הפרקליטות מערערת על עונשו של דנקנר: דורשת 5-3 שנות מאסר

הפרקליטות הגישה היום (ה') לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונשם של איש העסקים נוחי דנקנר ובנקאי ההשקעות איתי שטרום, אשר הורשעו בעבירות תרמית בניירות ערך דיווח ואיסור הלבנת הון, ונידונו לשנתיים ושנה מאסר בפועל (בהתאמה). המדינה מבקשת מבית המשפט העליון לקבוע כי מתחמי הענישה ההולמים את מעשיהם של דנקנר ושטרום עומדים על 5-3 שנים ועל 4.5-2.5 שנות מאסר, בהתאמה, ולהחמיר בענישה כלפיהם.

נוחי דנקנר צילום: אוראל כהן

על פי הודעת משרד המשפטים, המדינה סבורה כי לא זו בלבד שהעונשים שניתנו לשניים אינם תואמים את מגמת ההחמרה שמכתיב בעת האחרונה בית המשפט העליון, אלא שהם מסיגים לאחור את רף הענישה בעבירות תרמית בניירות ערך, הרחק מהרף הראוי שקבע המחוקק, ועוד בתיק שנסיבותיו חמורות יותר. "הצבת רף שכזה בעבירות ניירות ערך חמורות המבוצעות על ידי הדמות החזקה ביותר במשק הישראלי, הובילה לקביעת עונשים בלתי הולמים בתיק זה, ותביא ליצירת נורמת ענישה מקלה יתר על המידה בכל המקרים העתידים לבוא", נאמר בערעור.

כזכור, דנקנר ושטרום הורשעו בפרשה שעניינה פעילות מסחר תרמיתית אינטנסיבית בשלושה ימי מסחר שסבבו הנפקה קריטית לחברת אי.די.בי אחזקות. בית המשפט המחוזי קבע בהכרעת דינו, כי היקפה של פעילות המסחר עמד על עשרות מיליוני שקלים, והסכום שגויס בהנפקה, אשר לטובת הצלחתה נעשתה פעילות המסחר המעוותת, עמד על 321 מיליון שקל, הנגועים במרמה. על דנקנר, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בחברת אי.די.בי, נגזרו שנתיים מאסר וקנס כספי בסך 800 אלף שקל. על שטרום, איש עסקים ומומחה פיננסי, נגזרה שנת מאסר וקנס כספי בסך 500 אלף שקל.

בערעור על גזר הדין שהוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ופרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) נאמר, כי מדובר בפרשת מרמה והונאה מפורשת וחמורה, שהיעד שלה הם כספי הציבור כולו, והפסול טבוע בה וגלוי על פניה. עוד נכתב כי כי העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום מופרזים לקולא ואינם הולמים את חומרת העבירות בהן הורשעו, וכן את עוצמת הפגיעה בערכים השונים המוגנים על ידיהן. המדינה סבורה כי העונשים פוגעים באינטרס הציבורי של שמירה על כספי החיסכון של הציבור, שמירה על הגינותו ואמינותו של שוק ההון ושמירה על תקינות המסחר בבורסה, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. בית משפט קבע כי מדובר בפרשה חמורה ביותר שפגיעתה בערכים המוגנים קשה ומשמעותית, ואף עמד על הצורך בהטלת עונשים מחמירים ומרתיעים בעבירות ניירות ערך וצווארון לבן בכלל. לשיטת המדינה, קביעות אלה של בית המשפט המחוזי אינן מתיישבות עם העונשים אשר נגזרו על השניים.

עוד נטען כי בית המשפט שגה בגזר הדין שגיאה כפולה: ראשית, בקביעת מתחמי ענישה נמוכים ובלתי הולמים את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, ושנית במתן משקל יתר לנסיבות אישיות של המשיבים, שהובילה לקביעת עונשים בחלק התחתון של המתחמים הנמוכים ממילא. המתחמים שנקבעו בתיק זה, והעונשים שנקבעו בתוכם, טוענת המדינה, אף אינם תואמים את מדיניות הענישה הנוהגת ואת התקדימים שנקבעו בעבר. העונשים אשר הוטלו על המשיבים זהים או נמוכים מעונשים שהוטלו בפרשיות אחרות, ובעיקר בפרשות מליסרון (בה נגזרה שנת מאסר על סמנכ"ל הכספים של עופר השקעות, גולן מדר) ומנופים (בה נגזרו על ג'קי בן זקן 26 חודשי מאסר - עונש שהופחת מ-36 חודשי משפט), למרות שנסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן חמורות משמעותית.

בנוסף נטען, כי ההחלטה יוצרת פער בלתי מוצדק בין העונשים שהוטלו על שני המשיבים, למרות ששטרום היה שותף מלא לתוכנית המרמה ובעל תרומה מכרעת להוצאתה לפועל, ולפיכך על עונשו להיות קרוב במידה משמעותית לעונשו של דנקנר.

הערעור מטופל ע"י עוה"ד חנה קורין ועמית בכר ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ועו"ד איתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.