חקר ביצועים: השבוע של בינת שוורץ, תאגיד השידור והפנסיות התקציביות

התאגיד נכרך בנדל"ן

נתניהו - סיקור במקום דיור

החוק שמוביל שר האוצר משה כחלון למיסוי דירה שלישית אינו בשל, אינו שוויוני והוא גם לא באמת יכול ליצור שינוי משמעותי בשוק הדיור. כל זה לא הופך אותו לבן ערובה לגיטימי של ראש הממשלה במאבק נגד תאגיד השידור הציבורי. בנימין נתניהו מתמחה כבר שנים בהכשלת שרי האוצר שלו; הפעם הוא הבטיח שייתן לכחלון את כל הכלים כדי להצליח. גם אם חוק הדירה השלישית אינו אידאלי, זה הכלי שכחלון מקדם, ואי אפשר להפוך אותו למטבע בסחר מכר נמוך כל כך, ממניעים אישיים כל כך. מסחרה כזאת אסורה, וכשראש הממשלה בוחר בה הוא מעביר לציבור מסר ברור: עזבו אותי ממשבר הדיור, כל מה שמעניין אותי זה הסיקור.

נעמה סיקולר

מימין בנימין נתניהו ומשה כחלון צילום: אמיל סלמן

הממשלה נגד השידור הציבורי

המלחמה בתאגיד - סימפטום חמור

היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון הצביע בשבוע שעבר על שתי תופעות בעייתיות בהתנהלות החקיקה. האחת היא יחס הממשלה והכנסת לחקיקה כאל חלטורה או טוקבק. מחוקקים כשמתאים, מבטלים כשמתאים. כמו עם חוק הגיוס, חוק הספרים והחוק שהגביל את מספר השרים. הכנסת הקודמת חוקקה אותם, הנוכחית ביטלה, כפי שעלול לקרות לחוק שמאחורי התאגיד. התופעה השנייה חמורה יותר: ינון מדבר על יבול של חקיקה שמזיז לאחור את נקודת האיזון של הדמוקרטיה הישראלית. ראינו כבר את חוק הנכבה, חוק החרם, החמרת הענישה לשורפי הדגל והיוזמה הטרייה להגבלת אתרי אינטרנט. עכשיו גם המאמצים העזים של בנימין נתניהו לחיסול תאגיד השידור הם לא רק איום על חופש הביטוי ועל איכות ועצמאות השידור הציבורי, הם גם חלק מחלטורת החקיקה ומהתערערותו של האיזון הדמוקרטי.

משה גורלי

שלב הטיעונים לעונש

דנקנר - שכחתם כמה דברים

בתחילת השבוע התייצב נוחי דנקנר בבית המשפט לשלב הטיעונים לעונש לאחר שהורשע בהרצת מניות. במשך דקות ארוכות עמדו מליצי היושר ושפכו עליו דליים של דבש: כמה תרם, כמה הוא אנושי, כמה רצה בטובת הזולת, כמה יצא לראות בכל שבוע את הבעיות הקשות של ישראל. איכשהו נשמטה העובדה שחלק גדול מהתרומות "ביד רחבה" של דנקנר מקורו באי.די.בי, חברה ציבורית שגייסה מיליארדי שקלים מהציבור ולא עמדה בתשלום חובותיה. אף אחד גם לא הזכיר כיצד נטה דנקנר לערבב בין החיבה המיוחדת שלו לתמיכה בפריפריה להשפעה שהמעורבות הזאת העניקה לו על פוליטיקאים, לישירות שבה היה יכול לפנות אליהם כשהיה צריך עזרה בקידום ענייניו. שלב הטיעונים לעונש נוטה באופן טבעי לפאר את הנאשם, ובכל זאת צריך לדעת מתי לעצור.

גולן פרידנפלד

נוחי דנקנר צילום: אוראל כהן

רשות שוק ההון מתרחבת

סלינגר - ככה מפחיתים רגולציה?

רשות שוק ההון החדשה בראשותה של דורית סלינגר יצאה השבוע לדרך עצמאית, על בסיס המחלקה שפעלה עד כה בתוך הפיקוח על הביטוח באוצר. בתור התחלה, סלינגר מבקשת לחזק את 200 העובדים שמגיעים איתה בעוד 50 עובדים. 250 עובדים יהיו ברשות הזאת, במקביל ל־250 עובדים אחרים ברשות ניירות ערך ו־750 עובדים בבנק ישראל. מה הפלא שבשוק מתלוננים על עודף רגולציה שמבריח מהבורסה המקומית גם משקיעים וגם חברות. אפילו הרגולטורים עצמם מזהירים מפני עודף הרגולציה הקיים. אולי בשלב ראשון, כדי להקל קצת, שיפסיקו לגייס בקצב מסחרר עוד עובדים שייצרו עוד רגולציה.

גלית חמי

שנת הלימודים נפתחה, חלקית

השבתת האוניברסיטה - זמן לקצץ הפנסיות

האוניברסיטה העברית לא פתחה השבוע את שנת הלימודים, בגלל המחלוקת עם האוצר והות"ת על הגירעון בתקציבה. בסוף העניין יסתדר, אבל הבעיה האמיתית לא תיפתר. כי המחלוקת היא לא על מימון ההשכלה הגבוהה והמחקר אלא על הפנסיות התקציביות של גמלאי האוניברסיטה, והיא מספקת הצצה למשבר הפנסיות התקציביות שיפקוד את הכלכלה הישראלית כולה (לצד המשבר החמור בפנסיות הלא־תקציביות). והדיון הזה מתרחק כל הזמן מהפתרון הפשוט, גם אם כואב: כפי שבעת משבר מקצצים בשכר, אפשר לקצץ קצת גם בפנסיות הנפוחות, למשל אלה שמעל 20 אלף שקל. אבל הרעיון הזה מאיים על רבים מקובעי המדיניות הכלכלית, פוליטיקאים ופקידים בכירים שאמורים לקבל פנסיות כאלה. להם כנראה נוח שאת הפנסיות האלה משלמים אזרחים שרובם משתכרים הרבה פחות, בלי פנסיות נוחות, באופן ישיר או בעקיפין מכספי המסים. והם אלה שצריכים לדרוש שמשהו ישתנה.

שחר אילן

האוניברסיטה העברית צילום: חיים צח

אתר הכנסת נגד הציבור

הכנסת - שקיפות היא בעיה

אתר כנסת פתוחה, שהופך את פעילות הכנסת לנגישה ושקופה יותר, הודיע השבוע על הפסקת פעילותו. המערכות שלו נשענות על אתר הכנסת, אלא שלפני כחודשיים הגישה של המערכות לאתר נחסמה, וכל המאמצים שעשו להסיר את החסימה לא צלחו. בכנסת הכחישו שהאתר נחסם בכוונה או שהסרת החסימה נמרחה במכוון, והתעקשו שמדובר בבעיה נקודתית שתיפתר במהרה. היא נפתרה רק השבוע, אחרי הדיווח ב"כלכליסט". אבל יחסה של הכנסת לשקיפות לא מסתכם רק באופן הטיפול בבעיה הנקודתית. הזלזול בזכות הציבור לדעת מושרש עמוק באתר הכנסת עצמו; כמעט בלתי אפשרי למצוא בו, למשל, נתונים בסיסיים כגון הצבעות הח"כים. לכן הפרויקט של כנסת פתוחה הכרחי, ועד שאתר הכנסת לא יהיה ידידותי הרבה יותר ויאפשר לציבור לדעת מה עושים נבחריו, שום טענה על בעיה נקודתית לא תהיה סבירה.

עומר כביר

ראש מינהל התכנון עוזבת

שוורץ - מאבק שעבר את הגבול

עמותת אדם טבע ודין ניהלה מאבק ממושך נגד ראש מינהל התכנון בינת שוורץ, שלטענתה פגעה בשטחים פתוחים. כשלא הצליחה לסכל החלטות מקצועיות שלה, עברה לטעון ששוורץ פעלה בניגוד עניינים בכמה הזדמנויות. אף שפרקליטות המדינה, נציבות שירות המדינה והמשטרה כבר קבעו שאין חשד לפלילים בהתנהלותה של שוורץ על רקע הקשר הזוגי שלה עם אדם שמקדם פרויקטי נדל"ן, הצליחה העמותה להכתים את שמה של שוורץ, שהודיעה השבוע על פרישה, בלי שקיצרה משמעותית את כהונתה. ייתכן שחלק מהחלטותיה של שוורץ היו שגויות, ובכל זאת, בעיצומו של משבר הדיור היא הצליחה לחולל מהפכה בהליכי התכנון ושילשה את מספר הדירות המתוכננות. שוורץ גם אחראית להנחלת גישה תכנונית חדשה, שמתחשבת בצרכים של האזרחים הערבים. הניצחון של אדם טבע ודין מחייב מחשבה מעמיקה על גבולותיו של מאבק ציבורי, ועל המחיר שהציבור עצמו נאלץ לעתים לשלם עליו.

אמיתי גזית

בינת שוורץ צילום: עמית שעל

המועמד הרפובליקני מתחזק

טראמפ יהיה נשיא? שיכרון סקס וכוח

בעקבות חקירת המיילים של הילארי קלינטון, דונלד טראמפ עקף אותה השבוע באחד הסקרים. פרשת המיילים הנוכחית הסתעפה מחקירת ה"סקסטינג" של חבר הקונגרס לשעבר אנתוני ווינר, עד לאחרונה בעלה של העוזרת של קלינטון, והיא אפשרה לטראמפ למחוק את הקריסה שנרשמה בעקבות הטענות שהטריד מינית שוב ושוב. כך המירוץ לבית הלבן מביא לערבוב שלא היה כמותו בין סקס, דיסקרטיות ושליטה. ובדיוק השבוע התפרסמה אוטוביוגרפיה חדשה של השחקנית טיפי הדרן, שבה חשפה את ההטרדות המיניות מצד אלפרד היצ'קוק בזמן צילומי "הציפורים". תקיפות הציפורים, מתברר, היו נקמה של הבמאי על כך שהשחקנית לא נענתה לחיזוריו. גם אחרי הסיפור הנורא הזה, נראה שאת התסריט שמצפה לאמריקה אם טראמפ ייבחר אפילו היצ'קוק היה מתקשה לביים.

תמר טוניק