ועדת הכספים אישרה את תקנות מיסוי דירה שלישית: מי שימכור את דירתו יקבל 85 אלף ש'

הדיון, שארך ארבע שעות, היה מלווה בוויכוחים רבים בין חברי הוועדה מהקואליציה לבין משרד האוצר שדחף לאישור מהיר של התקנות, למרות היעדרות האופוזיציה, ולמרות הדרישות לשינויים מצד חברי הקואליציה.

כך למשל תקף ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) את פקידי האוצר ואמר: "זו חקיקת מיסוי שנכתבת על ידי אגף התקציבים וככה זה נראה. רציתי להביא כדורים נגד בחילה, כשאנחנו מצביעים על התקנות. חשבתי החוק הוא דפוק, מביאים את התקנות ואני רואה משהו עוד יותר דפוק".

התקנות מסדירות את התנאים בהם מוענקים המענקים שיוענקו למי שימכור דירות עד ה-1.10. המענקים, שבאים כתחליף לפטור ממס שבח כפי שדרשו חברי הכנסת מראש, ישולמו על ידי רשות המסים - זאת על ידי קיזוז עם תשלום מס השבח שנדרש מוכר הדירה לשלם או מענק שיועבר 21 יום לאחר תשלום מס השבח. המענק יינתן עבור כל מכירת דירה רק עד שלוש דירות.

ועדת הכספים שינתה מספר סעיפים מההצעה המקורית של האוצר, שהייתה מבוססת על הסיכומים סביב חוק מס ריבוי דירות עצמו. כך למשל נקבע כי תקרת המענקים תעלה מ-75 אלף שקל ל-85 אלף שקל (לדירה שתימכר). עוד שונתה החלטה כי משקיע שימכור את דירתו ויקבל מענק יוכל לרכוש דירה נוספת לאחר 4 שנים ולא 5 כפי שנקבע מראש, וזאת מבלי לאבד את הזכאות למענק. במידה שהמשקיע יקנה דירה בתוך פחות מ-4 שנים הוא יידרש להחזיר לרשות המסים את המענק שקיבל תוך 30 יום. 

ח"כ עודד פורר ישראל. "רציתי להביא כדורים נגד בחילה, כשאנחנו מצביעים על התקנות" צילום: גיל יוחנן

עוד נקבע כי גם דירות להשקעה שלא מגיעות לרף של תשלום המס (כלומר אם שווי כל הדירות להשקעה יחד לא עולה על 1.15 מיליון שקל) - מכירתן תזכה במענק של 50% משווי מס השבח עד לתקרה של 15 אלף שקל. בהצעה המקורית מי שנדרש לשלם מס על דירה שלישית אמור היה ליהנות מהמענק.

מה עם המענקים למשפרי דיור? 

המחלוקת הגדולה בדיון נסובה סביב ההחלטה להעניק מענקים גם למי שימכור את הדירה שלו גם למשפרי דיור ולא רק למי שאין בבעלותו דירה. תוספת זו נועדה להקל על מוכרי הדירות (שכן היא מגדילה את מספר האנשים שניתן למכור להם דירה ולקבל מענק). אולם כדי שמוכר הדירה יקבל מענק על הקונה להצהיר כי הוא משפר דיור - כלומר מתכוון למכור את הדירה שבבעלותו כיום תוך 18 חודשים. כך נוצר מצב שאם בסופו של דבר קונה הדירה לא היה מוכר את הדירה הראשונה שלו -  מוכר הדירה המיועדת היה צריך להחזיר עשרות אלפי שקלים לרשות המסים מאחר שבפועל מכר את הדירה לאדם שהפך משקיע. בסופו של דבר יו"ר הוועדה משה גפני דרש מרשות המסים להוציא את הסעיף המחייב את מוכר הדירה להחזיר לה את המענק בסעיף זה כך שבפועל רק על סמך ההצהרה יינתן המענק, גם אם בסופו של דבר הקונה (שהיה אמור למכור את דירתו הראשונה) ישאיר אותה אצלו.

במקביל גם שונתה הנוסחה על פיה רשות המסים מחשבת את גובה המס המשולם לפי שווי של מחיר ממוצע לפי אזור גיאוגרפי. השינויים נעשו על בסיס מדד חברתי כלכלי חדש של הלמ"ס שלוקח בחשבון לא רק רשויות אזוריות אלא גם כל יישוב ויישוב.

בעוד שנציגי האוצר טענו כי מראש צפו כי הנוסחה עצמה תשונה במטרה להיות מדויקת יותר, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, שגית אפיק, טענה כי ראוי היה מצד רשות המסים ומשרד האוצר לומר זאת עוד באישור החוק עצמו, לפני שבועיים, אך זה לא נעשה.

לאור מחאת חברי הקואליציה על כך שישנו פער בין שווי הדירות האמיתי לבין התשלום הנקבע בנוסחה, ועל עיוותים נוספים כמו למשל שפנטהאוז ודירה רגילה באותו אזור ישלמו את אותו המס, דרש גפני ממשרד האוצר ורשות המסים להביא תוך שבוע נוסחה מדויקת יותר, או לחלופין לשכנע את חברי הוועדה כי זו הנוסחה הטובה ביותר שניתן לעשות.

החוק נכנס לתוקף כבר בתחילת השנה, אולם תשלום המס יהיה בשתי פעימות בשנה - ביוני ובדצמבר.

בדיון העלה נציג לשכת עורכי הדין, יוסי אלישע ממשרד ליפא מאיר, מספר בעיות בתקנות, בניהן אפליה בין יחידים לחברות. זאת משום שהחוק המקורי קובע כי אם חברה מחזיקה מספר דירות, בעליה מחויב במס. אך התקנות קובעות כי רק מי שמחזיק בדירה זכאי למענק. כך יוצא כי בעלי דירות המחזיקים בהם באמצעות חברה לא יהיו יכולים לקבל מענקים, לדבריו.