5 המוקשים בפתרון הסיעודי של סלינגר

המפקחת על הביטוח דורית סלינגר טוענת כי מצאה פתרון למצוקת המבוטחים בביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים שעבורו הסכימה לדחות בשנה את ביטול הביטוחים הקבוצתיים הללו עד סוף 2017. הפוליסות הקיימות של מקומות העבודה הן פוליסות תחומות בזמן, בדרך כלל לחמש שנים שלאחריהן חברת הביטוח יכולה להחליט על דעת עצמה שלא לחדש אותה. סלינגר רוצה כעת לייצר פוליסות ביטוח קבוצתיות ארוכות טווח — כאלו שחברת הביטוח תהיה מחויבת להן לאורך כל חיי המבוטח כל עוד הוא משלם את הפרמיה החודשית מבלי אפשרות ביטול. בכנס בשבוע שעבר חשפה סלינגר כי "אישרנו לראשונה לקבוצת עובדים ביטוח סיעודי ארוך טווח ויציב".

ל"כלכליסט" נודע באיזו קבוצת עובדים מדובר, ותנאי ההסכם חושפים כי אין בו בשורה גדולה. מדובר בביטוח סיעודי לחברי ארגון "צוות" — גמלאי שירות הקבע בצה"ל. מדובר באותו ארגון שהוביל מלכתחילה להתפוצצות פרשיית הביטוחים הסיעודיים, לאחר שבפיקוח לא רצו לאשר לחדש לפני כמה שנים לצוות את הביטוח הסיעודי הקבוצתי לתקופה מוגבלת. צוות חתם כעת על הסכם מול חברת הביטוח הפניקס ודרך סוכנות הביטוח מדנס כשלראשונה מדובר בביטוח סיעודי ארוך טווח.

דורית סלינגר צילום: עמית שעל

אלא שאם זהו המודל שעל בסיסו רוצה סלינגר לייצר פורמט לביטוחים שיחליפו את הביטוחים הסיעודיים הקיימים, לא בטוח שמדובר בבשורה גדולה. חברי ארגון צוות, כ־40 אלף במספר, הם אנשים מבוגרים שגילם הממוצע 67, ובניגוד לביטוחים הקיימים במקומות העבודה שבהם הצעירים מסבסדים את המבוגרים, כאן לא קיים סבסוד כזה.

עלות לא ריאלית למבוטחים

ראשית, עלות הביטוח מתחילה ב־100 שקל בחודש בעוד עלות הביטוחים הקבוצתיים לטווח מוגבל עמדה על כ־40 שקל. לכאורה זה טבעי שעלות הביטוח תעלה מכיוון שמדובר בביטוח שלא ניתן לבטל, אלא של"כלכליסט" נודע כי פרמיית הביטוח החודשית לא תהיה קבועה לאורך השנים אלא "פרמיה משתנה" — ככל שהמבוטחים יתבגרו, הפרמיה שלהם תעלה.

הבעיה השנייה של ההסכם שהוא כולל בתוכו מנגנון התאמה לאחר כמה שנים המאפשר לחברת הביטוח להעלות את הפרמיות בהתאם לתוצאותיה העסקיות. אז נכון, חברת הביטוח לא יכולה לבטל את הביטוח באופן חד־צדדי, אך היא יכולה להזניק את עלותו. ומה הועילו חכמים בתקנתם אם בתוך כמה שנים עלות הביטוח עלולה לזנק ולהפוך ללא ריאלית למבוטח?

בעיה שלישית היא שהיקף הכיסוי המוצע עומד על כ־3,500 שקל בחודש לתקופה של כ־60 חודשים. רק לשם השוואה, קופות החולים מציעות היום בעלות נמוכה יותר של כ־74 שקל בחודש כיסוי של כ־5,000 שקל לאותו פרק זמן. סלינגר רואה בהסכם הקבוצתי הפרטי כתוספת והשלמה לביטוח של קופות החולים. במיוחד כשידוע שעלות חודשית לחולה סיעודי עומדת על כ־12 אלף שקל בחודש. אלא שעדיין נראה שמדובר בכיסוי נמוך יותר בעלות גבוהה יותר.

הבעיה הרביעית: סלינגר מעוניינת שבמסגרת הביטוחים הקבוצתיים הסיעודיים ארוכי הטווח יהיו ערכי פדיון. מדובר בזכויות שהמבוטחים צוברים לאורך השנים שנהוגות בביטוחים הסיעודיים הפרטיים (בניגוד לקבוצתיים). כך, לדוגמה, בן 35 המצטרף לביטוח סיעודי פרטי יכול בגיל 65 להפסיק לשלם לחברת הביטוח שכן הוא צבר דרך התשלומים ששילם לאורך השנים זכות לכיסוי ביטוחי מלא אם יהפוך לסיעודי. אם ירכשו ביטוח לילד בגיל 4, כבר בגיל 20 הוא יוכל להפסיק לשלם וירכוש לעצמו זכות לפיצוי אם יהפוך לסיעודי. בהסכם של צוות אין ערכי פדיון כשלפי הערכות בענף לו היו כאלה, עלות הביטוח היתה כפולה – כ־200 שקל בחודש.

להגביל את גובה העמלה

הבעיה האחרונה היא שסלינגר מתעלמת לחלוטין מעניין המתווכים בביטוח. כבר היום מציעים יועצי ביטוח אובייקטיביים למעסיקים גדולים אפשרות להעביר את המבוטחים בביטוחים הקבוצתיים הקיימים לביטוחים פרטיים בעלות קבועה של כ־100–200 שקל בחודש עבור כיסוי של כ־5,000 שקל בחודש במקרה של הפיכה לסיעודי וכולל ערכי פדיון, ללא אפשרות להעלות את הפרמיות. הסיבה לתמחור נוח שכזה היא היעדרו של סוכן ביטוח בדרך. במקרה של צוות, הסוכן הוא שוקי מדנס שגוזר קופון מחברת הביטוח בדמות עמלה שנעה בין 15% ל־25% לפני מע"מ מגובה הפרמיה המשולמת על ידי המבוטח. אם יועצי ביטוח יכולים להשיג תמחור נוח יותר ללא סוכן ביטוח, מדוע שסלינגר לא תתנה את קיומם של הביטוחים הקבוצתיים לכל החיים בכך שלא יכללו סוכן כמתווך או שלפחות תגביל את גובה העמלה שהוא יכול לקחת ואת השירותים שיצטרך לשלם עבורה?

מהאוצר נמסר: "המודל של צוות יבטיח את זכויות קבוצת המבוטחים לתקופה ארוכה. רשות שוק ההון תפרסם בקרוב טיוטה למוצר חדש לביטוח סיעודי קבוצתי ארוך טווח, שכולל צבירת זכויות למבוטח הבודד, המבטיח ביטוח זמין לכל חיי המבוטח, וימנע עליות פרמיה קיצוניות בכל מועד חידוש".