"רגולציה כבדה יכולה להרוג את תעשיית הפינטק"

"אם חברות הסטארט-אפ בישראל יצטרכו להתמודד עם רגולציה כבדה כבר בתחילת דרכן זה יכול להרוג את תעשיית הפינטק", אומרת ל"כלכליסט" רו"ח אילנית נבון-אדסמן, שותפה תחום ניהול סיכונים פיננסים ופינטק ב-KPMG, בתגובה להצהרת הרשות להלבנת הון על כוונת הרשות להטיל רגולציה על הענף. "יש בתעשייה מספר נקודות חולשה, אולם לא כל השוק בעייתי ויש הרבה חברות קטנות שרגולציה יכולה להכביד עליהן ולהביא לסגירתן. רגולציה הינה תמיד מבורכת וחשובה, אך יש לעשותה במידתיות ובהדרגתיות יחד עם צמיחת החברות הללו ולא בתחילת דרכן כשהן חסרות אמצעים".

השבוע חשף "כלכליסט" שהארגון העולמי למאבק בהלבנת הון (FATF) והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור של משרד המשפטים חוששים מהאפשרויות הרבות להלבנת כספים ומימון של טרור דרך צינורות של תעשיית הפינטק, ולכן החליטו לצאת בקול קורא לתעשייה לקראת רגולציה שתוטל על הענף.

אילנית נבון-אדסמן, שותפה תחום ניהול סיכונים פיננסים ופינטק ב-KPMG צילום: עמית שעל

חיבור לטרור הוא אחד הסיוטים הכי גדולים של חברת סטארט-אפ, שהופכת מוקצה על ידי משקיעים ולקוחות. בישראל יש היום למעלה מ-500 חברות סטארט-אפ לתעשיית הפינטק. כאשר חלק גדול מהן נחשבות בולטות ברמה הבינלאומית, כגון פיוניר שנוסדה על ידי יובל טל ומהווה את אחת הפלטפורמות הבולטות להעברת כספים , ביהאף לאשראי לעסקים, בלו ויין ואחרות. ההצלחה של החברות הישראליות בעולם נובעת לא רק מהחדשנות שלהן, אלא גם מההבנה שלהן כבר בתחילת הדרך שללא רגולציה דרכן לפסגה תיתקל בקשיים.

לדברי ארנון די נור, שותף בקרן הון הסיכון 83North, המושקעת בכ-7 חברות פינטק, ביניהן פיוניר ובלווויין, "הרגולטור היה מספיק חכם עד היום להגן על החסכונות של האנשים ולא פתח אותם לתעשיית הפינטק. החשש הגדול ביותר במערכת הבנקאות כיום הוא לא מטרור או הלבנת הון, אלא מה יקרה אם החסכונות יפלו לידיים הלא נכונות, ולכן, למרות כל החדשנות בתחום, אין עדיין דרך למגר את החשש מהעלמות הכסף באמצעים דיגיטליים.

ארנון די נור. שותף בקרן הון הסיכון 83North

"אני מסכים שתחום מימון ההמונים הוא בעייתי מאוד ודורש טיפול רגולטורי מקיף. היכולת של אנשים שם לגייס כספים עבור מוסדות אנונימיים או מטרות שלא קיימות הוא אמיתי ואני רואה בתחום זה חור שחור שאליו יכולים להיכנס כספים ולעבור לטרור", אומר די נור.

"אחת התלונות כיום היא שלמרות החדשנות, העולם אינו כה מהיר, כי הכסף עובר במערכות וותיקות שפועלות באיטיות. התשתית לא עוברת שינוי מהיר כל כך והרגולטור לא ממהר לשנות אותה. אני לא חושב שצריך לשנות הכל כל כך מהר כי יהיה כאן סדום ועמורה", מסביר די נור.

"בכל חברת פינטק שהקמנו דרשנו שהיא תעבוד תחת הרגולציה החמורה ביותר וזה מייקר משמעותית את עלויות הקמת החברה", מוסיף די נור. "יותר קל להלבין כסף בנדל"ן מאשר בתעשיית הפינטק. הרבה יותר קל לבדוק זהויות ברשת. הדיאלוג עם הרשות להלבנת הון חשוב ומבורך".

ארז שחר שותף בקומרה קפיטל צילום: עמית שעל

לדברי ארז שחר, שותף בקרן הסיכון קומרה, "כל שוק שעובר שינוי טכנולוגי משמעותי בהתחלה אינו קשור לרגולציה אבל כאשר הוא נהיה משמעותי הרגולציה תעקוב אחריו, כך לדוגמה התחום של השכרת דירות כבתי מלון כמוAirbnb שהרגולציה הגיע אליו בשנה האחרונה.

"כניסת הרגולציה היא סימן חיובי לכך שיש הכרה שהשוק ההשתנה והשחקנים משתנים, ולכן כללי המשחק הגלובליים צריכים לחול עליהם. כאשר יש הדברות בין הרגולטורים לבין החברות גם חלק מאי הוודאות נעלם. אף אחד לא רוצה שהכלים שלו ישמשו את הרעים, כך שהאינטרס פה הוא של כולם.

רגולציה כבדה בתחילת הדרך יכולה לעכב התפתחות טכנולוגית וחברות צעירות, אבל אני רואה הרבה שווקים שבהם יש התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות. יש סיכוי שרגולציה תקטין ותסנן את מספר החברות בשוק. שוק הביטוח, למשל, שדורש חברות שעומדות ברגולציה יהיה עם פחות חברות. בתחום הלוואות בין אנשים היו הרבה שחקנים כי לא היה בו רף כניסה רגולטורי. אבל כאשר הרגולטור ייכנס רק חלק מהחברות יצליחו לשרוד. השוק יודע להעניק הזדמנויות למי שיש לו סיכוי להצלחה".

אסף פלדמן. מייסד משותף ריסקיפייד צילום: Riskified

לדברי אסף פלדמן, מייסד משותף וטכנולוג ראשי של חברת הפינטק הישראלית, ריסקיפייד, חברה למניעת הונאות אשראי בתחום המסחר האלקטרוני: "מהתעסקות האישית שלנו בפינטק אנחנו מבינים את מה שהרשות להלבנת הון רוצה לעשות. אנחנו עדים להרבה הונאות אשראי רגילות שאיתן היא לא מבקשת להתמודד, אבל את נושא ההלבנות אני רואה בתחום של המרקט פלייסס, שבו יש מוכרים וקונים. באזורים האלה הגוף שמלבין הוא גם המוכר וגם הקונה. למרקט פלייסס למיניהם אין תמריץ לשים מערכות יקרות שיאתרו או יעצרו את העסקאות האלו. הם משקיעים במערכות למניעת רמאויות אשראי או כאלה שלא מקבלים שירות. בנושא ההונאות אנחנו רואים כסף שעובר בין צדדים, שלא נראה למערכת שלנו כמשהו חוקי, אבל הוא אינו תרמית אשראי ואין אף צד שמתלונן על גניבה או רמאות".

"אני חושב שאם תיכנס הרגולציה לתוקף יתפתח כאן שוק מעניין מאוד בתחום של חברות שיצטרכו לסייע למרקט פליייסס ועוד אתרים לעמוד ברגולציה", מוסף אסף פלדמן.