התקנה שמפרקי החברות ניצלו למשיכת מיליוני שקלים עומדת להתבטל

לאחר שנים ארוכות שבהן מפרקים בכירים משכו באין מפריע שכר טרחה עצום בגובה מיליוני שקלים מקופותיהן של חברות קורסות, משרד המשפטים עומד לשים סוף לחגיגה המתמשכת על חשבונם של הנושים. ל"כלכליסט" נודע כי שרת המשפטים ציפי לבני מקדמת שינוי חקיקתי, והנחתה את מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לבחון את הנושא. כעת המשרד מקדם שינוי חקיקתי לביטול הסעיף המרכזי שאפשר עד כה את חגיגת השכר בתיקים רבים: תקנה 8א לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם).

מתקנים את הפירוק זמן האמת של לבני תיקון החקיקה המתגבש מבורך, אך יידרש שינוי עמוק יותר כדי לעצור את המפרקים בדרך לשכרם ענת רואה ותומר גנון לכתבה המלאה 

תקנה זו, "שכר חלוקה", מאפשרת למפרקים ולנאמנים להפוך למעשה לשותפים של הנושים ולגבות לכיסם עד 12% מכלל הקופה ובתוספת מע"מ (14% בסה"כ). זאת כשבמקביל הנושים הרגילים באותם תיקים נאלצים לספוג תספורות קצוצות של עשרות אחוזים ולהמתין במשך שנים לקבלת החזרים חלקיים מהחוב כלפיהם.

ככל שמדובר בקופה שבה יש כמה מאות אלפי שקלים בלבד, שכר זה נחשב סביר ומפצה על עבודה שעשויה להימשך חודשים ארוכים ואף שנים. אלא שהמפרקים הבכירים עשו שימוש בסעיף זה בתיקי ענק שבהם היו בקופה עשרות מיליוני שקלים - למול חובות גבוהים בהרבה - והצליחו פעם אחר פעם לגבות מיליונים רבים כשכר טרחה, והנושים הרגילים נאלצו לוותר על עשרות אחוזים מחובם.

בימים האחרונים הנחה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט את כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן בתיקון החקיקה המתגבש, והורה לו להתחיל ליישמו בפועל במסגרת ניירות עמדה שמגיש הכנ"ר לבתי המשפט בתגובה לבקשת שכר טרחה של בעלי תפקיד. עמדת משרד המשפטים היא כי בעלי התפקיד יוכלו לבקש שכר טרחה בהתאם לתקנה 8 "שכר מימוש", תקנה המקנה כ־1% בתיקים גדולים ובתוספת מע"מ מהכספים שנכנסו לקופה בזכות מימוש (מכירת נכסים) שביצעו בעלי התפקיד.

מפרק בכיר אמר אתמול ל"כלכליסט": "ההנחיה החדשה של משרד המשפטים נמסרה לנו על ידי גורמים בכירים בכנ"ר. הם אמרו לנו שאין יותר בקשות שכר טרחה לפי תקנה 8א, שזה נגמר, ומי שרוצה שכר טרחה שיבקש שכר מימוש". לדברי המפרק, "זו כלל לא עמדת הכנ"ר בעצמו אלא הונחתה עליו מלמעלה. במשרד המשפטים רוצים למצוא חן בעיני הציבור, ולכן מנסים לקדם את המהלך הזה".

ל"כלכליסט" נודע עוד כי כמה מפרקים בכירים כבר פנו ללשכת עורכי הדין בבקשות סיוע, ובין היתר נקבעה פגישה בינם לבין עו"ד אפי נוה, יו"ר מחוז תל אביב, כדי לדון במה שמוגדר כ"פגיעה חמורה בשכר הטרחה של המפרקים ובעלי התפקיד, ועליהום תקשורתי על המפרקים ושכרם".

שרת המשפטים ציפי לבני. הנחיה ליישום העמדה כבר עתה צילום: עמית שאבי

תיקון קטן בעולם שכר ההתמדה סדרת הכתבות "מפרקים קופה" של ענת רואה קצרה ניצחון עיתונאי חשוב אמיר זיו, 4 תגובות לכתבה המלאה 

הכנ"ר הרחיב את שכר החלוקה לאורך השנים

שערוריית שכר הטרחה המתמשכת נחשפה בשורה ארוכה של כתבות שפורסמו בשנתיים האחרונות ב"כלכליסט", אשר הצביעו על מציאות מקוממת ומטרידה שבמסגרתה עורכי דין ורואי חשבון ממשרדי צמרת התמנו כבעלי תפקיד בחברות קורסות כדי להמשיך להפעילן ולמכור אותן לצד שלישי, והפכו בסופו של דבר לנושים גדולים ומרכזיים של חברות אלו.

הנפגעים המרכזיים מחגיגות שכר הטרחה היו כמעט תמיד הנושים הלא מובטחים, שנאלצו לשאת לבדם במלוא שכר הטרחה, שכן הבנקים כנושים מובטחים מקבלים לפי הדין את מלוא החוב כלפיהם ואינם משתתפים בעלויות שכר הטרחה, וכך גם המדינה כנושה בדין קדימה (למשל בגין חובות לביטוח לאומי או חוב ארנונה לרשויות המקומיות).

תקנה 8א קובעת למעשה כי בעל תפקיד שחילק ל"כל הנושים" כספים על חשבון החוב כלפיהם, יכול לבקש לקבל את שכרו באחוזים מתוך הקופה כולה, כשאחוזים אלו הולכים וגדלים ככל שההחזר לנושים גבוה יותר. כך למשל, במצב שבו הבנקים קיבלו החזר מלא מהחוב כלפיהם ואילו הנושים הרגילים ספגו תספורת קצוצה של 70%, אך בממוצע שיעור החזר החובות עומד על 51%, בעל התפקיד יכול לדרוש לקבל עד 9% מהקופה כולה ובתוספת מע"מ.

לא רק שתקנה 8א מיטיבה מאוד עם בעלי התפקיד, בתי המשפט וגם הכנ"ר אף הלכו והרחיבו את גבולות התקנה כך שעוד ועוד מפרקים שבעבר לא יכלו לבקש שכר לפי התקנה - ביקשו ואף קיבלו. כך למשל, בתיק המשביר לצרכן הישן קיים עד היום חוב לנושים הרגילים שטרם קיבלו החזר כלשהו, וייתכן שלעולם לא יקבלו. כל עוד אין "חלוקה בפועל" של כסף לנושים, לא ניתן לדרוש שכר לפי תקנה 8א. אלא שבתיק זה המפרק, עו"ד אבנר כהן, ביצע חלוקה של כ־50 מיליון שקל לקבוצה שהוגדרה כ"נושים מיוחדים" וקיבלה החזר מלא, ולכן כהן ביקש וקיבל שכר טרחה עצום של 6 מיליון שקל עבור חלוקה זו לבדה. השופטת אלשיך פסקה כי דרישת השכר תואמת את תקנה 8א, וגם כשבמסגרת ערעור לבית המשפט העליון ציינו השופטים כי יש מקום לטענה שדרישת השכר אינה תואמת את התקנה, הם לא הפחיתו את השכר שאושר.

במקרה אחר, בתיק אאורה, ביקשו הנאמנים עו"ד עמית לדרמן ממשרד שלמה נס ועו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רוה, שכר טרחה של מיליוני שקלים בהתבסס על תקנה 8א. הנושים הרגילים, מחזיקי האג"ח, התנגדו לדרישת השכר וטענו שהיא כלל אינה תואמת את התקנה מפני שלא בוצעה כל חלוקת כספים בפועל אלא רק פריסת חובות מחודשת, כך שהחוב כלפי בעלי האג"ח ייפרע עד שנת 2021. גם במקרה זה הכנ"ר תמך בדרישת השכר וטען שהיא תואמת את תקנה 8א.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מדיניות הכונס הרשמי היא לבחון כל בקשה המוגשת לבית המשפט לגופה, בהתאם לנסיבותיה. מדיניות זו חלה בכלל התיקים שבתחום סמכות הכונס הרשמי".

הכנ"ר דוד האן צילום: מיקי אלון

אלשיך כבלה את השופט הבא אחריה במתווה שקבעה

בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי הכנ"ר כבר החל ליישם בפועל את המדיניות החדשה בתגובה לבקשת שכר הטרחה של עו"ד שלמה נס ועו"ד ירון ארבל, נאמני העיתון "מעריב", שבמסגרתה ביקשו השניים לקבל 5.3 מיליון שקל לפני מע"מ בגין מכירת בית הדפוס של "מעריב" ובהסתמך על תקנה 8א.

הכנ"ר הודיע לשופטת ורדה אלשיך המטפלת בתיק כי קביעת שכר טרחה לפי תקנה 8א יוצרת "היעדר הלימה לטובת בעל התפקיד" ביחס לשכר ראוי אל מול היקף עבודה נדרש, והודיע שיש לשלם לשניים "שכר מימוש" העומד על פחות מחמישית מהסכום שדרשו: 839 אלף שקל לפני מע"מ.

השופטת ורדה אלשיך. ממשיכה לפעול לפי 8א צילום: אוראל כהן

באגף הכונס הרשמי המתינו בימים האחרונים בדריכות לראות כיצד תתמודד השופטת אלשיך עם עמדתם החדשה, והאם היא תהיה נכונה לאמץ אותה ולא לאפשר שימוש בתקנה 8א בתיק "מעריב". אלא שרגע לפני פרישתה מתפקידה, השופטת אלשיך כבר ביטלה כמעט לחלוטין את עמדת הכנ"ר בתיק "מעריב", ובהחלטה שמסרה אתמול כתבה כי נס וארבל יוכלו לקבל שכר טרחה לפי סעיף 8א, אך בתנאי שיגישו לה בקשת שכר מתוקנת שתתייחס לעבודתם על התיק כולו ולא רק למכירת בית הדפוס.

אלשיך כותבת בהחלטתה כי במצב שבו ישנן שתי דרכים לחשב שכר טרחה, כשבאחת מהן השכר גבוה פי חמישה לעומת הדרך השנייה, לגיטימי שבעל התפקיד יבקש שכר על פי האופציה הגבוהה בהרבה. לדבריה, איש אינו מצפה שבעל התפקיד יפעל באורח אלטרואיסטי לגמרי או בשכר נמוך, וזאת בעיקר בתיקים מורכבים וגדולים שבהם ידוע שבעל התפקיד אינו יכול לעבוד לבדו אלא נזקק להפעיל חלק גדול מצוות משרדו.

אלשיך כותבת כי ספק אם ראוי להרחיק לכת ולקבוע כעמדת הכנ"ר כלל נוקשה יותר השולל בחירה בשכר חלוקה, בכל מקום שבו אופציה של שכר מימוש או ניהול מביאים אף הם לתוצאה סבירה, אף אם היא נמוכה יותר. היא כותבת כי הנאמנים הצליחו לשכנע אותה היטב בצדקתם בטענה שנדרשו מהם מאמצים רבים בתיק "מעריב", אלא שהנאמנים אוחזים במקל בשני קצותיו, כשהם מפליגים בתיאור הפעולות שביצעו כשמנגד ביקשו שכר טרחה רק על מכירת בית הדפוס. לפיכך הורתה לנאמנים להגיש לה בקשת שכר מתוקנת, שיכולה להיות מבוססת על תקנה 8א, אך תתייחס למכלול העבודה בתיק "מעריב" ולא רק לבית הדפוס.

מההחלטה של אלשיך עולה למעשה כי גם אם תפרוש מתפקידה וההכרעה תעבור לשופט אחר, הרי שהוא כבר יהיה "כבול" למתווה שפירטה בהחלטתה, ועל בסיסו הנאמנים רשאים לדרוש שכר לפי 8א, בתנאי שיבקשו אותו על מלוא עבודתם בתיק ולא רק על אחת מהחברות־הבנות.

"ביטול שכר החלוקה זה לא הפתרון לבעיה"

עו"ד אביחי ורדי, יו"ר ועדת פירוקים וכינוסים בלשכת עורכי הדין, אמר אתמול (ב') ל"כלכליסט": "אני מסכים שנוצר מצב בעייתי ומצב שמחייב מחשבה, אבל אני לא רוצה להוביל למצב שבו שכר הטרחה יהיה עלוב ועורכי הדין שיטפלו בתיקים יהיו פחות מנוסים, פחות ותיקים ובעלי פחות יכולות".

"צריך להבין", אומר ורדי, "מה זה מימוש. אני מקבל נניח מפעל, אני מוכר מכונות ולוקח מקרקעין ומוכר - זה מימוש. בתי המשפט הבינו שצריך לתגמל בעלי תפקיד שלא חושבים על מימוש אלא חושבים על הסדר: לתת פתרון כולל, למכור כעסק חי. זה דורש הרבה יותר עבודה, אחריות וזמן ולכן גם התגמול. אתה לא מוכר את הציוד, אתה עושה מימוש של פעילות, ולכן התגמול היה 8א לפי שכר חלוקה. עכשיו באים ואומרים לנו שלא יהיה 8א.

עו"ד ליפא מאיר (מימין), עו"ד יצחק מולכו ועו"ד שלמה נס. מפרקים בכירים פנו ללשכת עוה"ד לסיוע צילום: עמית שעל, אלכס קולומויסקי, אוראל כהן

"אני לא נגד זה שיקימו ועדה שתחשוב איך לתת לזה פתרון, אבל ודאי שהפתרון לא יכול להיות דרך ביטול שכר החלוקה. היה היגיון מאחוריו. אם היישום לא טוב, או האחוזים או הפרשנות שמקנים לו עורכי הדין - אפשר לחשוב על זה. צריך להבין שיש עשרות אלפי תיקי פירוק, ואין בהם בעיות בפועל ביישום. הבעיה מתחילה כשיש כמה תיקים מאוד גדולים ומפורסמים. יכול להיות שבהם צריך לחשוב קצת שונה. אבל בתיק שבו יש מיליון שקל ובעל התפקיד לפי שכר חלוקה יקבל 80 אלף שקל, במי אני פוגע? בציבור עורכי הדין שעושים עבודה שקטה וסיזיפית. בשביל זה יש את ה'מסננים': הכנ"ר ובית המשפט. אם במקרים מסוימים הם לא הצליחו למצוא פתרון טוב, אז צריך לחשוב מה לעשות כדי שהמסננים יעבדו טוב יותר בכמה תיקים בעייתיים, אבל בשום אופן לא לבטל לגמרי את שכר החלוקה".

מלשכת שרת המשפטים ציפי לבני נמסר: "השרה הנחתה את אבי ליכט לבחון את נושא שכר הטרחה בתיקי חדלות פירעון ולהציע תיקונים בדין הקיים ככל הנדרש. עבודת המטה בעניין זה אמורה להסתיים בשבועות הקרובים".