ביהמ"ש: "האשראי שנתן בנק הפועלים לנוחי דנקנר מעורר תהיות"
כך התייחסה השופטת דניה קרת-מאיר להלוואות שניתנו לדנקנר בגובה 150 מיליון שקל במקביל להלוואה בגובה 60 מיליון שקל שהוא נתן ליו"ר הבנק דאז, בן דודו דני דנקנר. השופטת דחתה את בקשת הבנק למחוק על הסף את התביעה הנגזרת שהגיש בעניין סוכן השחקנים שי נשר
שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א דניה קרת-מאיר דחתה ביום חמישי את בקשת בנק הפועלים למחוק על הסף תביעה נגזרת שהוגשה נגדו ונגד נושאי משרה בנק, שלפיה הוענק אשראי חריג ללא בטחונות בהיקף של 150 מיליון שקלים לאיש העסקים נוחי דנקנר.
- נוחי דנקנר פרע לבנקים 10 מיליון שקל נוספים
- ראש הרשות לני"ע: "מי שנתפס ישלם מחיר - אין הנחת סלב ולא הנחת טייקון"
קרת-מאיר כתבה בהחלטתה כי ראיות לכאורה שהונחו לפניה – הצהרת עושר של דנקנר ממנה עולה שהוא נתן הלוואה של 60 מיליון שקלים ליו"ר הבנק דאז, בן דודו דני דנקנר, וכן הסדר החוב שעליו חתם לאחרונה דנקנר מול הבנק לפיו חובו עמד על 147 מיליון שקלים – מעוררים תהיות, ועל כן אין מקום למחוק את התביעה. עם זאת השופטת ציינה כי אין בהחלטתה עמדה לגבי אישור התביעה לגופה.
התביעה על סך 75 מיליון שקלים הוגשה לפני שנה וחצי על ידי שי נשר, סוכן שחקנים ובעל מניות בבנק הפועלים. הרקע לתביעה הוא שתי הלוואות בסך כולל של 150 מיליון שקל שהעניק הבנק במרץ 2009 ובינואר 2011 לחברת טומהוק שבשליטת נוחי דנקנר. הלוואות שניתנו "באופן מדהים וחריג ללא שום ביטחונות", על פי התביעה שהגיש נשר באמצעות עורכי דינו אופיר נאור, רנן גרשט ושירן גורפיין ממשרד נאור-גרשט. טומהוק היא חברה פרטית, חברת האם שמתחתיה השתרשר קונצרן אי.די.בי.
בקשת האישור הוגשה נגד יו"ר הבנק והמנכ"ל עד לאחרונה, יאיר סרוסי וציון קינן, נגד הדירקטורים ונושאי המשרה וכן נגד יו"ר הבנק באותם ימים, דני דנקנר. קרבתו של האחרון לנוחי דנקנר, ושתי הרשעותיו הפליליות בפרשת הבנק הטורקי והולילנד, עומדות בבסיס הבקשה.
"התלות הכלכלית של דני דנקנר ונוחי דנקנר ומערכת הכספים הענפה ששררה ביניהם, יחד עם התנהלותו של דני דנקנר כפי שעולה מההרשעות שלעיל", נכתב בבקשה לאישור התביעה, "אינן מותירות מקום לספק כי היה קיים ניגוד עניינים מובהק וחריג לכל הדעות בין נוחי דנקנר לבין מי שהיה יו"ר הבנק בתקופה הרלוונטית, דני דנקנר".
בבקשה נתלה נשר בין היתר בהחלטת השופט כבוב מיולי 2014, במסגרת הליך מוקדם לגילוי מסמכים שנחסם בהמשך על ידי בית המשפט העליון, ממנה ניתן ללמוד שבמסמכים שהועברו לעיונו קיימות ראיות על הענקת הלוואות ללא ביטחונות ומבלי שההחלטות להעניקן קיבלו ביטוי בישיבות ועדת האשראי. בנוסף, מציינת הבקשה, כדוגמא למחדל, את העובדה שהבנק ביטל לטומהוק את השעבוד היחיד שהיה רשום לטובתו כבטוחה האחרונה להבטחת חובותיה של טומהוק. עילת הבקשה שעולה מכל אלה היא הפרת חובת הזהירות של בכירי הבנק כלפי הבנק.
באמצעות עוה"ד פנחס רובין, ירון אלכאוי ואמנון ביס ממשרד גורניצקי ושות', ביקש הפועלים למחוק על הסף את התביעה. הסיבה: פסק דין של העליון שביטל את החלטת כבוב לפיה הבנק יעביר מסמכים לנשר על האשראי שניתן לדנקנר, בשל חיסיון בנקאי. ללא המסמכים, טען הבנק, אין לנשר תשתית ראייתית מינמלית לניהול התביעה.
כאמור, השופטת דחתה את הבקשה. "מתן ההלוואות לטומהוק ושחרור השעבודים במקביל; העובדה העולה לכאורה מהדו"ח הפיננסי של דנקנר לפיה במועד מתן ההלוואות על ידי הבנק לטומהוק חב דני דנקנר חוב אישי לדנקנר בסך של כ-60 מיליון שקלים; וכן העדר פרוטוקול של ישיבת ועדת האשראי בקשר למתן שתי ההלוואות – מעוררים לפחות תהיות כפי שציין השופט כבוב בהחלטתו, אשר עולות כיום ממסמכים חיצוניים עצמאיים".