טבע מקימה ועדת תביעות כדי להתמודד עם נזקי פרשת השוחד

חברת טבע תקים ועדת תביעות בלתי תלויה שתדון בהשלכות תשלומי השוחד שהעבירה החברה בין השנים 2006—2012 בהיקף של עשרות מיליוני דולרים ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו על מנת לקדם את תרופת הדגל של טבע — קופקסון. בעקבות חשיפת הפרשה חתמה החברה בחודש דצמבר האחרון על הסדר טיעון עם הרשויות בארה"ב במסגרתו שילמה החברה 519 מיליון דולר. הוועדה הבלתי תלויה, שככל הידוע הרכבה טרם נקבע, אמורה לבחון את מכלול הדרישות שהועלו בבקשות גילוי מסמכים ותביעות נגזרות שהגישו בישראל בעלי מניות בחברה בעקבות הפרשה.

הדרישה המרכזית בכל ההליכים המשפטיים שבהם פתחו בעלי המניות היא לאפשר להם "להיכנס בנעלי החברה" ולתבוע פיצוי כספי מנושאי המשרה ורואי החשבון. זאת עקב המעשים או המחדלים שהובילו לכך שהחברה שיחדה עובדי ציבור זרים ברחבי העולם כדי להגדיל את הכנסותיה, ולאחר מכן נאלצה לשלם קנס כספי חסר תקדים בקנה מידה של חברה ישראלית כדי ליישב את החקירות והליכים שנפתחו נגדה על ידי הממשל האמריקאי.

הפעילות האסורה של טבע חשפה אותה בשנת 2012 לחקירה פלילית של משרד המשפטים האמריקאי (DOJ), בחשד לביצוע עבירות על החוק הפדרלי למניעת שחיתות במדינות זרות (FCPA). בהמשך נפתח הליך נוסף נגד החברה גם על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) מאחר שטבע נסחרת בנאסד"ק. שני ההליכים הסתיימו כאמור בחודש דצמבר בתשלום הקנסות: 283 מיליון דולר למשרד המשפטים האמריקאי ו־236 מיליון דולר לרשות ניירות ערך. זאת לאחר שטבע הודתה בתשלומי השוחד, ובכך שהפעילות האסורה הניבה לה רווחים של 215 מיליון דולר.

מימין מנהל החטיבה הבינלאומית לשעבר חיים הורביץ ומנכ"ל טבע יצחק פטרבורג צילום: עמית שעל, נמרוד גליקמן

התביעות כבר התחילו

עד עתה הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב שלוש בקשות הקשורות לפרשת טבע: בקשה אחת לחשיפת מסמכים לפני תביעה נגזרת, וכן שתי תביעות נגזרות. הבקשה הראשונה בנושא, עוד בטרם פורסם ההסדר עם הרשויות בארה"ב ולאחר שהחברה דיווחה על ההפרשה בדו"חותיה, הוגשה על ידי שלמה טלמור, באמצעות עוה"ד עמית מנור ויוקי שמש. אלו ביקשו, בין היתר, לקבל דו"ח חקירה פנימי של דירקטוריון טבע שבחן את התנהלות נושאי המשרה בחברה בתקופה שבה פעל מנגנון השוחד. זאת על מנת לבחון האם יש עילה משפטית להגיש תביעה.

לאחר פרסום ההסדרים, הוגשו בקשות לשתי תביעות נגזרות. הראשונה הוגשה בסוף חודש דצמבר, בהיקף של חצי מיליארד דולר כנגד בעלי תפקידים בחברה. את התביעה הגישה חברת רבקה טכנולוגיות באמצעות עו"ד רם דקל. עם הנתבעים נמנים חיים הורביץ, בנו של היו"ר המיתולוגי של טבע אלי הורביץ, שבמרבית השנים הרלבנטיות כיהן כמנהל החטיבה הבינלאומית; ודירקטורים נוספים בחברה; כמנכ"ל החברה לשעבר ארז ויגודמן, שלמה ינאי ומשרד רואי החשבון של טבע קלסמן וקלסמן.

התביעה השנייה הוגשה בשבוע שעבר על ידי יעל מנואלה עידו באמצעות עוה"ד עידן איידן, דוד תירוש ועידן דיין. במסגרתה התבקש בית המשפט לחייב את הדירקטורים לפצות את החברה "בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות הפרת חובת הזהירות שהם חבים כלפיה". סכום התביעה עומד על 574 מיליון דולר והיא הוגשה כנגד 24 דירקטורים בחברה.

המודל של בנק לאומי

המודל של ועדת התביעות הבלתי תלויה, שמומנה על ידי הדירקטוריון כגוף חיצוני אובייקטיבי שמטרתו להמליץ על דרכי פעולה, יושם לראשונה בישראל במסגרת פרשת הסיוע להעלמת המס של אזרחים אמריקאים על ידי בנק לאומי. זאת לאחר שהוגשה תביעה ייצוגית נגד החברה, שהתבססה, בדומה למקרה של טבע, על הסדר שעליו חתם הבנק מול הרשויות בארה"ב.

הוועדה בראשות השופט בדימוס אורי גורן, הציעה פשרה לפיה חברות הביטוח ישיבו לבנק 92 מיליון דולר ושלושה בכירים לשעבר: המנכ"לית גליה מאור, היו"ר איתן רף ומנהל חטיבת הבנקאות הפרטית צבי איצקוביץ', ישיבו לבנק 2.6 מיליון שקל, 1.7 מיליון שקל ו־800 אלף שקל בהתאמה. הסכומים, על פי דו"ח הוועדה, נגזרו לפי יחס של 11% בין תשלום הקנס לרשויות האמריקאיות (400 מיליון דולר) לרווחי הבנק בתקופת העלמות המס, שמהם נגזרו לשלושת הבכירים מענקים ובונוסים.

"ההליכים נגד בנק לאומי הינם תוצאה של הפרת דין חמורה מאוד, במדינה זרה, שגרמה נזק עצום ושאינו שנוי במחלוקת לבנק, וזאת בנוסף לנזקים למוניטין של הבנקים הישראלים", טען היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, בחוות דעת שהגיש לגבי ההסדר. ההסדר שאושר בסופו של דבר על ידי השופט חאלד כבוב, למרות חוסר שביעות יחסי של מנדלבליט מההסדר.

כבוב ביקש את התייחסות היועמ"ש, בין היתר לאור שאלה מהותית לעניין ההסדר שהוא בחן: האם יש די ראיות לפתוח בחקירה פלילית נגד נושאי משרה בבנק על מודעות או מעורבות במנגנון ההונאה של רשות המסים האמריקאית. נכון לימים האחרונים כבוב עדיין לא הגיע להכרעה בנושא, למרות שהצוות שהוקם לבחינת הנושא, בראשות פרקליטת מחוז ת"א (מיוסי וכלכלה) ליאת בן ארי, החלה לפעול לפני שנתיים.

מטבע נמסר בתגובה כי "החברה איננה מתייחסת באמצעי התקשורת לתוכן ישיבות הדירקטוריון".

פטרבורג לעובדי טבע: "אל תתנו לתקשורת להסיח את דעתכם"

דירקטוריון והנהלת טבע נמצאים עדיין בניו יורק ומקיימים ישיבות לקראת פרסום הדו"חות השנתיים של החברה השבוע. זאת לאחר פרישתו של המנכ"ל ארז ויגודמן בשבוע שעבר.

על רקע העזיבה של ויגודמן כתב היו"ר לשעבר יצחק פטרבורג שעבר לתפקיד המנכ"ל הזמני, מכתב לעובדי החברה. ל"כלכליסט" נודע כי נוסח מכתב שונה הועבר לעובדים בישראל ולאלה שבחו"ל "המצב קשה ויש הרבה מכשולים לעבור, אבל אעשה הכל כדי להציל את החברה. בימים האחרונים אנו חווים סערה תקשורתית סביב השינויים בטבע. מוצפים במידע שחלקו פרשנויות שונות לגבי עתיד החברה", כתב פטרבורג.

"הכיסוי התקשורתי מוסיף לרעש שיש סביבנו בעוד שיש לפנינו משימות חשובות. אנחנו צריכים את שיתוף פועלה של כולכם. ברור שהרעש התקשורתי יימשך, אבל חשוב שהוא לא יסיח את דעתנו מהעבודה האמיתית". במכתבים שנשלחו לעובדים בחו"ל לא היתה ככל הנראה התייחסות לפרסומי התקשורת.

לחברי הנהלה של טבע נמסר כי יהיה צורך בהליך התייעלות מקיף ושהנהלה נערכת אליו. ל"כלכליסט" הגיע מידע כי החברה עומדת להתחיל במהלך של פיטורים במחלקות מטה שונות כמו משאבי אנוש ובמחלקת הנדסת יצור ופרוייקטים. בטבע מכחישים את הדברים.

גולן חזני