מרכז טאוב: רק 25% מהתקציב שעליו המליצה הוועדה למיגור העוני הוקצה בפועל

מדינת ישראל הקציבה ליישום המלצות ועדת אלאלוף למיגור העוני רק 25% מהסכום עליו המליצה הוועדה. כך עולה ממחקר של פרופ' ג'וני גל והחוקרת שביט מדהלה בריק ממרכז טאוב. ועדת אלאלוף העריכה את יישום ההמלצות ב-7.4 מיליארד שקל, אולם בפועל הקציבה הממשלה ב-2016 ליישומן 1.9 מיליארד שקל בלבד. ב-2015 הוקצבו רק 430 מיליון שקל, אבל הדבר מוסבר בחילופי השלטון באותה שנה. גל הציג את ההמלצות בישיבה של ועדת השקיפות של הכנסת בראשות ח"כ סתיו שפיר מהמחנה הציוני, שעסקה בשקיפות נתוני העוני במסגת ציון יום העוני בכנסת.

גל ציין ש"לא יושמו שתי המלצות מרכזיות של הוועדה: הגדלת קצבת הבטחת הכנסה בצורה משמעותית וריכוז הפעולות להתמודדות עם עוני בידי גוף מרכזי במשרד ראש הממשלה. במרכז ההמלצה לגבי הגדלת הבטחת ההכנסה עמד העיקרון של הגדלת הקצבה למשפחה עם 4 ילדים מ-40% מקו העוני לשני שליש ממנו. למשל, קו העוני למשפחה עם 4 נפשות עמד ב-2015 על 8,100 שקל (כלומר משפחה עם 4 ילדים שמכניסה פחות מסכום זה תיחשב ענייה), כך שיישום של ההמלצות היה מעלה את גובה הקצבה למשפחה כזו מכ-3,200 שקל ל-5,500 שקל.

על פי המחקר כשנתיים לאחר הגשת המלצות ועדת אלאלוף, רק כמחצית מהמלצות הוועדה יושמו באופן חלקי או מלא. המרכזית שבהמלצות שיושמו: הגדלת קצבאות השלמת הכנסה לקשישים. עוד המלצות שיושמו: הרחבת מס הכנסה שלישי והגדלת סכום הסיוע בשכר דירה לזכאים. החוקרים קובעים כי "נראה שהמטרה העיקרית של ההמלצות – צמצום היקף העוני במחצית בתוך עשר שנים – לא תוכל להתממש".

פרופ' ג'וני גל צילום: עמית שעל

מסקנות קשות לא פחות הציג המרכז להעצמת האזרח שבדק את החלטת הממשלה שנועדה ליישם את דו"ח ועדת אלאלוף. נעה רוזנפלד מהמהמרכז להעצמת האזרח אמרה ש"הדבר היחידה שקרה זה שהגדילו את קצבת השלמת הכנסה לקשישים". בין הנושאים שלא מומשו: אימוץ מתווה דיפרנציאלי שיקטין את השתתפות הרשויות המקומיות החלשות בתקציבי חינוך ורווחה, תקצוב דיפרנציאלי של תיכונים ואימוץ מדד עוני נוסף.

שפיר ביקרה את העובדה ש"אין אסטרטגיה ממשלתית למלחמה בעוני. יש ירידה קנה בתחולת העוני אבל אי השיוויון והפערים החברתיים רק הולכים וגדלים".