באוצר לא יודעים להעריך כמה יעלה מיסוי דירה שלישית

יותר משבועיים לאחר שאושר החוק למיסוי דירה שלישית בוועדת הכספים, באוצר עדיין מנסים להבין מהן ההשלכות הכלכליות שלו. על פי הצעת החוק המקורית, מיסוי דירה שלישית אמור היה להכניס לקופת המדינה 900 מיליון שקל בשנה, אולם בליל הדיונים לאישור התקציב נעשו שינויים גדולים בחוק שאמורים להשפיע על הכנסותיה וגם על הוצאותיה.

חוק מיסוי דירה שלישית, שמטרתו להגדיל את היצע הדירות על חשבון שוק השכירות כדי להפחית את מחירי הדיור, מטיל על בעלי שלוש דירות ומעלה מס של 1% משווי הדירה החל מהדירה השלישית בשנה. 900 מיליון השקלים שהיו אמורים להיכנס לקופת המדינה נגזרים מהמס שייגבה מהדירות להשקעה וגם ממכירת הדירות (לפי אגף התקציבים אמורות להימכר 16–20 אלף דירות).

למעשה שאלת אובדן ההכנסות של המדינה מהחוק זניחה לעומת שאלת ההוצאות. עם אישורו התחייבו באוצר לתת מענקים למשקיעים שימכרו דירות, אך להחלטה הזאת יש השלכות והם עדיין לא יודעים להגיד מהן. המענקים, שיינתנו כפיצוי על מס השבח, יהיו בגובה המס ויגיעו ל־75 אלף שקל. מס השבח הממוצע מוערך ב־30 אלף שקל, ואם באמת יינתן המענק כפיצוי ויימכרו 16 אלף דירות, הציבור ישלם על כך 480 מיליון שקל. גם אם המענקים יהיו יותר נמוכים, וכמות הדירות שיימכרו תהיה קטנה יותר, מדובר במאות מיליוני שקלים. כך שישנן שתי אפשרויות: או שהמענקים לא יהיו באמת כאלה משמעותיים כפי שמבטיחים באוצר, או שלאחר אישור התקציב לשנתיים הבאות קיים פער גדול שהם עדיין לא יודעים איך להתמודד איתו.

משה כחלון. באוצר טוענים לאובדן הכנסות של 70 מיליון שקל בלבד צילום: עומר מסינגר

גם בצד ההכנסות נעשו כמה שינויים גדולים, כמו ההוראה שלפיה אם שווי הדירות להשקעה יחד נמוך מ־1.1 מיליון שקל, המשקיע פטור ממס, ואם שוויין 1.1–1.4 מיליון שקל יוטל עליו מס מופחת (תקרה של 7,000 שקל במקום 18 אלף שקל). מהלך נוסף שיקטין את ההכנסות מהמס — אבל לא בשנות התקציב הנוכחיות אלא בקדנציה של שר האוצר הבא — הוא הפטור החריג שניתן ממס על משיכה הונית מקופת הגמל, שבה משקיעים יפקידו את כספם ממכירת דירה להשקעה.

להערכת האוצר השינויים שנעשו בחוק ערב אישור התקציב יקטינו את ההכנסות ממנו ב־70 מיליון שקל בלבד — ל־830 מיליון שקל. ואולם, ההערכה הזאת הרימה כמה גבות של גורמים משרד האוצר, שהגדירו אותה כ"מוזרה" ו"לא מבוססת". המשמעות של פערים בהכנסות המדינה ממסים היא שהגירעון בפועל יהיה גבוה מהמתוכנן או שמראש האוצר נתן הערכת חסר, והאומדן שהציג לא מהימן.

אתמול פרסם האוצר את מה שכבר הצהיר בעבר, שהמענקים יהיו בגובה מס השבח שישולם עד לתקרה של 75 אלף שקל, ואף פירט לאילו קופות גמל אושר התקנון לאפיק החיסכון החדש — אולם לא אמר מה העלות של המהלך וכיצד ימומן. העמימות הזאת תמוהה בעיקר לנוכח ההחלטה שלו רגע לפני אישור התקציב לקצץ עוד 1.2 מיליארד שקל בשביל לממן מהלכים קטנים יותר, כמו דחיית פתיחת התאגיד שמוערכת ב־140 מיליון שקל, וכן לנוכח 235 מיליון השקלים שניתנו לחברי הכנסת כ"כספים פוליטיים" או הסירוב לממן בעשרות מיליוני שקלים את חגיגות ה־70 למדינה.

באוצר טוענים בתגובה כי "צפי אובדן ההכנסות מהשינוי בחוק הוא אכן 70 מיליון שקל בלבד". לשאלות "כלכליסט" מהו צפי עלות המענקים, כיצד הוא חושב ומה המקור התקציבי שלו, לא התקבלה תגובה.