אשראי בקטנה

האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מעסיק באחרונה את קובעי המדיניות בישראל. אף שהבנקים בישראל הכריזו שעסקים אלו עומדים בלב האסטרטגיה שלהם, ובשנתיים האחרונות הגדילו את היצע האשראי שהם מעמידים לעסקים כאלה בשיעור דו־ספרתי, מחירי האשראי נותרו גבוהים. הסיבה לכך היא תלות מוחלטת בבנקים: לפי נתוני האוצר, יותר מ־80% מהאשראי לעסקים קטנים ובינוניים מגיע מהמערכת הבנקאית - ובאין תחרות חיצונית למערכת הבנקאית, המחירים לא יורדים.

אף שהנושא שב ועולה על סדר היום הציבורי ונמצא על האג'נדה של ועדת שטרום להגברת התחרותיות בבנקים, אין פריצת דרך בתחרות בתחום, ורוב הפתרונות שהוצעו עד כה שומרים על מעמד הבנקים כמממני העסקים הללו: פתרון אחד הוא שהבנקים יעניקו את ההלוואות, ואז ימכרו אותן הלאה לגופים המוסדיים בתהליך של איגוח. פתרון נוסף, שעליו המליצה ועדת זקן שביקשה להגביר את חדירת הגופים המוסדיים לתחום, הוא הקמת קרן למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים שבה המימון ניתן על ידי צמד שמורכב מבנק ומגוף מוסדי.

בפיקוח על הבנקים סבורים שמחירי האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ירדו כפונקציה של יעילות הבנקים: ככל שאלו יתייעלו, הם יוכלו להרשות לעצמם להוריד את המחיר. ולפיכך הפיקוח דורש מהבנקים לעמוד ביעדי התייעלות אגרסיביים.

שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג. מנסים להסיר חסמים בשוק האשראי כך שהוא ינותב לעסקים קטנים צילום: דר בון

גרמניה: חקיקה תומכת וסיוע במימון

למרות השם העולמי שעשו חברות ענק גרמניות כמו סימנס ופולקסווגן, 99% מהחברות בגרמניה הן עסקים קטנים ובינוניים ("מיטלשטנד", בגרמנית), ואלו אחראים ליותר ממחצית התוצר הגרמני. המיטלשטנד נתפסים כעמוד התווך של הכלכלה הגרמנית, והממשל הגרמני תומך בהם גם במסגרת חוקים וגם באמצעות מימון: הממשלה מציע לבעלי העסקים הלוואות מסובסדות, ערבויות לקבלת הלוואות מבנקים מסחריים, ובמקרה שמדובר בסטארטאפים, גם מענקים.

גורם חשוב שמתווך בין העסקים הקטנים והבינוניים לבין הממשלה הוא התאגדויות בעלי עסקים אזוריות, שמעניקות לחבריהן שירותי ייעוץ פיננסי, ליווי מול הגורמים המממנים וסדנאות מימון. עם זאת, 54% מהמימון להתרחבות עסקי מיטלשטנד מגיעים מהון העצמי - בין היתר כיוון ש־95% מהם נמצאים בבעלות משפחתית, שמקטינה את הנכונות לקחת סיכונים. הבנקים והמוסדות הפיננסיים המסחריים אחראים ל־29% מהמימון, והמדינה אחראית ל־11% ממנו.

בריטניה: ערבות ממשלתית ובנק לעסקים

היצע האשראי לעסקים קטנים ובינוניים בבריטניה ירד בעקביות מאז המשבר של 2008. כמענה לכך, הממשלה יזמה את התוכנית "ערבות פיננסית לעסקים", שהיא כיום הכלי המרכזי בבריטניה לעידוד הרחבת ופתיחת עסקים קטנים ובינוניים. התוכנית מספקת ערבות ליזמים שאין להם ביטחונות או רקורד עסקי מספק, כך שיוכלו לקבל הלוואה מבנק מסחרי. היא מציעה תמיכה לעסקים עם מחזור של עד 41 מיליון ליש"ט שזקוקים להלוואות של אלף עד מיליון ליש"ט, במועד פירעון שבין שלושה חודשים לעשר שנים. נוסף על כך, כדי לפצות על ההססנות שמגלים הבנקים המסחריים במתן הלוואות ליזמים, הממשלה הקימה ב־2014 את "הבנק הבריטי לעסקים" שמציע לעסקים קטנים ובינוניים אשראי בתנאים אטרקטיביים. תוכנית אחרת, שהושקה ב־2012, מעניקה מיקרו־הלוואות ליזמים בגילי 18–30 שלא עומדים בתנאי המימון של בנקים מסחריים. גובה ההלוואה הממוצע בתוכנית הוא 5,500 ליש"ט, והלווים נדרשים לפרוע אותה בתוך חמש שנים, בריבית קבועה של 6%.

ספרד: החזרי מס חודשיים וסובסידיות

ככלל, כלכלת ספרד, גם העסקים הקטנים והבינוניים במדינה ספגו זעזוע קשה כתוצאה מהמשבר בגוש היורו. כדי לעודד את התאוששותם, הממשלה הקימה ב־2009 את "מכון האשראי הרשמי" לקידום פעילות שתתרום לצמיחה, בעדיפות ליוזמות בתחומי תרבות, חדשנות ואקולוגיה. המכון מציע ליזמים ערבויות להלוואות מבנקים מסחריים, סיוע בפירעון חובות קיימים לבנקים, קרנות השקעה, קרנות לתמיכה בהתרחבות בינלאומית ואשראי למימון מיזמים חדשים (אפילו לעצמאים שאינם מעסיקים עובדים אחרים). כמו כן, החל מ־2009, הממשלה מעניקה לעסקים קטנים ובינוניים החזרי מס מדי חודש (ולא רק בסוף השנה), סובסידיות יצוא, הכרה בפחת מואץ לצורכי מס ואפשרות לפריסת תשלומי מס ההכנסה.