שידור חי
בנק ישראל: "הפחתת מסים עלולה לסכן יציבות המשק"
דו"ח בנק ישראל מזהיר המדיניות שבה נוקטים כחלון ונתניהו וקובע כי "כשתחלוף הגאות באותם שווקים, הממשלה עלולה להידרש לקצץ בהוצאות או להעלות מסים כדי למתן את העלייה בגירעון"
בנק ישראל מתריע כי המדיניות בה נוקטים שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע להפחתות המסים עלולה לסכן יציבות המשק.
- רוח גבית לכחלון מהכלכלנים הבכירים: "הגדלת תקציבי רווחה עדיפה על הפחתת מסים"
- כולם רוצים נתח ממובילאיי: ועד ראשי האוניברסיטאות קורא להעברת כספי מסים מהעסקה להשכלה גבוהה
- העימות הבא בין כחלון לנתניהו: סביב הפחתת המסים
עפ"י דו"ח בנק ישראל שמתפרסם הבוקר (ד'), הפחתות המסים האחרונות שנעשו בעקבות עודפי גבייה הן 'פרו מחזוריות', כלומר נעשו בשל צמיחה גבוהה יחסית בענפים מסוימים, שהביאה לעודפי גבייה. בשנה שעברה למשל, זה היה בעקבות יבוא מסיבי של כלי רכב פרטיים ובמשך כל השנים האחרונות שוק הנדל"ן מהווה פרה חולבת לקופת האוצר. אולם מדובר, לדברי בנק ישראל, במהלך הכרוך בסיכון, שכן "כשתחלוף הגאות באותם שווקים, הממשלה עלולה להידרש לקצץ בהוצאות או להעלות מסים כדי למתן את העלייה בגירעון".
בנק ישראל חושש שהפחתת המסים דווקא בתקופות של צמיחה, תחייב את הממשלה בעתיד לקצץ במסים בתקופות שפל במשק, בעוד שמה שיכול לעזור למשק באותן תקופות שפל הוא דווקא הפחתת מסים והגדלת ההשקעות הציבוריות כדי להוציא את המשק מהמשבר.
בנק ישראל חושש שהפחתת המסים דווקא בתקופות של גאות, תחייב את הממשלה לקצץ במסים בתקופות שפל, בעוד שמה שיכול לעזור למשק בתקופות אלה הן דווקא הפחתת מסים והגדלת ההשקעות הציבוריות.
למי שמעדיף להסתכל רק על השנים עם עודפי הגבייה, בנק ישראל מזכיר כי "ניסיון השנים האחרונות מלמד שכפי שיש שנים שבהן ההכנסות גבוהות מהתחזית, ישנן גם שנים כמו 2012 או 2009 שבהן ההכנסות נמוכות מהתחזית באופן ניכר".
הדו"ח אמנם מתייחס להפחתות שכבר נעשו ב-2016-2015 בהיקף של 6.5 מיליארד שקל והפחתות נוספות בתקציב 2018-2017, אולם מרמז בכך על הכוונות החדשות של כחלון ונתניהו להפחית עוד מסים - החלטה שעליה הכריזו עם ההודעה על רכישת מובילאיי על ידי אינטל שצפויה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בכמה מיליארדי שקלים.
"התנודתיות בשיעורי המס יוצרת אי וודאות"
עוד מבקר בנק ישראל את חוסר היציבות של מדיניות המסים בישראל. הפחתות מס החברות האחרונות (באופן הדרגתי מ-25% ל-23%) והשינויים האחרונים בחוק לעידוד השקעות הון שהגדילו את הטבות המס "הם המשך לתנודתיות של שיעורי מס החברות בישראל בשני העשורים האחרונים, שהתבטאה הן בשינויים בשיעורי המס בפועל והן ביצירת מתווי מס ארוכי טווח ושינוים או ביטולם". בנק ישראל מציין כי התנודתיות בשיעורי המס שמונעת מהיקף גביית המס "יוצרת אי וודאות לגבי ביצוע החלטות ממשלה ומקשה על תכנון העסקה הצטרפות לעבודה והשקעות".
הבנק גם מפרט כי לפי הספרות הכלכלית "שינויים תכופים במערכת המס יכולים להרתיע חברות מהשקעות לטווח ארוך ,להקטין את ההכנסות ממסים ולפגוע ברווחת האזרחים. במחקר שנעשה נמצא,כי זעזוע המגדיל משמעותית את אי-הוודאות לגבי המדיניות הפיסקלית העתידית עלול להקטין את הצמיחה בכ-0.15% לשנה, כלומר אי-ודאות לגבי המסלול העתידי של מדיניות המסים עלולה לפגוע בצמיחה הכלכלית מעבר להשפעה האפשרית של שינויי המסים עצמם, בין היתר בכך שתשפיע על ההחלטה של חברות באיזה מדינה לבצע השקעות.
בנק ישראל מתייחס להטבות המס מתוקף החוק לעידוד השקעות הון לא רק בהקשר של הזיגזג הממשלתי, אלא גם מעלה חשש כי ההטבות שמעניקות מס חברות של 12% להכנסות של חברות מקניין רוחני ושיעור מס של 6% עבור אותן הכנסות לחברות עם היקף פעילות שנתי של מעל 10 מיליארד שקל, יכולים להביא הסטה של עובדים מענפי היי טק אחרים לחברות הזכאיות להטבות. לכן ממליץ הבנק כי "חשוב לבחון בהתמדה את הקריטריונים להטבות המס".
קרן המטבע הבינלאומית פרסמה אתמול עוד סקירה על ישראל וגם שם הדגישו כי אין מקום להפחתת מסים נוספת. כלכלני הקרן אשר ביקרו בארץ ציינו כי העודפים בהכנסות המדינה חייבים להיות מיועדים "להקטנת הגירעון הממשלתי לכ -2% מהתמ"ג בשנים הקרובות". עם זאת, הם ביקושו להדגיש כי ב"אופן כללי יותר, הקרן תמכת בהוצאות נוספות על חינוך, הכשרה מקצועית ותשתיות, הממומנות על ידי התייעלות ממשלתית והפחתת הטבות המס".