גם את תוכנית מחיר למשתכן של שר האוצר, שמנהל ראש מטה הדיור באוצר באמצעות ועדות תכנון שבראשן עומדים בכירים אחרים באוצר. את הקרקע מספקת רשות מקרקעי ישראל באוצר, לתכנון אחראי מינהל התכנון באוצר, שאת שניהם מכוונות מועצות בראשות שר האוצר וראש מטה הדיור באוצר, ובתקציב מטפל אגף התקציבים באוצר. לא פלא שגם בסקירה שלו השבוע החמיא הכלכלן הראשי של האוצר למאמצי שר האוצר, והסביר שההמתנה הקפואה למחיר למשתכן שונה מההמתנה הקפואה למע"מ אפס (שהסתיימה בקריסה). בימי מע"מ אפס של השר יאיר לפיד, הכלכלן הראשי באוצר התפטר; בימי כחלון, תיבת הכלים של השר כוללת גם את כלבי השמירה. של האוצר.
אורי תובל
תוכנית נוספת לבורסה
בן זאב עוד אופטימיסט
לפני כשנתיים וחצי מנכ"ל הבורסה הטרי אז יוסי ביינארט כינס מסיבת עיתונאים שבה הציג את התוכנית שלו לשיקום המוסד, עטופה במסרים יפים ומשכנעים במצגת מושקעת; רוב התוכניות מאז לא יצאו לפועל. השבוע כינס מנכ"ל הבורסה החדש איתי בן זאב מסיבת עיתונאים שהציגה את התוכנית שלו עם מסרים דומים ומצגת מושקעת לא פחות. גם הוא, כמו ביינארט, פיזר אופטימיות גדולה. לא כדאי להידבק באופטימיות הזאת. גם אם בן זאב כבר גיבש הקלה משמעותית לחברות שמעוניינות להיסחר בארץ במקביל להיסחרותן בחו"ל, רוב המהלכים שהציג כרוכים בשיתוף פעולה מלא של הרגולטורים והממשלה. כדי לשמור על האופטימיות שהפגין השבוע ולהפוך אותה למציאות, בן זאב צריך קודם כל לרתום את כל האחרים למשימה הלאומית הזאת. וזה לא יהיה קל.
רחלי בינדמן
מאחורי הכוכב של טראמפ
כהן היד הלא־נעלמה
בתוך הפוליטיקות הפנימיות של ממשל טראמפ, כוכבו של גארי כהן, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, דורך לאחרונה, כולל סיקור מחמיא בתקשורת. השבוע, למשל, הוא זכה לפרופיל נרחב באתר פוליטיקו שמתאר איך כהן היה מי שהציל את גולדמן זאקס במשבר הפיננסי, כשהיה מספר 2 בחברה, חזה את קריסת הנדל"ן והימר נגד ניירות הערך מגובי המשכנתאות. הפרטים נכונים, אבל התמונה לא שלמה: גולדמן אמנם הימר נכון נגד שוק הדיור, אבל קריסתו ב־2008 נמנעה גם בזכות התערבות של הממשל וחילוץ AIG, שהשליך על גולדמן. במילים אחרות, כהן וחבריו קיבלו את ההחלטות הנכונות, אבל גם קיבלו לא מעט עזרה מהיד הלא־נעלמה של הממשל (כולל שר האוצר הנק פולסון, בעברו מנכ"ל גולדמן). החלק הזה התפוגג מהסיפור שמספרים עכשיו, כי ככה זה כשההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים.
אורי פסובסקי
בחירות לנשיאות צרפת
לה פן יצאה לוזרית
עמנואל מקרון זכה השבוע בחלק הארי של הקולות בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות צרפת. מרין לה פן הימנית הקיצונית הגיעה שנייה. ההישג שלה מטריד, אבל הוא מטריד פחות כשמבינים שהיא מזדנבת אחרי טירון פוליטי שמעולם לא נבחר לתפקיד כלשהו, וכשמביאים בחשבון את הנסיבות שהיו אמורות להוביל אותה הרבה יותר רחוק: גל טרור, משבר הפליטים הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה והמשבר הכלכלי הקשה ביותר מאז שנות השלושים. מעבר לכך שלה פן לא ראויה להיות מנהיגה בגלל הגזענות שלה, היא כנראה לא באמת יכולה להיות מנהיגה אם היא לא מצליחה למנף רוח גבית מובהקת כל כך.
רן אברמסון
משקיעים דורשים טובות הנאה
הטרדות בעמק הסיליקון חדשנות של התמודדות
אם לא די במכשולים הרגילים שניצבים בפני נשים יזמיות, גם בסביבה שנחשבת מתקדמת יחסית כמו עמק הסיליקון, תחקיר אמריקאי חדש מעלה קושי נוסף: מייסדות סטארט־אפים שפוגשות אנשי הון סיכון שומעות שוב ושוב הצעות מגונות, בדמות דרישה לטובות הנאה מיניות בתמורה להשקעה. מבחינת החוק האמריקאי, מדובר בשטח אפור: בעוד החוק מפורש מאוד בכל הקשור ליחסי מרות והצעות מגונות במקום העבודה, פגישות עם משקיעים פוטנציאליים נעשות לעתים קרובות באווירה בלתי פורמלית, וקשה מאוד להוכיח הטרדה בסיטואציה כזאת. כמה מנשות העמק מנסות כעת לקחת את החוק לידיים: כשהן שומעות על מטריד סדרתי הן מאיימות לחשוף אותו בציבור או לספר לאשתו על מעלליו, ואם כחלק מההטרדה הבטיח מימון — הן דורשות שיעביר את ההשקעה המדוברת. אולי זה נשמע קצת מלוכלך, אבל במדינה שבה מטריד סדרתי נבחר לנשיא ברור למה גם בקליפורניה הנשים מרגישות שרק הן יכולות לשמור על עצמן.
הגר רבט
כשהעובדות צריכות תמיכה
המדע עוד מסמר בארון?
מדע אמור לתת לעובדות לדבר בעד עצמן. הן כל התעמולה שהוא צריך, בלי הפגנות תמיכה ונאומים. לכן אירועי המחאה ברחבי ארצות הברית בתחילת השבוע היו סוריאליסטיים כל כך. הם לא התמקדו בקריאה לשינוי או לפעולה, בענייני חברה, שלטון, הגירה או ביטחון, אלא תמכו באופן כללי במשהו ערטילאי, שעד לפני שנה נדמה היה שמגוחך לתמוך בו: מדע ועובדות. אבל בעידן הנוכחי, שבו מתייחסים לעובדות כאל עמדה סובייקטיבית ויחסית וכשהממשל האמריקאי מבהיר שבכוונתו לקצץ בתקציבים למחקר, גם ההפגנות האלה לא מפתיעות. רק ספק אם הן יעזרו, להפך: ברגע שמפגינים בעד משהו יש מיד הזדמנות להציג מולו מחאה נגדית. ובאמריקה של טראמפ שתיהן רלבנטיות באותה מידה.
עומר כביר
חדש: מצבה דיגיטלית
פוסט מורטם
חברה סלובנית מציעה חידוש שלא מהעולם הזה: מצבה מתקשרת. מסך דיגיטלי גדול, עמיד בפני שריטות, מכות ורטיבות, מקובע בתוך האבן, ומעתה אין עוד צורך להסתפק בתאריכי לידה, מוות ושמות ההורים חקוקים בשיש. אפשר להוסיף שפע מידע על המת שמתחת, מצילומים וקטעי מוזיקה, דרך קורות חיים ומכתבים עד הגיגים וחידודים שהותיר המנוח הקריאטיבי. כל הטוב הזה, "סטורי" של בר מיננים, ישודר אוטומטית למבקרים האבלים הודות לחיישן רגיש לתנועה. אפשר להניח שאנחנו חוזים בלידתה של קילר אפליקיישן. ללמדנו שגם המוות כבר לא ישחרר מפייסבוק, ואכילת הראש תימשך גם בעולם הבא.
אמיר זיו