שנתיים מאסר בפועל לנוחי דנקנר שהורשע בהרצת מניות

שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, גזר עונש של 24 חודשי מאסר בפועל על איש העסקים נוחי דנקנר, שהורשע בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות ועוד שנה מאסר על תנאי ו-800 אלף שקל קנס. על בנקאי ההשקעות איתי שטרום גזר כבוב עונש של 12 חודשי מאסר בפועל. כבוב הודיע על עיכוב ביצוע של 45 יום, על מנת שהצדדים יוכלו לערר.

נוחי דנקנר מגיע לבית המשפט צילום: אוראל כהן

כבוב קבע מוקדם יותר שמתחם הענישה הוא גבוה. על דנקנר קבע כבוב שהמתחם נע בין 20-42 חודשי מאסר בפועל. על שטרום בין 12-24 חודשי מאסר. "שוק הון הוגן מניח שהצעה והביקוש אמיתיים, ופעילות כלכלית אמיתית. הפגיעה בערכים המוגנים בפרשה זו משמעותית", כתב כבוב בגזר הדין. "מדובר בסכומים גבוהים הנגועים במרמה. אין מדובר במעידה חד פעמית, ולא בסכום נמוך. שלושה ימי פעילות מרמתית, ו-42 מיליון שקלים הושקעו להשפיע על השער".

"דנקנר שלט ביד רמה בחברה", הוסיף כבוב. "הוא ניצל מעמדו להסיט כספים לרכישה מחוץ לבורסה. הוא רצה להעביר מסר מלאכותי שיש עניין במניה. קשה לאמוד במדויק את הנזק. אבל ברור שבמעשיהם פגעו בשוק הון הוגן ויעיל. דנקנר פגע באמון הציבור"

נוחי דנקנר בגזר הדין, היום צילום: אוראל כהן

כשבאתי לקבוע את הסיבות שהניעו את שטרום מצאתי קושי. אדם סיכן את כספו ושמו. נוכחתי שרצונו היה להרשים את דנקנר. טענתו של שטרום שהאמין במניה, נדחתה על הסף. המסחר מעיד שפעל לקנות במחיר גבוה ולמכור במחיר נמוך. אין בכך היגיון כלכלי"

עו"ד איריס ניב סבאג, באת כוחו של איתי שטרום אמרה בתגובה: "אנחנו עוד בכלל עסוקים בהרשעה. מבחינתנו זה תיק שלא הייתה צריכה להיות בו הרשעה. הפרשנות של בית המשפט לפיה הפעילות של איתי היא פלילית היא פרשנות שגויה ועל כך אנחנו גם נערער. התיק יוצא דופן מכל תיקי ניירות ערך שהיו עד כה בהרבה מובנים: זה היה הכסף של איתי, השקעה שלו, בהכרעת הדין נקבע שלא היה לו אינטרס תרמיתי אישי, גם בגזר הדין בית המשפט התייחס לזה - לא היה כאן מניע תרמיתי לא הייתה תאוות בצע. איתי המשיך להחזיק במניות והפסיד הרבה מאוד כספים, 12 וחצי מיליון שקל בגין המעשה הזה. אנחנו סבורים שהייתה פה פעילות לגיטימית. צריך גם לזכור איך התיק התחיל - היה עד מדינה ששיקר בנקודת קריטית ובית המשפט לא נתן משקל כפי שהיה צריך לשקר. אני חושבת שבעניין הזה נלך לעליון ונראה שם שההתבססות על ראיות נסיבתיות לא הייתה צריכה להוביל להרשעה. העוול הגדול נעשה לנו בעצם ההרשעה ואנחנו נמשיך לנהל את המלחמה בעליון".

עו"ד חנה קורין, הפרקליטה מטעם המדינה אמרה כי: "בית המשפט ציין שמטרתו של דנקנר הייתה לשמור על שליטתו באידיבי וזה היה המניע. אנחנו מאמינים וגם טענו כי הרתעה מושגת רק על-ידי מאסר בפועל ובית המשפט יישם זאת היום בהחלטתו. אני מאמינה שההרשעה החמורה, פסק הדין שניתן וגזר הדין שניתן עוזרים לשמר את היושרה ההגינות והשקיפות של שוק ההון וזו הייתה המטרה שלנו ושל רשויות החוק שפתחו בהליך הזה. אני חושבת שיש תרומה ניכרת לשקיפות וההגינות והיושרה בשוק ההון היום. אנחנו טענו למתחם ענשיה חמור יותר ואכן ישנה מגמה של החמרה בענישה אבל היא צריכה להיעשות בהדרגה. זוהי נקודת האיזון שבית המשפט מצא בין חומרת התיק לבין הנסיבות האישיות. אנחנו נשקול את צעדנו הלאה"

נוחי דנקנר צילום: אוראל כהן

דנקנר הורשע גם בעבירות של הצגת פרט מטעה בתשקיף ודיווח כוזב במטרה להטעות משקיעים כדי לסייע להנפקה שביצעה אי.די.בי בפברואר 2012.

העונש המקסימלי על עבירה של הרצת מניות עומד על חמש שנות מאסר. בדיוני הטיעונים לעונש הפרקליטות דרשה להטיל על דנקנר 5–3 שנות מאסר בפועל, ועל שטרום 4.5–2.5 שנות מאסר בפועל. סנגוריהם ביקשו עונש שינוע בין כמה חודשי עבודות שירות לכמה חודשי מאסר.

על פי הכרעת הדין, בסמוך להנפקה שבה גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקל מהציבור, סיכמו ביניהם דנקנר ושטרום שהאחרון יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניות אי.די.בי בבורסה במטרה למנוע את המשך ירידת שער מניית החברה ולהעלותו ולהציג מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.

נעמי צורף השתתפה בהכנת הידיעה