"ללא התערבות בנק ישראל, השקל הוא המטבע החזק בעולם"

"השקל מאוד חזק כי נתוני הבסיס של הכלכלה הישראלית מאוד טובים״, אומר ד״ר דיוויד וו. ״השקל קרוב יותר לערך הבסיסי שלו מבכל זמן אחר שאני זוכר, ואין לזה שום קשר לספקולנטים שדוחפים כלפי מעלה את שער השקל או משהו כזה. השקל חזק כרגע כי הכלכלה הישראלית חזקה. מנקודת המבט הזאת, אם בנק ישראל לא היה מתערב בשוק המט״ח, השקל היה המטבע החזק ביותר בעולם. הוא יכול היה להתחזק ב15-20% בקלות ואז להיות בתמחור יתר״.

וו (Woo), אסטרטג המטבעות ושערי הריבית הגלובלי של בנק אוף אמריקה מריל לינץ׳, ענק הבנקאות מארה״ב, נחשב לאחד ממומחי שערי המטבע המובילים בוול סטריט, ולמרואיין מבוקש בעיתונות הכלכלית העולמית. וו, הנשוי לישראלית, מתמצא גם במטבע המקומי, ואף מעביר מדי חורף קורס לתלמידי תואר שני במרכז הבנתחומי בהרצליה. בשיחה עם ״כלכליסט״, הוא מסביר את מקור חוזקו של השקל - וגם מדוע גם בבנק ישראל ממתינים לצעדיו הבאים של נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ.

הדברים שלו מגיעים על רקע היחלשות הדולר ששערו היציג נקבע אתמול (ב') על 3.679 לאחר ירידה של 0.51%.

דיוויד וו צילום: אוראל כהן

״הסיפור של השקל מאוד פשוט״, מפרט וו. "ישראל צמחה בשנה החולפת ב-4%. זה לא הקצב המהיר ביותר בעולם, כי היו מדינות כמו סין למשל שצמחה ב-6.7%. אבל עבור מדינה שצומחת מהר כמו ישראל, אין אף מדינה אחרת עם חשבון שוטף כל כך טוב. העודף בחשבון השוטף של ישראל היה 3.3% מהתוצר בשנה שעברה (בהכללה, העודף מבטא את הפער בין שווי היצוא לשווי היבוא, א״פ), והצמיחה היתה 4%. אין אף מדינה אחרת בעולם שצמחה יותר מהר בישראל, שמצב החשבון השוטף שלה היה טוב יותר. נקודה".

״בגלל זה השקל כל כך חזק. קח למשל מדינה כמו הודו. הם צומחים מהר, 6.9% בשנה שעברה, שזה אפילו יותר מהר מישראל. אבל יש להם גירעון במאזן השוטף, של 0.6% מהתוצר, בעוד שלישראל היה עודף של 3.3%. וזה מאוד פשוט: כאשר יש לך עודף בחשבון השוטף, זה אומר שאתה לא צריך ללוות כסף מאף אחד אחר. המשמעות של עודף כזה היא שיותר כסף נכנס לישראל מאשר יוצא ממנה. אם אתה צומח מהר, ואתה לא צריך ללוות, זה שילוב שהוא מאוד ׳שורי׳ עבור המטבע״.

האם המשקיעים משחקים תפקיד בחוזק השקל?

״הרבה אנשים לא מבינים את ההבדל הגדול בין ישראל היום לישראל של לפני 10 או 20 שנים. בעבר משקיעים קטנים נטו לשמור שיעור גבוה של החסכונות שלהם בדולרים. כאשר הדולר התחזק או כאשר הריבית בארה״ב עלתה, הם עברו מהשקל לדולר. אבל המציאות הזאת מתה. מאז סטנלי פישר (נגיד בנק ישראל לשעבר, א״פ) זה כבר לא המצב. כאשר הדולר מתחזק (בעולם, א״פ), זה לא אומר שהמשקיעים הישראלים יתחילו להעביר את הכסף שלהם לדולרים״.

״ואילו המשקיעים המוסדיים הישראלים היו נעים בין השקל לדולר בעבר, והיום הם כבר לא עושים את זה. היום, כאשר קרן נאמנות ישראלית מחליטה להשקיע בנכסים אמריקאים, קרוב לוודאי שהיא לא תחשוף את עצמה למטבע, אלא תשקיע באג״ח או במניות אמריקאיות תוך כדי גידור מטבע. הם מאוד מגבילים את החשיפה שלהם לשינויים בשערי מט״ח״.

כאשר וו התראיין למוסף ״כלכליסט״ בתחילת 2014, הוא קרא נחרצות להתערבות של בנק ישראל והכריז ״שזו תהיה התאבדות לאפשר למטבע המקומי להמשיך להתחזק״. מאז ריבית בנק ישראל ירדה ל-0.1% ונשארה ברמה הזאת, ובנק ישראל פתח בתוכנית רכישות דולרים מאסיבית.

האם בנק ישראל עושה היום מספיק בעיניך?

״בנקודה הזאת בזמן, עם השקל בשער הנוכחי שלו, מה שקובע הוא הדולר״, אומר וו. ״אם כלכלת ארה״ב תהיה במצב טוב, והדולר ימשיך להתחזק, כלומר שער היורו ימשיך לרדת לעומת הדולר, זה אומר שבנק ישראל יכול להישען אחורה ולא לעשות יותר מדי. בסופו של דבר הכל תלוי בדולר. כרגע, טראמפ מדבר על מס גבול. התמונה תתבהר בשבועיים הקרובים, או אולי מעט יותר, אבל באופן עקרוני ארה״ב עשויה להטיל מכס של 20% על כל הסחורה המיובאת אליה. ויכולתו של ממשל טראמפ להעביר את רפורמת המסים המאסיבית שלו עתידה לקבוע את כיוון הדולר לשנים הקרובות. זה מה שכל השוק ממוקד בו, וגם בנק ישראל גם מסתכל עכשיו על מה שקורה בוואשינגטון, כדי להחליט האם עליו לעשות יותר או פחות״.

״אם לנסח את זה במילים אחרות״, מסכם וו, ״ככל שטראמפ יצליח יותר, כך כלכלת ארה״ב תהיה במצב טוב יותר, וכך הדולר יתחזק - ואז בנק ישראל יצטרך לדאוג פחות״.