לפיד: "הדבר האחרון שאנו צריכים זה עוד מסים וקיצוצים"

"מעמד הביניים הוא לא פרה חולבת". כך אמר שר האוצר, יאיר לפיד בועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" הבוקר (ג'). לפיד פתח בהתנצלות כי לא יוכל להשאר לנאומה של הנגידה, עקב דיוני תקציב, בכדי לנסות ולהפיג את המתח שהתחדד בשבוע האחרון בין השניים, לאור דיוני התקציב, ולאחר שאתמול נפגשו השניים לשיחה שנועדה להפיגו.

לגבי ההכרזה על 4,000 דונם מאדמות גוש עציון מעבר לקו הירוק כשטח מדינה, לטובת בנייה, אמר לפיד: "מדובר במחטף שלא הובא לקבינט ובעת הזו פשוט גורם נזק למדינת ישראל. מה היה דחוף כל כך דווקא עכשיו לייצר עוד משבר עם האמריקאים ועם העולם?".

"מבצע 'צוק איתן' הבהיר לכל אזרח ישראלי שאת הבטחון צריך לחזק. התקציב הבא לא יכול להתעלם משאלת המנהרות, או מן העובדה שבעודנו יושבים כאן נשמעים רעשי ירי ופיצוצים בישובי רמת הגולן. מצד שני, הוא לא יכול להתעלם גם מכך שהמושגים שלנו על חזית ועורף השתנו מן היסוד. גם את האזרחים צריך לחזק, את החינוך שלהם, הבריאות, הרווחה, הבטחון האישי. לעשות את שני הדברים גם יחד היא משימה קשה, אבל היא אינה בלתי אפשרית.

לפיד הוסיף כי "תקציב 2015, שעלי להגיש לממשלה בעוד תשעה ימים בדיוק, נושא בחובו את דילמת חיינו: איפה לשים את הכסף? אם לא נשים אותו בחינוך, לא נגדל את הדור הבא של 8200, אם לא יהיה לנו 8200, הקסאמים ימשיכו לפגוע בבתי הספר של נחל עוז ושדרות ולא יהיה לנו חינוך".

"אני רוצה להדגיש", לפיד הוסיף, "כחבר הקבינט הבטחוני אני מבין לגמרי את הצורך לתת תשובות כלכליות לשורה של איומים בטחוניים חדשים. אתמול במועצה האיזורית אשכול, בשיחה עם תלמידים, נעמד ילד ושאל אותי אם הוא צריך להמשיך לפחד מהמנהרות. ילדים ביום הראשון של שנת הלימודים אמורים לחשוב על מערכת השעות ועל הילדה הכי יפה בכיתה, לא על האפשרות שמחבלים יבואו לרצוח אותם מתוך מנהרות טרור. אנחנו חייבים תשובה לילד הזה". לפיד הודה כי "יש במערכת הבטחון מקומות שבהם יש בהחלט שומנים שבהם אפשר לייעל ולחסוך, אבל אנחנו לא נחסוך אגורה על חיי אזרחים או על חיי החיילים שלנו".

"בנסיבות האלה, עומדות בפנינו שתי אפשרויות. שתיהן לגיטימיות, שתיהן מגובות בלא מעט כלכלנים העומדים מאחוריהן. האפשרות הראשונה היא לשמור על המסגרת התקציבית בכל מחיר. אם צריך לתת עוד כסף לבטחון או לשירותים האזרחיים, הפתרון הוא להעלות מיסים ולשמור על גירעון נמוך". אמר לפיד, והתייחס לעמדתה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כשברקע המתיחות שהתחדדה בין השניים לאור דיוני התקציב.

לפיד הוסיף כי "בעיני, זו אינה האפשרות הנכונה. כבר לפני המבצע הורגשה האטה בצמיחה במשק, והמערכה החריפה את המצב. הדבר האחרון שהכלכלה הישראלית זקוקה לו עכשיו הוא עוד מיסים ועוד קיצוצים. הנסיון הבינלאומי מהשנים האחרונות מוכיח שתקציבי צנע אינם מועילים". לפיד ציטט את אולי ריין, הנציב הכלכלי של האיחוד האירופי: "נמאס לי מהצנע." הוא הסביר כי תקציבי צנע חונקים את הצמיחה, עוצרים יזמות, ויוצרים אווירה של חוסר סיכוי. "אחרי מלחמה ממושכת, תקציב כזה עלול להיות הרסני ממש לאווירה הציבורית", אמר.

יאיר לפיד בוועידה היום	צילום: נמרוד גליקמן

לפיד עוד אמר "כלכלה היא גם פסיכולוגיה. מעמד הביניים הישראלי מרגיש היום שהמדינה מתייחסת אליו כמו אל פרה חולבת. בכל פעם שיש בעיה, חולבים אותם עוד יותר. אין כבר מאיפה לחלוב. חוסן לאומי מורכב משלושה דברים: מעוצמה צבאית, מחוסן אזרחי, ומאמון. לפיד פירט, "אמון בהנהגה, אמון בכלכלה, אמון בזה שמתקיים בישראל משחק הוגן שבו בתמורה לעבודה קשה ולמיסים שלו, האזרח מקבל חינוך לילדיו ובריאות להוריו והכנסה פנויה לעצמו".

לפיד פירט את האפשרות השנייה, המועדפת עליו: "לא להעלות מיסים, מפני שעברו הימים שבהם בכל פעם שיש בעיה באופן אוטומטי מטילים אותה על האזרחים. במקום זאת עלינו להרחיב את הגירעון, לתת מענה לצרכים הבטחוניים ההכרחיים ודווקא בעת הזו לשפר את השירותים החברתיים וליצור מנועי צמיחה חזקים למשק".

"עלינו להכיר בזה שגירעון נמוך הוא לא מטרה בפני עצמה. גירעון נמוך נועד לאפשר לכלכלה מרווח ביטחון למקרה שיקרה משהו יוצא דופן. משהו כמו סופת הוריקן, או משבר גלובלי, או מערכה צבאית", לפיד אמר, "אירועים בדיוק כמו מערכת 'צוק איתן'". לפיד הסביר כי "מה שעשינו בתקציב 2013-14 מאפשר לנו לספוג את רוב עלות המבצע כבר השנה, למרות שזוהי שנה שבה הרחבנו באופן משמעותי את תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה".

"השאלה שעליה נועד תקציב 2015 לענות היא, איך אנחנו רוצים לצאת ממבצע צוק איתן ומתוצאותיו?" שאל לפיד וענה כי "אנחנו רוצים לצאת ממנו לא עם ייאוש מתגבר, אלא עם תקווה. תקציב הוא לא כלי לניהול מאזן טכני של הוצאות והכנסות. הוא הדרך של המדינה לבטא את סדר העדיפויות הלאומי שלה". לפיד אמר כי היעדים הם רמת חיים גבוהה, שיפור השיוויון, עזרה לאוכלוסיות המוחלשות, כולל תוספת של מיליארד שקל לניצולי השואה.

"תקציב 2015 צריך לקחת אותנו למקומות חדשים" הוסיף לפיד, "הוא צריך לסייע ביצירתה של כלכלה חזקה וצומחת, שיוצרת מקומות עבודה בפיריון גבוה, שמעודדת עסקים קטנים ובינוניים, שמחזקת את התעשיה והייצוא דרך סדרה של תוכניות שבנינו לעידוד החדשנות והתחרותיות של המשק ומכניסה אוכלוסיות חדשות – בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות – למעגל העבודה".

לפיד אמר עוד על התקציב כי הוא "יעסוק באופן אינטנסיבי בהורדת יוקר המחיה דרך קייטנות החופש הגדול, שיפור תקציבי הבריאות, בניית 600 מעונות יום, הורדת מחירי המזון, והמשך העבודה שהתחלנו בה להורדת מחירי הדיור – דרך שורה של תוכניות להגדלת ההיצע וכן, גם דרך תוכנית מע"מ אפס לדירות חדשות, שתביא להורדת מחירי הדירות וגם תסייע בדיוק לאותם צעירים שלחמו עד לפני כמה ימים בעזה כדי להגן על חיינו".

לגבי העתיד אמר לפיד כי "אנחנו נצטרך לחזור בתקציב הבא, של 2016, למתווה יורד של הגירעון. וגם את זה אנחנו נשים על השולחן מראש כדי שיהיה ברור שלא מדובר בכלל, אלא ביוצא מן הכלל. אני לא כופר בזה שיש מחיר מסויים להעלאת הגירעון, וצריך פה בהחלט ניהול אחראי ומקצועי, אבל באנו לשנות סדרי עדיפויות, ולהעמיד במרכז הכלכלה והחברה שלנו את האדם העובד". לפיד סיכם כי "לשינוי יש מחיר, ותמיד יהיו אנשים שחוששים משינוי, אבל כשנכנסתי לתפקיד קרא לי אליו שמעון פרס, שהיה בין השאר גם אחד משרי האוצר הטובים שהיו לישראל, ואמר לי דבר אחד: 'תזכור תמיד שלא לעשות שום דבר זו גם החלטה, וזו בדרך כלל ההחלטה הכי גרועה מכולן'".