מתחמם הקרב בין הבנקים לחברות פינטק: בקשה לצו מניעה זמני נגד לאומי

חברת הפינטק קלירשיפט (Clearshift) הגישה בקשה לצו מניעה זמני נגד בנק לאומי במטרה לאסור עליו לסגור או להגביל את פעילות החשבון שלה בו. בבקשה מצוין כי הצו נחוץ עד להכרעה בתביעה שתוגש בהמשך, שבה תדרוש החברה כי הבנק יוכל לפגוע בחשבון שלה "אך ורק עקב גילוי פעילות חריגה בו, הקשורה להלבנת הון אשר נעשתה על ידי החברה".

חברות פינטק מאפשרות לספק שירותים פיננסיים באמצעות אפליקציות, פיתוחים מתקדמים ופתרונות פיננסיים מקוונים. קלירשיפט, שמיוצגת על ידי עורכי הדין איתי ברכה ואיתי גזית, היא בעלת מערך להמרות כספים שנועד להתחרות בבנקים באמצעות עמלות נמוכות יחסית. כדי לקיים את המרות הכספים מחזיקה החברה חשבון בבנק לאומי, שלדבריה נעשית בו מרבית הפעילות העסקית שלה בארץ, שהיקפה מאות מיליוני שקלים.

לטענת ברכה וגזית, הבנק "שם לו למטרה לסגור את החשבון של החברה כחלק ממדיניותו להימנע ממתן שירותים לנותני שירותי מטבע, תוך שהוא מעלה דרישות מופרכות לצורך הצדקת סגירת החשבון". החברה טוענת כי הבנק שלל ממנה את האפשרות לערוך פעולות באמצעות אתר האינטרנט שלו ודרש כי "פעולותיה יעודכנו באמצעות משלוח עשרות פקסים ביום לסניף הבנק", מה שמבחינת קלירשיפט גורם לעיכוב בביצוע פעולותיה ופוגע בה כלכלית, שכן היא נדרשת להעסיק כוח אדם גדול יותר ולשעות נוספות. הימשכות הפעולות פוגעת ברווחים שלה בעקבות הפרשי המט"ח.

מה שהביא את קלירשיפט לעתור כעת הוא מכתב ששלח הבנק, שבו הוא מעלה כמה דרישות. לדוגמה: החברה תתבקש לקבל את אישור הבנק לביצוע העברות של יותר מ־250 אלף שקל; תהיה לבנק זכות וטו על ביצוע עסקאות שאינן מניחות את דעתו; והחברה תידרש לאישור רו"ח ולהעברת כספים לחשבונות נאמנות.

מנכ"לית לאומי רקפת רוסק-עמינח צילום: אוראל כהן

הרקע לכל הדרישות הללו הוא המציאות החדשה שגורמת לבנקים להיות שומרי הסף בכל הנוגע להלבנת הון ועבירות מס חמורות. הבנקים נדרשים לוודא שהם לא מהווים צינור להלבנות הון והעברות כספים לא חוקיות, כאשר הם חשופים לסנקציות קשות מצד ארה"ב.

קלירשיפט, העוסקת בהמרת מטבעות, מחזיקה ברישיון נש"ם — נותני שירותי מטבע, ובשפה השגורה: צ'יינג'ים. לאלה מוניטין בעייתי מול הבנקים, הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות המסים. עד לאחרונה לא היה עליהם פיקוח כמעט והם היו קרקע פורייה להלבנות הון והעלמות מסים. חברות הפינטק, בהיעדר הגדרה אחרת, נדרשים כעת לאותו פיקוח. במקביל מקדמים באוצר רגולטור חדש שיפקח בסוף גם על אלה וגם על אלה, אולם תהליך זה עדיין לא התרחש. למרות הדרישה של רשות המסים האמריקאית לקבל מידע מלא על אזרחים אמריקאים מכל הגופים הפיננסיים הזרים.

מבנק לאומי נמסר: "טענות חברת קלירשיפט מופרכות. הבנק פועל כמתחייב בהוראות חוק איסור הלבנת הון והוראות בנק ישראל שלאחרונה הציבו רף מחייב וברור בעניין, והחברה — כמו כל הלקוחות — נדרשת לעמוד בכללים אלה. אילו היה ממש בטענות החברה היא היתה פותחת חשבון בבנק אחר, אלא שביודעה ששום בנק לא יסכים להפר את הדין היא מנסה את מזלה בבית המשפט".