"לא הגיוני שעובד הוראה לא יידע כמה הוא מרוויח בחודש"

את ימי החג האחרונים ניצלו היום (ד') כמה מאות מורים כדי למחות מול מטה משרד החינוך בתל אביב על תלושי השכר המופחתים שקיבלו ערב ראש השנה האחרון. ניכויי השכר שעליהם מלינים המורים בוצעו הפעם כתוצאה מהסכם שהושג בין משרדי החינוך, התחבורה והאוצר שנועד להסיט את המחנכים להשתמש בתחבורה ציבורית במקום ברכבם הפרטי, וזאת בעקבות הרפורמה שנכנסה לתוקפה בתחילת 2016 והביאה להוזלה של 14.5% בתעריפי הנסיעה הציבורית.

הם הגיעו מכל רחבי הארץ, חילונים ממרכז תל אביב רכובים על אופניים וחובשי כיפה סרוגה - רבים מהם עם ילדים, כי קשה למצוא להם סידור מעכשיו לעכשיו. ביד אחת החזיקו ילד ובשנייה שלט שכתוב עליו "מחדל השכר - לא טעות, מדיניות" או "שכר. מלא. בזמן". נוכחות יפה ביחס לזמן שנבחר (חול המועד) ולעובדה שההתארגנות עדיין צעירה, בוסרית ונטולת משאבים.

מתיש, קשה ומסורבל

מלחמה החוזרת על עצמה

תלושי השכר החסרים הפכו לריטואל שחוזר על עצמו בכל ספטמבר. הפעם הוא נגרם כתוצאה מרפורמה בהסדרי התחבורה שגרמה לכך ששכר המורים קוצץ רטרואקטיבית, אבל גם מטעויות המתבצעות בחישוב התלושים כתוצאה מכך שמערכות השכר במשרד החינוך מיושנות ומסורבלות. וכמו תמיד המורים מציינים כי גם בפעמים הקודמות הבטיחו להם הבטחות, הקימו ועדות וכינסו פגישות דחופות, ובספטמבר שוב הגיע תלוש שכר חסר.

מורים שנכחו בהפגנה דיווחו היום על סכומים של 3,000 ו־4,000 שקל שנוכו ממשכורתם שאינה גבוהה ממילא. בכל שנה הם צריכים להילחם מחדש על הניכויים וההפרשות מול פקידי המשרד. זה אפשרי, הם אומרים, אבל מאוד מתיש, קשה ומסורבל.

הגפרור שהצית את המחאה בפעם הזו, בניגוד לשנים קודמות, היה חלון הזמנים הצר בין פתיחת שנת הלימודים לראש השנה - המורים קיבלו את תלוש השכר המופחת ערב החג האחרון, רגע לפני שיוצאים לקניות, מתכננים חופשות וקובעים ארוחות משפחתיות. כל זאת בזמן שהמשרד עצמו מתהדר ברפורמות חדשות ובתקציב עצום של 57 מיליארד שקל, שני רק למשרד הביטחון.

חבר מביא חבר

מאבק ללא ארגוני המורים

זו מחאה ייחודית, אפילו ייחודית מאוד. אמנם זה לא עניין חדש עבור המורים - להתאגד, להשבית ולמחות, אבל זו הפעם הראשונה שהם מתאגדים לא דרך הארגונים הרשמיים: ארגון המורים והסתדרות המורים - אלא מלמטה, בעצמם, מהרשתות החברתיות, בשיטת חבר מביא חבר. לשם כך הוקמו שתי קבוצות פייסבוק: "בנט, אל תתנצל, תשלם" שבה חברים כ־7,000 איש ו־"עובדי ההוראה יוצאים במחאה" שבה חברים נכון להיום קרוב ל־18 אלף איש.

יש להם הרבה זעם כלפי הארגונים הרשמיים המייצגים אותם, בייחוד כלפי הסתדרות המורים והעומד בראשה, המזכ"ל יוסי וסרמן, שהוציא בשבוע שעבר באיחור ניכר הודעה נרפית שבה נכתב כי ייפגש עם שר החינוך נפתלי בנט ויידון אתו בעניין, במטרה "לגבש פתרון מערכתי שתקלות מהסוג שאירעו ערב החג לא יחזרו על עצמם בעתיד".

במהלך ההפגנה קראו המורים לווסרמן מספר פעמים להתפטר מתפקידו. ארגון המורים, שהגיב גם הוא באיחור למחאה המתגבשת, היה יותר לעומתי והכריז בשבוע שעבר על סכסוך עבודה וגם על כך שבכוונתו לתבוע את המשרד על הפגיעה בשכר המורים.

הפגנת המורים היום מול מטה משרד החינוך בתל אביב. 14 אלף נפגעו מקיזוז תשלום עודף של הוצאות נסיעה בבת אחת וללא התראה מוקדמת צילום: טל שחר

מגלגלים אחריות

העברת האחריות לאוצר כשלה

האופן שבו טיפל משרד החינוך במשבר המבעבע בשבועות האחרונים יילמד בטח ביום מן הימים באחד מחוגי התקשורת כדוגמה מזוקקת לאיך לא מטפלים במשבר.

תחילה טענו במשרד כי ההחלטה בנוגע לקיזוז מהמשכורות במסגרת הרפורמה בתחבורה הציבורית התקבלה במשרד האוצר, וכי היא נוגעת לכל עובדי המדינה, לא רק למורים. הדבר אומנם נכון, אבל המשרד התעלם בהודעתו מכך שבמשך לא מעט שנים כמו גם הפעם מנוכים תלושי השכר של עובדי ההוראה באופן שיטתי בכל ספטמבר מסיבות מגוונות, ושלא מדובר בעניין חדש הנוגע נקודתית לרפורמה המדוברת, אלא בעיה עמוקה ומתמשכת. במשרד גם התעלמו מכך שהאחריות בסופו של דבר על המורים היא שלהם.

לאחר שהניסיון להעביר את האחריות על משרד האוצר כשל והמחאה התגברה, החליטו במשרד החינוך להוציא הודעה נוספת המודיעה על פתיחת מוקדי חירום מיוחדים לעובדי ההוראה.

במוקדים הללו, נכתב, יוכלו עובדי ההוראה לקבל מידע אודות ההחזר הכספי או כל מידע אודות תלוש השכר שלהם. אולם מורים שנכחו בהפגנה ודיברו עם "כלכליסט" טענו כי המוקדים לא מתפקדים, זמני ההמתנה ארוכים (כ־40 דקות), שהם מאוישים על ידי מוקדנים שאינם עובדי המשרד שאינם שולטים במספרים ובפרטים וכי במהלך החגים הם אף היו סגורים.

אגב, באופן שספק אם הוא מקרי, המשרד הודיע שלשום על פתיחת המוקדים ביום רביעי, כלומר בדיוק ביום שבו נקבעה ההפגנה.

בוחרים מטרה

המאבק מתמקד במנכ"לית

בהפגנה עצמה בחרו המורים לא לצאת נגד בנט, אלא בעיקר נגד מנכ"לית משרדו מיכל כהן שהיתה בתפקיד גם בפעמים הקודמות בהם התעוררה הבעיה.

"הוא לא חלק מהמחדל הזה", אמרו נציגי המפגינים על השר שנמצא ממאי 2015 בתפקיד. הם הביעו רצון להיפגש אתו בהקדם ולהדגיש בפניו כי מדובר בבעיה עקרונית שמקורה בסדר עדיפויות בעייתי של המשרד ולא בכשל טכני או ביורוקרטי.

עד היום השר עצמו לא התייחס למשבר המתפתח ושלח את אנשי משרדו להגיב. לאחר ההפגנה העלה השר סרטון לפייסבוק, המקום בו התחילה המחאה, הבהיר כי הוא "נחוש לפתור את הבעיה הזו עוד במשמרת שלו כשר החינוך" והודה כי מדובר בבעיה שקיימת כבר עשרות שנים בכל חודש ספטמבר, ושהיא איננה קשורה רק לרפורמה שהתרחשה בשנה האחרונה בתחום התחבורה.

"כל מורה שמרגיש שמשהו לא מדויק ולא הוגן במשכורת שלו, שיפנה למוקד, אנחנו נפעיל את המוקדים האלה עד שאחרון המורים יקבל מענה. אתם הדבר הכי חשוב במערכת ואנחנו מחויבים לתת מענה", אמר בנט.

"לגבי פתרון עמוק - הנחתי את מנכ"לית המשרד להקים צוות פתרון שיפעל במשך 30 יום. הוא ייצא לציבור ויישמע כל מי שיש לו מה להשמיע, ואז נייצר תוכנית שתצמצם למינימום את היקף הבעיה הזו לשנה הבאה. לא יכול להיות שבכל שנה זה יקרה". כעת נותר לראות אם ההבטחות של השר יתורגמו גם למעשים.