קרנית פלוג: "הגדלת יעד הגירעון מעל ל-3% תחשוף את כלכלת ישראל לסיכון"

"גירעון כזה", הוסיפה פלוג, "לא רק שלא יאפשר להמשיך להפחית את יחס החוב לתוצר, אלא אף יגדיל אותו – ויביא בעתיד לגידול בתשלומי הריבית של המשק (שבשנה שעברה, למשל, הגיעו ל-38 מיליארד שקלים) ויקטינו את התקציב העומד לרשות מערכות החינוך, הבריאות, הרווחה ושאר סעיפי התקציב, ויאלץ את כולנו לממן אותם, בסופו של דבר, באמצעות העלאת מסים חדה בעתיד".

קרנית פלוג. מזהירה מפני העמקת הגירעון צילום: נמרוד גליקמן

"הירידה בהתחלות הבנייה מטרידה במיוחד"

פלוג דיברה על סימני האטה בצמיחה שלדבריה מזהה בנק ישראל. "מאז תחילת השנה מסתמנת האטה נוספת של הצמיחה, וגם האירועים הביטחוניים צפויים להשתקף בעוד האטה ברבעון השלישי. הניסיון מאירועים ביטחוניים קודמים מלמד שעיקר ההשפעה היא זמנית, ולאחר סיום הלחימה המשק מתאושש במהירות. זאת למעט ענף התיירות, שבדרך כלל חוזר לרמות הפעילות שקדמו ללחימה רק לאחר כשנה".

סימני האטה תורגמו לדבריה להפחתת הריבית פעמיים, חודש אחר חודש. "אחת התוצאות של הפחתת הריבית היא הפיחות שראינו בשבועות האחרונים, המקל על הענפים החשופים לתחרות מהעולם להתמודד בסביבה של ביקוש עולמי מדשדש, ובכך מונע העברת קווי ייצור לחו"ל, סגירת מפעלים ופיטורי עובדים", אמרה פלוג. "מדיניות הריבית איננה פועלת בחלל ריק, ויש לה השלכות גם על הביקוש לדיור. אולם, הפתרון היסודי לבעיית הדיור חייב לבוא מכיוון של הגדלת ההיצע. בהקשר זה, הירידה בהתחלות הבנייה שראינו בחודשים האחרונים מטרידה במיוחד".

על דיוני התקציב לשנת 2015 אמרה פלוג כי הם "מעמידים בפנינו אתגרים לא פשוטים. אנחנו חייבים לגשת אל החלטות התקציב מתוך התחשבות בצרכי השעה, אך באותה נשימה עלינו לגלות אחריות ולהתחשב בתוצאות של החלטות אלו לאורך זמן. ההחלטות שהממשלה צריכה לקבל הן על היקף ההוצאה, סדרי העדיפויות בחלוקת ההוצאה, והיקף ההכנסות הנדרש. הפער בין ההכנסות להוצאות הוא הגירעון של הממשלה".

"יכולתו של המשק להכיל את עלות המבצע הצבאי היא הודות להתנהגות אחראית של הממשלה"

ברמה המאקרו עולמית אמרה פלוג כי, "המשק הישראלי מושפע מאד מההתפתחויות בכלכלה העולמית ולכן, עם תחילתו של משבר החובות האירופי באמצע שנת 2011, החלה גם אצלנו ירידה בקצב הצמיחה. בזכות התמיכה של המדיניות המוניטרית, שבאה לידי ביטוי בהפחתות ריבית ורכישות מטבע חוץ, הירידה בצמיחה הייתה מתונה יחסית; ירדנו לקצב של כ-3% בשנה, גבוה מזה שבמרבית המדינות המפותחות. כך, למרות הירידה בקצב הצמיחה, ראינו, עד לאחרונה, בשוק העבודה המשך ירידה בשיעור האבטלה ועלייה בשיעור התעסוקה, גם זאת בניגוד למרבית המדינות המפותחות".

פלוג הוסיפה כי "הקיץ קיבלנו תזכורת כואבת לכך שהמשק הישראלי חשוף לזעזועים, בנוסף על הזעזועים הגלובליים אליהם חשופים יתר המשקים. הלחימה בדרום נפסקה לפני כשבוע, ומוקדם עדיין להעריך את מכלול השפעותיה על הכלכלה ועל התקציב ועל המשק. ואולם, ניסיון העבר מלמד אותנו כי היכולת להתמודד עם זעזועים כאלה תלויה בהתנהלות שלנו בעת שיגרה. העובדה שהשווקים הפיננסיים ממשיכים להביע אמון במשק הישראלי, ויכולתו של המשק להכיל את העלויות של המבצע, הן תוצאה של התנהגות אחראית של הממשלה בשנתיים האחרונות, אשר תרמה לחוסן הכלכלי".

"אנחנו יודעים איך זה נראה במציאות כשזעזוע פוקד את המשק לאחר תקופה של התנהלות תקציבית לא אחראית: חשנו זאת על בשרנו בשנים 2002-2003, כאשר השילוב של זעזוע בטחוני עם התמתנות בצמיחה העולמית הביאו למיתון ולחשש מפגיעה ביציבות הפיננסית. נאלצנו אז לקצץ בחדות את התקציב באופן שהעמיק את המיתון ופגע בתקציבים האזרחיים. לעומת זאת, ההתנהלות האחראית בשנים שלפני המשבר העולמי הנוכחי, שהביאה לירידה מתמשכת בגירעון המבני ובנטל החוב, היתה אחד הגורמים העיקריים לכך שפגיעת המשבר במשק הישראלי הייתה מינימלית: יכולנו לאפשר לגירעון המחזורי לגדול, מבלי שחווינו עלייה ניכרת בעלות המימון של הגירעון או אובדן אמון של השווקים הפיננסיים.