80% מעניי ישראל מאשימים את הממשלה ושריה במצבם

34% מעניי ישראל נוטים להאשים את כל שרי הממשלה, ו־22% מהם נוטים להאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בחוסר אכפתיות ובטיפול לקוי באוכלוסייה הענייה בישראל — כך עולה מסקר שנערך לקראת הכנס לצמצום פערים בישראל של הקרן לידידות, שייערך היום בשיתוף "כלכליסט". למעשה, 55% מהנשאלים ענו כי אף לא אחד מהפוליטיקאים פועל למען האוכלוסיות החלשות. לתפיסתם, האחריות למצבה של האוכלוסייה הענייה מוטלת קודם כל על כלל הממשלה, לאחר מכן על ראש הממשלה, ואז על שר האוצר משה כחלון, שר הרווחה חיים כץ וביטוח לאומי. רק 4% מהנשאלים סברו כי העניים עצמם אחראים למצבם הכלכלי. לצד זאת, מבין שמות הפוליטיקאים שהוזכרו כמי שמגלים אכפתיות כלפי האוכלוסייה הענייה, הוזכרו השמות הבאים במדרג הבא: שר האוצר משה כחלון, ח"כ שלי יחימוביץ', שר הבריאות יעקב ליצמן, שר הפנים אריה דרעי ושר הרווחה חיים כץ.

העניים לא מרגישים חלק

עוד עולה מהסקר כי 39% מהנשאלים שהגדירו עצמם עניים הביעו תחושות של דאגה וחשש מהיומיום. עוד עולה כי התחושות הללו הובילו 23.7% מהם לצרוך תרופות נגד דיכאון וחרדה. נתון מדאיג נוסף הוא ש־81% מהנשאלים העידו כי אין להם כל נגישות לקבלת כלים שיסייעו לשפר את מצבם הכלכלי. 28% מהנשאלים סיפרו כי הם נוהגים להמר ולהשתתף בהגרלות, ו־25% אמרו כי היו מעדיפים להגר מישראל בהינתן האפשרות לכך.

בנימין נתניהו ראש הממשלה צילום: אלכס קולומויסקי

ומה ביחס לאחריות המדינה? 87% מהנשאלים טענו כי למשרד הרווחה, ביטוח לאומי, הממשלה ומחלקות הרווחה בעיריות לא אכפת מאוכלוסיית העניים בישראל. בנוסף, 65% מהמשיבים איבדו את האמון במוסדות המרכזיים של המדינה כגון בתי המשפט, הכנסת והממשלה. עניים רבים אף העידו כי איבדו את תחושת ההשתייכות לחברה הישראלית ואת ההזדהות עם המדינה; כך, למשל, כ־43% מהעניים אינם מרגישים כי הם חלק מהחברה הישראלית, ורק 37% מהם מוכנים לשלוח את הבן או את הבת לשרת בצבא ההגנה לישראל.

"קריאת השכמה לקברניטים"

הסקר מתפרסם יומיים לאחר דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת שממנו עולה כי 29.5% מהנפשות בישראל חיות בעוני. "הנתונים המדאיגים על ממדי העוני וחומרתו צריכים להוות קריאת השכמה לקברניטי המדינה ולאזרחיה", אמר נשיא הקרן לידידות הרב יחיאל אקשטיין. "העוני איננו רק עניין ערכי אלא איום ממשי על חוסנה החברתי של ישראל. מדינת הסטארט־אפ מסוגלת לצמצם את העוני והפערים בתוכה למינימום".

הסקר כלל 494 ראיונות מלאים שנערכו בקרב אוכלוסייה שענתה לקריטריונים הבאים: 1. הנשאל מתגורר ברחוב המדורג ומשויך לאשכול 1 עד 4 במדד החברתי־כלכלי של הלמ"ס; 2. הנשאל הגדיר בשאלת הסינון הראשונה כי בשנה האחרונה מצבו הכלכלי הוא גרוע או גרוע מאוד; 3. הנשאל הגדיר בשאלת הסינון השנייה כי בשנה האחרונה הוא ו/או בני משפחתו אינם יכולים לקיים רמת חיים בסיסית ולא מצליחים לשלם את כל ההוצאות החודשיות. ניתוח נתוני הסקר בוצע על ידי יוסי ודנה, מנהל מכון המחקר שווקים־פנורמה.