קובי אלכסנדר עשוי לבקש לרצות חלק ממאסרו בארץ

30 חודשי מאסר בפועל: זה העונש שהטיל ביום חמישי שופט בית המשפט הפדרלי בניו יורק ניקולס גארופיס על מייסד קומברס ומנכ”ל החברה לשעבר קובי אלכסנדר, שהורשע ברישום כוזב של אופציות (פרשת הבקדייטינג). לאחר סיום תקופת המאסר, שככל הנראה תרוצה בבית הסוהר הפדרלי אלנווד (Allenwood) בפנסילבניה, שיש בו גם אגף עם תנאי מאסר נוחים יחסית, יגורש אלכסנדר מארה"ב. אלכסנדר שוהה במעצר בכלא הפדרלי מטרופולין בברוקלין מאז הסגיר את עצמו לרשויות בארה"ב לפני חצי שנה. תקופה זאת תנוכה מימי מאסרו.

עבירת הרישום הכוזב שבה הורשע אלכסנדר נושאת בצדה עונש מקסימלי של עשר שנות מאסר. באמצעות סנגוריו בנג'מין ברפמן וג'רמי טמקין ביקש אלכסנדר מבית המשפט להטיל עליו מאסר בפועל שינוע בין 18 ל־24 חודשים, והשופט אכן פסק לכיוון רף ענישה זה. עם זאת, מדובר בעונש המאסר הכבד ביותר שהוטל עד היום בפרשת הבקדייטינג. העונש החמור ביותר עד כה, של שנתיים מאסר בפועל, הוטל על סמנכ”ל התפעול לשעבר של מונסטר ג’יימס טרייסי. ברפמן מסר ל"כלכליסט" לאחר גזר הדין כי הוא מרוצה מהתוצאה.

מאסר ארוך אבל בלי קנס

יש לציין כי לא הוטל על אלכסנדר קנס כספי, בניגוד למורשעים רבים אחרים בפרשה. ייתכן שהחלטה זו נובעת מהצהרתו של אלכסנדר בתצהיר שהגיש בשלב הטיעונים לעונש, שלפיה שילם עד היום 60 מיליון דולר במזומן כדי ליישב תביעות אזרחיות בפרשה.

גזר הדין של אלכסנדר הוא אקורד הסיום של פרשת הבקדייטינג שנחשפה בארה"ב ב־2006. גזר הדין מגיע עשר שנים לאחר שאלכסנדר, שחשש לדבריו מעונש של 25 שנות מאסר, עזב לנמיביה שבאפריקה כדי להימנע מהעמדתו לדין בפרשה שטלטלה אז את וול סטריט. אלכסנדר שב לארה"ב בעקבות הסדר טיעון עם התביעה בניו יורק, שלפיו סעיפים כגון הלבנת הון, תשלום שוחד ושיבוש הליכי משפט יימחקו מכתב האישום המקורי שהוגש נגדו.

הדרך לישראל עוד ארוכה

אלכסנדר, בעל אזרחות ישראלית, יכול באופן עקרוני לבקש לרצות לפחות חלק מעונש המאסר שהוטל עליו בבית כלא בישראל, בהתאם לחוק "נשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של אסיר" המעוגן באמנה בין ישראל לארה"ב. "קובי יצטרך להתחיל לרצות את עונשו בארה"ב אבל הוא זכאי להעברה", מסר בסוף השבוע סנגורו ברפמן, כשנשאל אם בכוונתו של אלכסנדר לבקש לרצות את העונש שנגזר עליו בישראל.

"באופן עקרוני העברת אזרח ישראלי למאסר מארה"ב לישראל כפופה לסייגים שונים בחוק", אמר עו"ד איתן מעוז המתמחה במשפט פלילי בינלאומי. "כך למשל יש צורך בהסכמת שר המשפטים והשר לביטחון פנים וכן באישור של בית המשפט המחוזי בירושלים. בפועל אם אלכסנדר יבקש לרצות חלק מהתקופה בישראל, הוא יצטרך להגיש בקשה כפולה: אחת בארה"ב ואחת בישראל. אם האמריקאים יאשרו את בקשתו, ההכרעה תעבור לרשויות בישראל שיצטרכו לקבוע אם הן מוכנות לקבל אותו".

החוק מגדיר כמה תנאים להעברת אסיר לישראל שבהם השרים צריכים להתחשב. אחד התנאים הוא שהאסיר מתגורר דרך קבע בישראל, אך אלכסנדר התגורר בנמיביה בעשר השנים האחרונות. עם זאת, משפחתו של אלכסנדר נמצאת בישראל והדבר עשוי להטות את הכף לטובת קבלת הבקשה.

בנוסף, השרים שישקלו את הבקשה צריכים לבחון האם אם המעשה שבגללו נידון האסיר למאסר היה מהווה עבירה פלילית גם בישראל. תרמית בניירות ערך נחשבת לעבירה גם לפי החוק הישראלי ולכן אלכסנדר יכול להגיש את הבקשה.

עו"ד איתן מעוז צילום: אוראל כהן

נושא נוסף שאליו נדרשת המערכת הישראלית במקרים כאלה הוא התאמת תקופת המאסר. החוק להעברת אסיר קובע שאדם לא יכול לרצות עונש מאסר שהוטל עליו במדינה אחרת אם עונש זה גבוה מהעונש המקסימלי על אותה עבירה בחוק הישראלי. על אלכסנדר נגזרו 2.5 שנות מאסר, בעוד העונש המקסימלי על עבירה כזו בישראל הוא חמש שנות מאסר, כך שבמקרה שלו אין צורך בהתאמה.

מעבר לקרבה למשפחתו ולחבריו, לאלכסנדר יש עוד סיבה לבקש לרצות את העונש בישראל: קיצור תקופת המאסר. בארה"ב ניתן לנכות 15% מעונשו של אסיר על התנהגות טובה. לעומת זאת בישראל ניתן לנכות שליש מתקופת המאסר. אם אלכסנדר יעבור לישראל, מה שצפוי בכל מקרה לקרות רק אחרי שירצה חלק משמעותי מתקופת המאסר בארה"ב, בעת הגעתו לישראל יחולו עליו הכללים החלים על אסיר ישראלי והוא יהיה זכאי להגיש בקשה לניכוי שליש ממאסרו.