הכאוס הצפוי בעולם הקניין הרוחני בעקבות יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי

העם הבריטי אמר את שלו במשאל העם בשבוע שעבר ואמירתו צריכה להדאיג, מאוד, את כל בעלי הקניין הרוחני באירופה בהווה ובעתיד בין אם הם תומכים ובין אם הם מתנגדים לעזיבה. 

אסטרטגיות יציאה אפשריות

יש מספר אסטרטגיות יציאה מהאיחוד האירופי. בקצה אחד של הספקטרום בריטניה יכולה לאמץ את "המודל הנורווגי" ותישאר חברה ב-European Economic Area (EEA) וב- European Free Trade Association (EFTA), כלומר, בריטניה תשמר את הגישה לשוק המאוחד ותשמר את חופש התנועה של סחורות, אנשים, שירותים וכספים תוך שהיא ממשיכה לתמוך, בסכומים נמוכים יותר, באיחוד האירופי. גישה זו תותיר את בריטניה תחת רוב החקיקה האירופאית אך תהיה לבריטניה הרבה פחות השפעה על החקיקה האירופאית.

בקצה השני של הספקטרום, בריטניה תתנתק לחלוטין מהאיחוד וקשריה עם שאר אירופה יעשו באמצעות חברותה בארגון הסחר העולמי (WTO). באופן הזה רוב החקיקה האירופית לא תחול עוד על בריטניה, שמצידה לא תתמוך כספית באיחוד ותהיה חופשיה לחלוטין לנהל את המדיניות שלה בכל עניין ונושא לחלוטין בנפרד מהאיחוד.

לכל אחת מן האסטרטגיות השלכות שונות על ניהול ענייני הקניין הרוחני באירופה.

בריטניה והאיחוד האירופי מציגים: התנתקות צילום: שאטרסטוק

פטנטים

פטנטים הם הליבה הקשה של הקניין הרוחני. למרות שביום-יום אנו מתייחסים ל"איחוד האירופי" כמנגנון אחד, הרי שניהול האיחוד האירופי נעשה על ידי אין-ספור אמנות והסכמים שלעיתים אינם קשורים באופן מוחלט למנגנון הליבה של האיחוד האירופי. למרבה המזל, מערכת הפטנטים באיחוד הוא דוגמא מובהקת לעניין.

מערכת הפטנטים באיחוד אינה מנוהלת על ידי מערכת החקיקה של האיחוד האירופי, אלא באמצעות אמנה נפרדת ששמה "European Patent Convention". באמנה חברות גם מדינות שאינן חלק מהאיחוד כגון נורווגיה, שוויץ וטורקיה.

מאוד לא סביר שיציאת בריטניה מהאיחוד האירופי תוביל לפרישה מאמנת הפטנטים, עניין שיפגע גם בבריטיים בעלי פטנטים בצורה אנושה וללא צורך. הישארותה הצפויה של בריטניה באמנת הפטנטים האירופאית משמעה שמבחינת פטנטים המצב הנוכחי יישמר כמו שהוא.

למרות זאת, כבר כמה שנים מקודמים שינויים מרחיקי לכת באמנת הפטנטים האירופאית שעיקרם יצירת פטנט אירופאי מאוחד הכולל מערכת בתי משפט מיוחדים ומאוחדים במסגרת אירופאית אחת במקום המצב הנוכחי, שבו הבחינה של בקשת פטנט אירופאית היא מאוחדת אולם הרישום בפועל והאכיפה בבתי המשפט נעשית בכל מדינה בנפרד.

מערכת הפטנטים המאוחדת היתה אמורה להתחיל לפעול אי-שם במהלך 2017, אולם כעת נראה כי אנו צפויים לעיכובים משמעותיים אם לא ביטולה לחלוטין מאחר ובריטניה טרם אשררה את התיקונים לאמנה וטרם הטמיעה חקיקה מקומית מתאימה.

בנוסף, לא משנה באיזו אסטרטגית יציאה תבחר בריטניה, היא לא תהיה זכאית להשתתף במערכת הפטנטים המאוחדת אם לא תטמיע חקיקה מקומית מתאימה מאחר והחקיקה האירופאית בעניינים אלו לא תחול עליה עוד.

סימני מסחר ומדגמים

בשונה מפטנטים, סימני מסחר ומדגמים באיחוד האירופי מנוהלים על ידי מערכת החקיקה של האיחוד האירופי, ולכן לא משנה מה תהיה אסטרטגית היציאה של בריטניה, כל בעלי סימני המסחר האירופאיים ייפגעו.

עזיבת האיחוד משמעה שהחקיקה האירופאית בעניינים אלו לא תחול עוד על בריטניה ועל כן סימני מסחר ומדגמים אירופאיים לא יכסו עוד את בריטניה ולא יאפשרו הגנה על המותגים והעיצובים בבריטניה. בעלי סימני מסחר ומדגמים אירופאיים שיהיו מעוניינים שזכויותיהם ישמרו בבריטניה ידרשו להגיש בקשות מקומיות בבריטניה.

בעניינים אלו לא ברור עדיין, ולא יהיה ברור במשך זמן רב, מה יהיו המנגנונים הנדרשים. כיום ישנה אפשרות להפוך רישום אירופאי לרישום מקומי במדינות החברות תוך שמירה על תאריכי ההגשה המקוריים (שכן יש מגבלות זמן להגשה ואי-עמידה במגבלות משמעה אובדן זכויות מלא) ויתכן שזה יהיה המנגנון שיבחר.

המשמעות של מנגנון זה היא כפולה: ראשית - בעלי סימני המסחר והמדגמים יידרשו לשלם אגרות נוספות ושכר טרחת עורכי דין לצורך ביצוע הפעולות. שנית - רשות הקניין הרוחני הבריטית תהיה תחת לחץ עבודה חסר תקדים. אפשרות נוספת העומדת בפני בריטניה היא לעשות שימוש בחקיקה מקומית אשר תכיר באופן גורף בכל הרישומים האירופאיים הקיימים כמקימי זכויות בבריטניה.

ההנחה היא שבכל מקרה, בקשות לרישום שיוגשו באיחוד האירופי לאחר העזיבה, לא יוכרו בשום צורה בבריטניה. עניין זה ייקר ויסבך את ההגנה על מותגים ועיצובים ברחבי אירופה.

אולם הצרות בעקבות העזיבה לא נגמרות בתהליכי הרישום. צווי מניעה שניתנו בעבר במסגרת הליכים משפטיים הקשורים בסימני מסחר ומדגמים אירופאיים לא יחולו עוד על בריטניה. כלומר, בעלי צווי מניעה קיימים יידרשו לפעול משפטית במסגרת בתי המשפט הבריטיים ולהתבסס על רישום בריטי, שכנראה עדיין אין להם, על מנת לקבל צו מניעה ברחבי בריטניה. בדומה, בקשות לקבלת צווי מניעה חדשים ידרשו הליכים גם במסגרת אירופאית וגם במסגרת בריטית, בנפרד.

במקביל, סימני מסחר שנעשה בהם שימוש בייחוד בבריטניה ולא בשאר מדינות האיחוד יהפכו להיות טרף קל להליכי ביטול באיחוד שכן אי-שימוש בסימן מסחר הוא עילה לביטול רישומו. מאחר ובריטניה לא תהיה עוד חלק מהאיחוד האירופי, הרי ששימוש בבריטניה לא ייחשב כשימוש באיחוד האירופי. לא ברור כיצד בתי המשפט בבריטניה יפרשו מצב הפוך, כלומר שימוש באיחוד ללא שימוש בבריטניה ביחס לאכיפת זכויות בבריטניה.

זכויות יוצרים

היקף ומהות השלכות העזיבה בתחום זה אינן ברורות, שכן מצד אחד זכויות היוצרים מתבססות על חקיקה מקומית בכל מדינה בנפרד, אך מצד שני חקיקה זו שונתה כך שתהיה בהרמוניה מוחלטת בין המדינות תוך הסתמכות מתמשכת על הפסיקה והפרשנות של בתי המשפט של האיחוד.

יבוא מקביל

במדינות החברות ב-European Economic Area (EEA) ובמסגרת הרצון לעודד מסחר ישנו עקרון שנקרא "Exhaustion of Rights". עקרון זה מהווה הגבלה על בעלי זכויות כגון סימני מסחר, מדגמים ופטנטים. העיקרון אינו מאפשר לבעל הזכויות למנוע שימוש במוצרים מוגנים (לדוגמא מכירה חוזרת, השכרה, השאלה וכו') כל עוד הופצו במקור על ידי בעל הזכויות או באישורו ברחבי ה-EEA.

עם עזיבת בריטניה עיקרון זה לא יחול עליה עוד, והמשמעות היא שייבוא מקביל מבריטניה ואל בריטניה עלול להיפגע אנושות שכן בעלי הזכויות עלולים להגיש תביעות ובקשות לצווי מניעה כנגד מי שעושה שימוש במוצרים המוגנים ובפרסום המוצרים.

תפיסת מוצרים באמצעות המכס

החקיקה האירופאית מאפשר למכס במדינות החברות לתפוס, לעכב ולהשמיד מוצרים המפרים זכויות קניין רוחני אירופי, בדגש על סימני מסחר ומדגמים.

לא צפוי שינוי בפרקטיקה הזו במידה ובריטניה תעזוב במודל הנורווגי, אולם במידה ותבחר בריטניה במודל WTO הרי שהיא תהיה חופשית להתעלם מהחקיקה האירופאית ולהפך.

סודות מסחריים

האיחוד האירופי נמצא בשלבי הטמעת דירקטיבה מיוחדת לעניין סודות מסחריים שתוביל להרמוניזציה של החוקים המקומיים ברחבי האיחוד. הדירקטיבה מגדירה מה מהווה סוד מסחרי ומהם האמצעים לפעול כנגד מי שחושף סוד מסחרי.

בחירת אסטרטגית היציאה תשפיע מהותית על עניין זה בבריטניה והאם הנחיות הדירקטיבה יחייבו את הבריטים (במודל הנורווגי) או האם בריטניה תחליט לא לקבל או לשנות את הכללים שנקבעו בדירקטיבה (במודל WTO).

פסיקות בענייני קניין רוחני בבתי המשפט בבריטניה

מאחר וחלקים אדירים מדיני הקניין הרוחני בבריטניה הם תוצאה ישירה של חקיקה ופסיקה אירופית, הרי שבחירת אסטרטגית היציאה תשפיע בצורה משמעותית מאוד על אופי הפסיקה בתחום הקניין הרוחני בבריטניה.

במידה ותבחר בריטניה במודל הנורווגי, הרי שדירקטיבות האיחוד לעניין קניין רוחני יחייבו את בתי המשפט הבריטיים וכן פסיקות ופרשנות בית המשפט האירופי. אולם תחת מודל WTO בתי המשפט הבריטיים יהיו רשאים לפסוק בשונה ואף בניגוד לגישה, לפרשנות ולפסיקה האירופאית.

מתי כל זה יקרה?

למרות הרעש התקשורתי האדיר, לבריטניה ולאיחוד האירופי נקבעו שנתיים תמימות לדון ולהגיע להסכמות בנוגע לעזיבה ותנאיה. בעלי זכויות קניין רוחני צריכים להימנע מהרצון לחכות לרגע האחרון ולמרות חוסר הוודאות להתחיל לפעול בהקדם, תוך קבלת ייעוץ מתמשך בנוגע לפעולות שיש לבצע כדי לא לאבד זכויות באיחוד האירופי ובבריטניה.

בעלי זכויות קניין רוחני ידרשו לעשות שינויים בפרקטיקות השיווק שלהם ברחבי האיחוד וברחבי בריטניה, לעשות שינויים בכל הסכמי ההפצה, המכירה והשיווק שחלים כיום, לבצע הערכת סיכונים מפורטת אל מול ספקים ולקוחות באיחוד ובבריטניה, להגיש בקשות רישום בבריטניה או באיחוד כדי להשלים את הכיסוי המשפטי ופעולות נוספות שעלולות להיות לא פשוטות ולא זולות אך נדרשות כדי לשמר את הזכויות המשפטיות והעסקיות.

ארגוני קניין רוחני בינלאומיים, כגון International Trademark Association, הודיעו כבר על הקמת צוותי חירום לבחינת המצבים המשפטיים האפשריים ומתן המלצות משפטיות לגורמי החקיקה בבריטניה ובאיחוד.

עו"ד עמית צוקרשטיין הוא שותף מנהל במשרד שילון צוקרשטיין עורכי דין ועורכי פטנטים.

לכל כתבות משפטיפ לחצו כאן