הגמלאים שילמו שנים לביטוח חיים, הראל החליטה לבטלו

2,015 גמלאי קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות (קג"מ) נדהמו לקבל בסוף ינואר הודעה מיו"ר ארגון הגמלאים משה בנימין, שלפיה לאחר שנים שבהן שילמו חודש בחודשו פרמיות ביטוח עבור פוליסת ביטוח חיים קבוצתית לחברת הראל, הכיסוי הביטוחי הסתיים ולא יחודש.

"הפרת הסכם מצדם"

"לצערנו הראל הודיעה לנו על אי־חידוש ההסכם לביטוח חיים לגמלאי קג"מ מינואר 2017. אנו רואים בכך הפרת הסכם מצדם, ולמרות מאמצינו לא הצלחנו לשכנעם להמשיך בביטוח חיים זה. בעקבות צו בלתי צודק זה החליטה מזכירות הארגון לפנות לערכאות שיפוטיות לביטול רוע הגזירה", כותב בנימין.

פוליסת ביטוח חיים קבוצתי היא פוליסה שמקנה לשארים של המבוטחים בה תשלום חד־פעמי במקרה של מוות. יש שני סוגי ביטוחי חיים — ביטוח חיים שאנשים רוכשים לעצמם באופן פרטי כאשר פרמיות הביטוח עולות עם העלייה בגיל המבוטח (כי ההסתברות שימות חלילה הולכת וגדלה); אותו חברת הביטוח לא יכולה לבטל חד־צדדית. לצד זאת קיים ביטוח חיים קבוצתי, שיש לו יתרון הגודל שבקבוצת מבוטחים שבעצם מסבסדים זה את זה — עלות הפרמיה נמוכה מהביטוח הפרטי אך הביטוח מתחדש מדי תקופה, בדרך כלל שנה עד חמש שנים, וחברת הביטוח יכולה להחליט שלא לחדשו.

צילום: ורדי כהנא

רוב חברות הביטוח מגבילות את גיל ההצטרפות לביטוחי החיים (אישיים או קבוצתיים) ל־66, וכמעט כולן מגבילות את הכיסוי עד גיל 75, ולאחריו הפוליסה מתבטלת — לנוכח הזינוק בהסתברות לתמותה. הראל היא בין הגופים הבודדים שבפוליסות ישנות יותר הציעו ביטוח חיים ללא הגבלת גיל ולמעשה עד המוות, כלומר התשלום החד־פעמי מובטח לאור הוודאות של מות המבוטח בשלב כזה או אחר.

הראל שיווקה פוליסות ביטוח קבוצתיות שכאלה לשלל ארגונים במשק, בין היתר לעובדי חברת החשמל. אלא שבמקרה של גמלאי ההסתדרות, ובכלל זה פנסיונרים של שירותי בריאות כללית, תנובה ומשען, מדובר בהסכם ייחודי שמעניק כיסוי ביטוח חיים לאנשים אחרי שכבר פרשו לפנסיה וללא הגבלת גיל; למעשה הגיל הממוצע של המבוטחים בפוליסה הוא 80. כלומר, בהראל ידעו שהם מבטחים אנשים מבוגרים שהסיכוי שלהם למות גבוה משמעותית. הפוליסה הזאת קיימת מ־1994 ועברה בין כמה חברות ביטוח עד שהגיעה להראל ב־2007 ומאז היא מתחדשת בכל שנה. גובה הפרמיה החודשית הוא 60 שקל — וזאת בתמורה לכיסוי צנוע לשארים: 10,000 שקל בלבד.

רבים שילמו גם 15 אלף שקל

בנימין מסביר כי היה ברור שהחידוש הוא עניין טכני בלבד, שכן להראל היה ברור שמדובר בקבוצה שהולכת ומזדקנת. למעשה נוצרה סיטואציה אבסורדית שבה חלק משמעותי מהמבוטחים משלמים בכל חודש מאז 1994 תשלומים לכיסוי הביטוחי הזה, שמסתכמים בכ־15 אלף שקל (הפרמיות החודשיות היו נמוכות מ־60 שקל בתחילת התקופה), סכום גבוה מזה שהשארים שלהם היו אמורים לקבל, וכעת נותרו ללא שום כיסוי.

מהפיקוח על הביטוח נמסר: "חידוש החוזה לתקופה נוספת דורש את הסכמת שני הצדדים. במקרה זה אחד הצדדים, חברת הביטוח, החליט שלא להאריך את הפוליסה לתקופה נוספת". מהראל נמסר: "מדובר בהסכם לביטוח חיים קבוצתי שהסתיים בסוף השנה, בהתאם להוראות ההסכם. לא ידוע לנו על הגשת תביעה משפטית בעניין".