הממשלה אישרה את הגדלת תקציב הישיבות ל-1.22 מיליארד שקל; התקציב גדל ב-117% ב-3 שנים

הממשלה אישרה היום (א') את הגדלת תקציב הישיבות לשנים 2017 ו-2018 ביותר מ-50 מיליון שקל לשנה, כך שיגיע ל-1.224 מיליארד שקל.

זהו אחד מסכומי השיא של תקציב הישיבות בכל הזמנים והוא חלק מתופעת הגידול הבלתי פוסק בתקציב זה מאז הקמת ממשלת נתניהו עם המפלגות החרדיות. תקציב הישיבות ב-2014 בימי ממשלת לפיד עמד על 564 מיליון שקל בלבד, מאז גדל ב-117%.

זו הפעם השנייה שבה מקבלת הממשלה החלטה על הגדלת תקציב הישיבות לשנים 2017-2018. בהצעת התקציב המקורית עמד התקציב על 1.004 מיליארד שקל בלבד לשנה. ב-18.12.2016, מספר ימים לפני אישור התקציב, הוא הוגדל ל-1.171  מיליארד שקל. כלומר התקציב הוגדל מהצעת התקציב ועד היום ב-22%.

ישיבת חברון בירושלים צילום: חיים צח

סגן שר האוצר, יצחק כהן מש"ס, שהציג את המהלך בישיבת הממשלה הביע שמחה "שהממשלה אישרה פה אחד את הגדלת תקציב הישיבות שהוא למעשה התאמה של

סכום התמיכה למספר התלמידים. ההגדלה באה בהתאם להסכם הקואליציוני שחתמנו עם כניסתנו לממשלה, ואני שמח שהממשלה עומדת בהתחייבויותיה".

מדובר בתקציב האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך שמממן את מלגות אברכי הכולל (הוא כולל ישיבה לגברים נשואים, שהגברים הלומדים בה מקבלים קצבת מחיה), את ההקצבות לתלמידי ישיבות גדולות (ישיבות על תיכוניות לתלמידים רווקים, כלומר בעצם ישיבות לגילאי צבא) ואת קצבאות הבטחת ההכנסה לאברכים.

התוספות החוזרות ונישנות לישיבות נובעות מכך שלראשונה בהיסטוריה של תקציב הישיבות לא נקבע סכום כולל קבוע לישיבות שיחולק לפי מספר התלמידים. במקום זה התקבלה דרישת המפלגות החרדיות שהמדינה תממן כל כמות של תלמידי ישיבות. זאת לפי התעריף המאוד גבוה שהיה נהוג ב-2012 של 477 שקל לתלמיד ישיבה גדולה ו-857 שקל לאברך כולל. בכך נמחקו כל הישגי מפלגת יש עתיד בתחום תקציב הישיבות. סביר להניח שהאוצר היה מכרסם בהסכם, אך התלות שלו ביו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה מונעת זאת.