אחרי ויטנאם ומלטה: ישראל מתחת לממוצע בחינוך בכל התחומים

הפערים הסוציו-אקונומיים במערכת החינוך בישראל העמיקו בשנת 2015, כך עולה מתוצאות מבחני פיז"ה (Programme for international student assessment) הנערכים בקרב תלמידים בני 15 במדעים, קריאה ומתמטיקה. המבחנים שנערכו בשנה החולפת בהם הושם דגש על מקצועות המדעים מצביעים על הרחבת הפערים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לבין תלמידים מרקע כלכלי נמוך וכן הרחבת הפערים בין תלמידים דוברי עברית לתלמידים דוברי ערבית, לטובת דוברי העברית.

למעשה, פיזור הציונים בישראל הוא מן הגדולים בעולם והגדול ביותר מבין מדינות ה-OECD. במלים אחרות, הפערים בין הקבוצות החזקות לחלשות בישראל כפי שמתבטאות במבחן האחרון הם הגדולים ביותר. תוצאות הבחינות מעמידים את ממוצע הציונים של תלמידי ישראל נמוך מממוצע ה-OECD בכל שלושת תחומי האוריינות הנבדקים.

ממוצעים לפי רקע חברתי תרבותי כלכלי צילום: דוברות משרד החינוך

באוריינות מדעים הציון הממוצע של ישראל הוא 467 נקודות, לעומת ממוצע OECD של 493 נקודות, המציב אותה במקום ה-40 מבין 70 המדינות שהשתתפו במחקר. באוריינות הקריאה הציון הממוצע של ישראל הוא 479 נקודות לעומת ממוצע של 493 נקודות המציב אותה במקום ה-37 ובאוריינות מתמטית הציון הממוצע של ישראל הוא 470 לעומת ממוצע של 490 המציב אותה במקום ה-39.

מדובר במבחן בינלאומי שני בפרק זמן של ימים ספורים שמצביע על פערים גדולים בציונים בין קבוצות ממעמד חברתי מבוסס וגבוה לבין קבוצות ממעמד חברתי נמוך. תוצאות מבחן טימ"ס (Timss) במתמטיקה שפורסמו בשבוע שעבר הצביעו על פער גדול, מהגדולים בין המדינות המשתתפות, בין התוצאות של תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי מבוסס לבין אלו ממעמד חלש.

(ארכיון) צילום: טל שחר

כך למשל הפער בציון הממוצע בין דוברי העברית לדוברי הערבית הוא 87 נקודות באוריינות מדעים, 116 נקודות באוריינות קריאה ו-104 נקודות באוריינות מתמטיקה – בכל המקרים, כאמור, לטובת דוברי העברית.

הפער בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה לבין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך בקרב דוברי העברית בלבד הוא כ-90 נקודות, ואילו הפער בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה לבין אלה מרקע סוציו-אקונומי נמוך בקרב דוברי הערבית בלבד הוא כ-25 נקודות.

מבחינת המספרים הממוצעים הכוללים את שתי הקבוצות, דוברי עברית וערבית, הפערים בין מי שמגיע מרקע סוציו-אקונומי גבוה לנמוך הם 91 נקודות במדעים, 89 נקודות בקריאה ו-87 נקודות במתמטיקה, לטובת אלו מרקע סוציו-אקונומי גבוה או חזק.

באופן לא מפתיע, סינגפור היא המדינה הניצבת במקומות הראשונים בכל שלושת המבחנים במתמטיקה (564), מדעים (556) וקריאה (535). לאחריה ניצבות מדינות מזרח אסיאתיות ואירופאיות דוגמת טאיוואן, הונג קונג, יפן, פינלנד ואסטוניה. מעל ישראל ניצבות בשלושת המבחנים גם מדינות דוגמת הונגריה, ליטא, ויטאנם ומלטה. מתחתינו בשלושת הרשימות נמצאות טורקיה, מקסיקו וקפריסין השכנה. במקום האחרון במדעים ובמתמטיקה נמצאת קוסובו ובמקום האחרון בקריאה אלג'יר.

חרף הנתונים הלא מעודדים, במשרד החינוך מתעקשים להישען על כך שהישגי ישראל במבחני פיז"ה השתפרו לאורך השנים. זאת למרות ההישגים במבחן הנוכחי אינם שונים במובהק מאלה שנרשמו במבחנים האחרונים שנערכו ב-2012, ואף מעט פחות טובים. כך למשל, בהשוואה ל-2006 חל שיפור קל של 13 נקודות במדעים (מ-454 ל-2015), שיפור גדול יותר של 40 נקודות באוריינות קריאה (מ-439 ב-2006 ל-479 ב-2015) ושיפור בינוני של 28 נקודות באוריינות מתמטיקה (מ-442 נקודות ל-470). אולם ביחס למבחן האחרון, נרשמו ירידת קלות של 7 נקודות בקריאה ו-3 נקודות במדעים, לעומת עלייה קלה של 4 נקודות במתמטיקה.

בהיבט המגדרי, בקרב דוברי העברית ממוצע הבנים הוא מעט גבוה מממוצע הבנות במדעים (פער של 12 נקודות), באוריינות קריאה בקרב דוברי העברית ממוצע הבנות גבוה מזה של הבנים (פער של 14 נקודות) ובאוריינות מתמטיקה בקרב אותה קבוצה ממוצע הבנים מעט גבוה מזה של הבנות (פער של 14 נקודות). בקרב דוברי הערבית ממוצע הבנים נמוך בכל שלושת המבחנים מזה של הבנות – במדעים ב-22 נקודות, בקריאה ב-52 נקודות ובמתמטיקה 12 נקודות.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לממצאי המבחן כי: "הפערים החברתיים-כלכליים בין אוכלוסיות מרקע גבוה לרקע נמוך עדיין משמעותיים וגבוהים. המשרד מנהיג מדיניות ברורה של צמצום פערים שתבטיח הזדמנות שווה לכל ילדה וילד. בהתאם לזאת, המשרד מיישם זו השנה השלישית את מודל התקצוב הדיפרנציאלי, אשר מקצה לטובת התלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך יותר שעות לימוד. יישום המודל מצביע על כך שהפערים בין התלמידים מרקע גבוה לרקע נמוך הצטמצם, כפי שעלה מנתוני המיצ"ב האחרונים של תשע"ו. אנו מקווים כי מגמה זו תתחזק ובהמשך תבוא לידי ביטוי גם במבחנים הבינלאומיים הבאים".

מבחני פיז"ה נערכים כל שלוש שנים החל משנת 2000 ובודקים את יכולותיהם של תלמידים בני 15 בשלושת המקצועות האמורים וכן בתחומים נוספים המשתנים מדי פעם. מטרתם לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" ורכשו לשם כך כלי חשיבה והבנה כלליים. במבחן שנערך בשנה שעברה השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות ובהן 35 מדינות ה-OECD. סך הכל השתתפו במבחן למעלה מחצי מיליון תלמידים מכל העולם ובהם 6,598 תלמידים מישראל הלומדים ב-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'.

בנט בתגובה למבחני פיז"ה:

שר החינוך נפתלי בנט מסר בתגובה: "תוצאות המבחנים מדגישות את הצורך בצמצום הפערים בחינוך בישראל. המבחן שהתקיים חודשים ספורים טרם כניסתי לתפקיד שר החינוך מציג תמונה הדורשת שיפור משמעותי בהישגים הלימודיים ובצמצום הפערים בין חזקים לחלשים. עם כניסתי לתפקיד, קיבלתי החלטה להשקיע את מירב המשאבים בחיזוק לימודי המתמטיקה ובשיפור יכולת ההוראה בישראל. תוצאות מבחני המיצ"ב שפורסמו בחודש שעבר מעידות כי לראשונה אנו מזהים צמצום פערים בחינוך. אולם הדרך עוד ארוכה ועבודה רבה לפנינו. נמשיך להשקיע בכך כל שניתן כדי שילדים באופקים, רהט יקבלו הזדמנות שווה לאלו ברמת השרון".

ממוצעי המדינות המשתתפות. ישראל מתחת לממוצע בכל המבחנים