"תעשיית הפינטק היא אמצעי נוח להלבנת הון ומימון טרור"

הארגון העולמי למאבק נגד הלבנת הון, ה־FATF, גיבש מסמך ובו מסקנות המתריעות על סכנות של ממש בתעשיית הפינטק, הנובעות מחוסר הרגולציה שבו היא נמצאת. במסמך מפרט הארגון את חשיבות התעשיה, אך גם את העובדה שהיא מהווה אמצעי נוח למלביני כספים ומה שיותר חמור — לארגוני טרור. ה־FATF מתכוון לצאת בשנה הקרובה ביוזמה לשיתוף פעולה עם תעשיית הפינטק כדי להתוות רגולציה שתחתיה היא תעבוד.

מהות הרגולציה תהיה שקיפות פיננסית מלאה הכוללת זיהוי כל המשתמשים בתהליך, אימות מלא של התהליך לכל אורכו כך שלא ניתן יהיה להעביר את הכספים למקור בלתי ידוע ועוד. על פי הארגון, חשיבות הזיהוי המוחלט היא קריטית, נוכח האפשרות שכל אחד בעל ידע מינימלי בתחום המחשוב יכול לייצר לעצמו תעודת זהות וכרטיס אשראי גנוב, ולייצר פעילות פיננסית ברשת ללא כל פיקוח.

אמנם הכסף המזומן הוא עדיין "המטבע הקשה" למימון הטרור והלבנת הכספים, והארגון שואף לצמצמו, אך במסמך מובעת דאגה רבה מהאנונימיות שמאפיינת חלק גדול מתעשיית הפינטק כמו גם מחוסר השקיפות והתנהלות שאינה תחת רגולציה מסודרת — כל אלה יכולים להפוך את הפינטק לכלי מאוד יעיל לתחומי הטרור והלבנת הכספים כמו גם לתחומים נוספים של עבירות פיננסיות.

תעשיות הפינטק הישראלית והעולמית נחשבות לפורצות דרך מבחינה טכנולוגיות ומאיימות לשנות מהבסיס את תעשיית הפיננסים העולמית המוכרת לנו כיום, החל בבנקים ועד לחברות מימון וביטוח ועוד. אבל מסתבר שהן לא רק מאיימות לפרוץ את הדרך אלא מהוות גם ערוץ אפשרי למימון של טרור ופעילות לא חוקית. לדברי הארגון, הוא איתר כמה מקרים שבהם שימשו שיטות של מימון המונים וגיוסי כספים ברשת למימון טרור.

זיהוי סיכונים וגיבוש צעדים לפיקוח

הארגון העולמי למאבק בהלבנת הון שבו ישראל חברה מתכוון להחיל רגולציה משמעותית על התחום, כאשר חברות שלא יעמדו ברגולציות החדשות יתקשו לשרוד. בידי הרשות להלבנת הון בישראל כלים יעילים להפעלת רגולציה, כולל לא לאפשר פעילות לחברות סטארט־אפ אשר לא יעמדו בכללים אשר נקבעו.

בשיחה עם "כלכליסט" אומרת ד"ר שלומית ווגמן־רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, כי "תחום הפינטק הנו תחום חדשני בעל פוטנציאל תחרות משמעותי למערכת הפיננסית המסורתית, אולם טומן בחובו גם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, שכן להבדיל מהמערכות הפיננסיות הקלאסיות שכיום מצויות תחת פיקוח, שוק זה עשוי לאפשר פעילות פלילית ומקשה על רשויות אכיפת החוק בשל היעדר שקיפות. בעולם מוכרים מקרים שבהם פלטפורמות פינטק שימשו לפעילות מימון טרור, למשל כספים שגויסו במימון המונים לכאורה כצדקה עבור פליטים סורים, והועברו לדאעש. כדי לוודא כי הסקטור לא ינוצל לרעה מחד, וכדי להפחית את הסתייגות הגופים הפיננסיים המסורתיים מפעילות מול תעשיית הפינטק — תופעת ה'De-Risking' — מאידך, פועל ארגון ה־FATF לזהות את הסיכונים, לגבש צעדים להפחתתם ולהתוות כללים בינלאומיים לפעילות בתחום. במסגרת זו מזמין הארגון את תעשיית הפינטק עצמה לקחת חלק בדיונים לגבי מתווה ההסדרה המתגבש.

ישראל מובילה את התעשייה העולמית

בשנים האחרונות תעשיית הפינטק מגלגלת בכל רבעון סכומים של מיליארדי דולרים בגיוסי הון לחברות חדשניות. ברבעון האחרון אמנם נרשמה ירידה עם גיוסים של כ־2.4 מיליארד דולר בכל העולם, אבל עדיין זו תעשייה ששואבת אליה משאבים עצומים.

ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות את התחום, וקמו בארץ יותר מ־500 חברות אשר משנות את פני תעשיית הפיננסים העולמית. היתרונות של תעשייה זו הם כנראה החסרונות שלה. חוסר ההתמודדות של מרבית החברות עם הרגולציה המכבידה על ענקיות הפיננסים מאפשר להן לנוע במהירות ולהשתנות ולהגיב לצורכי השוק. אמנם רבות מהן עובדות מול רגולציה בשווקים שונים ובפעילויות מגוונות, אבל היא מהותית קטנה מזו שמולה עומדים בנקים וחברות מימון וביטוח ממוסדים.

במקום לפליטים - הכסף הגיע לארגוני טרור

בין המקרים שעליהם מצביע הארגון שבהם היה שימוש בתעשייה זו כדי להעביר כסף לטרור הוא מציין מקרה שבו אינדיבידואלים המחוברים לדאעש ביקשו תרומה בטוויטר מאנשים. האנשים התבקשו להעביר תשלום בכרטיסי פרי פייד. התורמים חשבו לתומם שהם מעבירים כספים לפליטים בסוריה, אבל הכסף הועבר בסופו של דבר לדאעש.

מקרה רמאות נוסף שבו אנשים תמימים חשבו שהם תורמים לפליטי סוריה, אבל בסופו של דבר הכסף הגיע לטרור הוא של קבוצה מסודרת של האקרים שבנתה רשת של כרטיסי אשראי, ארנקים אלקטרוניים ומספרים ניידים. כל המספרים הופיעו ברשתות חברתיות כמספרים של תרומה עבור הפליטים, סיוע בבניית מסגד ועוד.

אלא שבמקום זאת כרטיסי האשראי העבירו כספים ישירות לארגוני הטרור. הכספים שהגיעו לכרטיסי האשראי הועברו במהירות דרך מספר רב של רשתות וחלפני כספים והגיעו לבסוף לטרור.

"לאור הצטרפות ישראל לארגון ה־FATF במעמד של מדינה משקיפה, יוכלו גם חברות ישראליות להשתתף בתהליך", מסבירה ווגמן־רטנר. "לפיכך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פונה לתעשיית הפינטק הישראלית בקריאה להצטרף ליוזמה ייחודית זו ולקחת חלק בגיבוש מתווה ההסדרה. ההשתתפות בצוותי ההסדרה תאפשר לתעשייה הישראלית לקחת חלק בעיצוב הסטנדרט העולמי ולוודא את התאמתו לטכנולוגיות ולמאפייני הסקטור הייחודיים, ובנוסף להתאים את עצמה להסדרה הצפויה בעולם שכן ממילא חלק ניכר מפעילותה בחו"ל. מפגש שולחן עגול עם חברות ישראליות מתחום הפינטק יתקיים ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ב־19 בינואר לשם בחינת שילובן בתהליך".