קו השבר המעמדי הישראלי החדש

מרכז מול פריפריה, מזרחים מול אשכנזים, עולים מול צברים, יהודים מול ערבים. אל שפע הסוגים של פערי מעמדות הולך ומתווסף אחד חדש: הפער בין מי שהספיקו לרכוש דירה לפני 2008, לאלה שב־2008 עוד לא היתה להם אחת. שתי הקבוצות האלו יהיו שייכות בקרוב למעמדות חברתיים אחרים לגמרי: מעמד ברי־הנדל"ן מול חסרי־הנדל"ן.

לכאורה זה נשמע קיצוני. הרי גם היום, שבע שנים אחרי תחילת הדהירה במחירי הנדל"ן, אנשים עוד חוטפים דירות כאילו הן ניתנות בחינם. אבל זו אינה הבחנה קיצונית כלל. פשוט עדיין לא חלף די זמן כדי שנוכל לראות את הפערים שנפערים בין אלה של לפני 2008 לאלה שאחריה. מי שרכשו דירה לפני זינוק המחירים של 2008 ימשיכו לפרוע הלוואת משכנתא בסדר גודל הגיוני, ויוכלו לבסס את משפחתם. מי שרכשו אחרי 2008 כבר נאלצו למשכן את עצמם לדעת. הם יגורו באותה דירת גינדי סטנדרטית עם אותה מרפסת שמש ואסלה תלויה, אך בניגוד לשכניהם הוותיקים, רמת החיים שלהם תהיה נמוכה, הצריכה תהיה פחותה, התקציב יהיה מתוח ואפשרות ההתקדמות והצמיחה תהיה מוגבלת. חלק גדול מדי מהכנסתם יופנה להחזר המשכנתא.

והם עוד בני המזל: השכבה הנמוכה באמת בקרב חסרי־הנדל"ן תהיה של אלה שלאחר עליות המחירים לא יוכלו לגייס אפילו את ההון העצמי שמזכה באפשרות לקחת משכנתא ולרכוש דירה. בקרב המעמד הזה כבר ניתן להתחיל לראות את תוצאותיה האכזריות של בועת הנדל"ן.

זוג צעיר (אילוסטרציה). יכול רק לחלום על רכישת דירה צילום: shutterstock

"מגזין כלכליסט" הנוכחי עוסק בשתי אוכלוסיות שמשתייכות למעמד התחתון החדש הזה: הראשונים הם המפרנסים היחידים – רווקים, גרושים, חד־הוריים, שנאלצים לגייס הון עצמי לרכישת דירה ולעמוד בתשלומי משכנתא ממשכורת אחת. עבורם, לא רק שהמחירים גבוהים מדי, גם אין כמעט היצע של דירות מתאימות. האוכלוסייה השנייה היא תושבי ירוחם, עיירה שהיא מקרה מייצג להשלכות של בועת הנדל"ן. ירוחם הפכה להיות חביבת המשקיעים מהמרכז, מחירי הדירות בה זינקו בפראות, והצעירים המקומיים, שגם קודם בקושי גירדו הון עצמי לדירות שיכון, נפלטו החוצה מהשוק ונאלצו לחזור להורים.

וזאת רק ההתחלה. ככל שיחלפו השנים יתחדדו הבדלי המעמדות ויותר אנשים ייוותרו מאחור. כבר בשבוע שעבר, כשדו"ח העושר העולמי חגג את המספר הגבוה של מיליונרים ישראלים, הסתתר בו נתון מטריד באמת: 54% מהישראלים משתייכים למעמד הנמוך. גם בימים קשים אלה, כשהסכסוך האזורי מככב בכותרות, חשוב להמשיך להאיר את הקטסטרופה שאליה מוביל שוק הדיור בישראל. אם הוא לא יטופל בהקדם, עוד נתגעגע לפערי המעמדות המוכרים של לפני 2008.